מא רייני
גרטרוד ("מא") רייני (באנגלית: Gertrude "Ma" Rainey; 26 באפריל 1886 - 22 בדצמבר 1939) הייתה זמרת אמריקאית, מחלוצות הבלוז. היא נודעה בשל קולה העוצמתי, מרכיב חיוני בעידן טרום-ההגברה. ב-1983 נבחרה להיכל התהילה של הבלוז וב-1990 נבחרה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.
 | |
| לידה |
26 באפריל 1886 קולומבוס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1939 (בגיל 53) קולומבוס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Gertrude Pritgett |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1899 |
| סוגה |
בלוז |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
Paramount |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תולדות חייה
עריכהגרטרוד מליסה פרידג'ט (Pridgett) נולדה בקולומבוס, ג'ורג'יה. היא הייתה חברה בכנסייה הבפטיסטית ושרה במקהלת הכנסייה.
ב-1904 כשהייתה בת 18 פגשה את הזמר והרקדן ויליאם "פא" רייני (William "Pa" Rainey) ונישאה לו. הזוג הופיעו יחד במופעי מינסטרל שחורים תחת השם "רייני את רייני, מתנקשי הבלוז". ב-1914 הגיעה רייני לניו אורלינס, שם הכירה כמה מחלוצי הג'אז בהם לואי ארמסטרונג, סידני בשה, פלטשר הנדרסון וג'ו "קינג" אוליבר. היא הופיעה עמם והפכה לאמנית מוכרת.
באותה תקופה הכירה את בסי סמית, ששרה בלוז בקרנות רחוב ולקחה אותה תחת חסותה. השתיים הפכו לחברות ולנאהבות. שתיהן היו ביסקסואליות.
בשנת 1920 הייתה רייני לאחת מזמרות הבלוז הראשונות שהוקלטו על גבי תקליט וזו שזכתה להצלחה הגדולה ביותר. בשנת 1923 עברה לשיקגו, לפי דרישת חברת תקליטי פרמאונט והקליטה שם למעלה מ-100 שירים בחמש השנים העוקבות, בהם הלהיטים "Moonshine Blues", "See See Rider" ,"Bo-Weavil Blues" ו-"Ma Rainey's Black Bottom". אנשי פרמאונט שיווקו אותה כ"האמא של הבלוז", "הזמיר מהדרום", "האשה בעלת צוואר הזהב של הבלוז" ו"חתולת הבר של פרמאונט".
ב-1924 הקליטה מספר שירים יחד עם לואי ארמסטרונג (כשהידוע שבהם הוא "Jelly Bean Blues"). באותה שנה הצטרפה ללהקה מעורבת (שחורים ולבנים), "חתולי הבר של הג'אז" (Wildcats Jazz Band) לסיבוב הופעות שנמשך בהפסקות עד 1928 (בלהקה היה חבר גם טומי דורסי הצעיר). הלהקה הופיעה הן בפני קהל אפרו-אמריקני והן בפני קהל לבן-עור, וכך הייתה רייני לאחת מזמרות הבלוז הראשונות שהופיעו בפני קהל לבן.
ב-1928 חברה שוב לדורסי והקליטה עמו 20 שירים. לאחר מכן הופסק החוזה שלה עם פרמאונט משום שסגנונה הבסיסי, המחוספס והפשוט לא התאים עוד לטעם הקהל.
ב-1935 חזרה רייני לעיר הולדתה, שם ניהלה שני תיאטראות וודוויל עד מותה ב-1939 מהתקף לב.
השפעה והתייחסויות בתרבות
עריכההקלטת השיר "See See Rider", שרייני הקליטה לראשונה ב-1924, נכלל ב-1994 בהיכל התהילה של פרס גראמי, ובאוצר ההקלטות של ספריית הקונגרס. השיר הוקלט באותה תקופה גם על ידי ביג ביל ברונזי, לדבלי, פגי לי ומיסיסיפי ג'ון הארט, לאחר מכן הוקלט השיר על ידי אלביס פרסלי, ג'רי לי לואיס, צ'אק ברי, ג'ניס ג'ופלין, גרייטפול דד וברוס ספרינגסטין.
בוב דילן מתייחס לרייני בשירו "Tombstone Blues" הכלול בתקליט Highway 61 Revisited.
ב-1994 הוציא דואר ארצות הברית בול דואר עם תמונת דיוקנה.
בשנת 2015 יצא הסרט "סיפורה של בסי סמית" ברשת HBO, שם גולמה רייני על ידי השחקנית מוניק; שאף קיבלה מועמדטת לפרס אמי על תפקידה.
ב-2020 עלה בנטפליקס הסרט "הבלוז של מא רייני" בכיכובה של ויולה דייוויס בתור רייני, המבוסס על מחזה בשם זהה.
לקריאה נוספת
עריכה- Lieb, Sandra (1981). Mother of the Blues: A Study of Ma Rainey. Univ. of Massachusetts Press. ISBN 0870233343.
- Davis, Angela Y. (1998). Blues Legacies and Black Feminism: Gertrude "Ma" Rainey, Bessie Smith, and Billie Holiday. Pantheon. ISBN 067945005X.
- Daphne D. Harrison, Black Pearls: Blues Queens of the 1920s. New Brunswick, N.J.: Rutgers University Press, 1988
- Derrrick Stewart-Baxter, Ma Rainey and the Classic Blues Singers. New York: Stein and Day, 1970
קישורים חיצוניים
עריכה
מא רייני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מא רייני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
מא רייני, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
מא רייני, באתר Last.fm (באנגלית)
מא רייני, באתר AllMusic (באנגלית)
מא רייני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מא רייני, באתר Discogs (באנגלית)- מא רייני, באתר Genius
- מא רייני, החלוצה שגידלה את הבלוז, באתר אמנים אפרו-אמריקאים (באנגלית)
- ערב באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
- מא רייני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מא רייני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
