לחץ חברתי

לחץ חברתי הוא השפעה על אדם מצד הסביבה החברתית שלו, היוצרת קונפליקט בין שאיפתו לנהוג על פי רצונו ועקרונותיו לבין הצורך בהשתייכות והדחף להתאים את עצמו לחברה שסביבו. כתוצאה מכך, האדם עשוי "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או מצפונו.

השלכות

לחץ חברתי נועד ליצור שינוי בהתנהגות האדם שכלפיו הוא מופעל. ללחץ חברתי יכולות להיות השלכות שליליות או חיוביות בהתאם למטרות והערכים שלמענם נוצר השינוי.

דוגמה להשפעה חיובית היא מצב בו אדם שואף להצטיין בלימודיו עקב לחץ הסובבים אותו להצלחה אקדמית ורכישת השכלה.

עם זאת, על פי רוב נעשה שימוש במונח לחץ חברתי בהקשרים שליליים. לדוגמה, רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות לעישון; לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו הנורמה, אף על פי שבתנאים אחרים לא היה מעשן. לחץ חברתי יכול להיווצר לא רק במפגשים פיזיים, אלא גם במרחבי האינטרנט והרשתות החברתיות. בעזרת מחקר מטא-אנליזה שסקר ובדק את התנהגותם ויחסם של מתבגרים כלפי עישון, עולה כי עמיתים מסוגלים להשפיע על הבחירות האישיות של הפרט.

השלכות קבוצתיות

לחץ חברתי יכול להיות מופעל גם במסגרת קבוצתית.

במסגרת קבוצת תמיכה נעשה פעמים רבות שימוש בלחץ חברתי כדי להשפיע על אנשים לנהוג בדרך חיובית, לדוגמה: להפעיל קבוצות שמטרתן להפסיק לעשן או להיגמל ממשקאות חריפים. הנחת היסוד בבסיס ארגון קבוצות כאלו היא כי קל יותר להשפיע על אדם הנמצא בתוך קבוצה, מאשר לפנות אליו ביחידות, כפי שנמצא במחקרים חברתיים רבים. אנשים מצטרפים לקבוצות כאלו מרצונם החופשי. קבוצת התמיכה יכולה להוות גם מקום בעל השפעה חברתית שמספק סביבה בטוחה ותומכת, המאפשרת לאנשים המשתתפים בה לחוות תחושה אוניברסלית, שהם אינם לבד בהתמודדות מול קשיים ובעיות.

במסגרת קבוצתית, לחצים קבוצתיים יכולים ליצור אצל החברים אי נוחות ולצמצם את היצירתיות והמחשבות שלהם. בעקבות הלחץ החברתי הקבוצתי שמופעל, הפרט עלול לנהוג בדפוסים שאינם אופייניים לו. לדוגמה, ילד יכול לפגוע בילד אחר ולדחות אותו רק על מנת להתקבל לקבוצה חברתית שהוא חפץ להשתייך אליה, בשל השפעה חברתית.

גם לחברה או קהילה שאדם נולד אליהן יש השפעה מכרעת בנוגע ללחץ חברתי ולבחירת ההתנהגויות והמעשים של האינדיבידואל. לרוב, בגין מנהגים, נורמות וערכים דומיננטיים המושתתים בחברה, ישנה נטייה ליצור לחץ חברתי, בכדי לגרום לאדם לבצע בחירות שנובעות מתוך הרקע והתפיסה החברתית שאליהן נולד ושמקיפות אותו בכל רגע נתון. למשל, במוסד הנישואים עולה השאלה האם אנשים מתחתנים בשל ההרגל והנורמה החברתית שקיימת או מתוך רצון ואהבה.

פרפקציוניזם ולחץ קבוצתי

בשנת 2017 פורסם מאמר שדן בהתפתחות תופעת הפרפקציוניזם המושפעת בעקבות לחץ חברתי. מחקר האורך נערך לאורך 27 שנים ובחן האם בשל שינויים תרבותיים וחברתיים שהתפתחו עם הזמן, ישנה גם עלייה בפרפקציוניזם. ניתן לראות כי בין השנים 1989–2016 דיווחים על פרפקציוניזם עלו ב-32%. ממצא זה נחשב כפורץ דרך בהבנה כי הדורות הצעירים חווים דרישות גבוהות יותר מהחברה, מאשר הדורות המבוגרים יותר. אחת הסיבות שהחוקרים סוברים שהפרפקציוניזם נמצא בעלייה כה חדה היא כי הלחץ החברתי הלך וגבר עם השנים. קיים לחץ להיות מוצלחים יותר, בין אם זה בדרישות הנשמעות מהסביבה הקרובה הכוללת משפחה וחברים, ובין אם זה מהאישים הפופולריים המוצגים היום ברשתות החברתיות.

ראו גם

• השפעה חברתית
• חולשת הרצון

קישורים חיצוניים

• אבחון פסיכודידקטי ודידקטי מומחים

• שיזף רפאלי, איך לחץ חברתי משפר את החיים?, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2011
• קרן יטיב, ‏גיל ההתבגרות: איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי?, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2012
• פעילויות חינוכיות בנושא לחץ חברתי, באתר "בין הצלצולים" של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• הילה שוברון, לחץ חברתי איך ומתי זה מתחיל?, באתר "על הספה"
• רותי פרגר-מאור, איך להתמודד עם סיטואציות של לחץ חברתי בגילאים שונים?, מכון דרור
• נירית צוק, "אני שותה כמה שלוקים כדי שיניחו לי": מתבגרים ולחץ חברתי, באתר ynet, 25 ביולי 2022