לא פה, לא שם

לא פה, לא שם
بَر بَحَر
In Between
בימוי	מייסלון חמוד
הופק בידי	שלומי אלקבץ; גלית כחלון; טוני קופטי; סנדרין בראור; אביב גלעדי
תסריט	מייסלון חמוד
עריכה	לב גולצר; נילי פלר
שחקנים ראשיים	מונא חוא; סאנא ג'ממאליה; שאדן קנבורה; מחמוד שלבי; הנרי אנדראוס; אחלאם כנעאן; תאמר נאפר
מוזיקה	MG Saad
צילום	איתי גרוס
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	Tucker Film
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	11 בספטמבר 2016
משך הקרנה	102 דקות
שפת הסרט	ערבית
סוגה	סרט דרמה, סרט להט"בי
	דף הסרט ב־IMDb

לא פה, לא שם (בערבית: بَر بَحَر - ים-יבשה, באנגלית: In Between - באמצע, בצרפתית׃ Je danserai si je veux - ארקוד אם ארצה) הוא סרט קולנוע ישראלי-צרפתי שביימה וכתבה מייסלון חמוד. זוכה שני פרסי אופיר לשנת 2016.

עלילה

הסרט עוקב אחר שלוש צעירות ישראליות ערביות השוכרות יחד דירה בתל אביב. לילא – עורכת דין מוסלמית-חילונית ילידת נצרת, סלמה – תקליטנית וברמנית ערבייה-נוצרייה ילידת תרשיחא, ונור, סטודנטית מוסלמית-אדוקה מאום אל-פחם. שלוש הצעירות חוות, כל אחת באופן אחר, ניכור וניתוק מהחברה המסורתית ממנה באו ומהמסגרות בהן משפחותיהן מעדיפות לראות אותן. לילא מתקשה למצוא בן זוג למערכת יחסים רצינית אשר יהיה מוכן להציג אותה למשפחתו מבלי לדרוש ממנה לשנות את אורח חייה, סלמה מסתירה ממשפחתה את היותה לסבית ונור כלואה באירוסין לגבר שאיננה אוהבת ושאינו תומך בשאיפותיה האישיות. גם בלב החברה הליברלית התל אביבית בה מצאו השלוש מפלט מסוים, הן מתקשות להרגיש שייכות בשל מוצאן הערבי.

הפקה

לא פה, לא שם הוא סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית מייסלון חמוד. את הסרט הפיק הבמאי שלומי אלקבץ. הסרט נוצר בתמיכת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי.

בתפקידים הראשיים מככבים:

בנוסף, משתתפים בסרט בתפקידים משניים:

אמיר ח'ורי בתור ג'ורג', אח של סלמא
פיראס נסאר בתור ראבייה
סאמר קופטי בתור ראפיף

פרסים

הסרט הוקרן לראשונה ב-11 בספטמבר 2016, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו, שם זכה בפרס NETPAC לבכורה עולמית או בינלאומית של סרט אסייתי. באותה שנה זכה הסרט גם בפרס ע"ש דני לרנר לסרט ביכורים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובשלושה פרסים נוספים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן. פרס ארוסקי לסרט הטוב ביותר מטעם חבר השופטים הצעיר של הפסטיבל, פרס "מבט אחר", המוענק מטעם רשות השידור הספרדית TVE לסרטים המסייעים לקדם שוויון הזדמנויות ולהילחם באפליה, וכן בפרס סבסטיאן^[1]. הסרט היה מועמד ב-12 קטגוריות של פרסי אופיר לשנת 2017, וזכה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר עבור תפקידה של שאדן קנבורה ובפרס שחקנית המשנה, אותו קיבלה מונא חוא^[2].

ביקורת

יעל [ניצן] רובינשטיין כתבה בביקורת על הסרט: ”נראה כי החגיגות שקידמו את פני הסרט נבעו פחות מאיכויותיו הענייניות (וישנן כאלו) ויותר בכך שהוא מממש משאלת-לב בדבר חֶברה פלסטינית חילונית ומערבית. הסרט הוא "עדות" כביכול לתהליך הגלובליזציה שעוברת החברה הפלסטינית. הייתה הרווחה: הנה עוד מעט קט השלום עומד לפרוץ. הנה יש פרטנר בצד השני. הנה גם "אצלם" הגיעו למסקנה שאין הבדל בין מינים, לאומים ודתות. חזון ה"נעשה מסיבות והכול יהיה בסדר" משתקף בסרט ובהתקבלותו החמה. החיבוק הוא פרי האשליה (הלא-תמיד מודעת) שמדובר ב'קול של דור'”^[3].