מולגרה
המולגרה (שם מדעי: Dasycercus), היא סוג של טורף כיס קטן ממשפחת נמיות הכיס הכוללת 2 מינים המצויים באזורים הצחיחים של יבשת אוסטרליה. פירוש השם המדעי של המולגרה הוא "שעיר-זנב", אשר מתייחס לסימן הזיהוי הבולט של המינים בסוג. מבחינה גנטית, המולגרה קרובה במיוחד לסוגים: קאלוטה אדומה, נמיית כיס ושד הכיס.
 מולגרה
| |
|---|---|
מולגרה זנב-נוצה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| תת־מחלקה: | כיסאים |
| סדרה: | טורפי כיס |
| משפחה: | נמיות כיס |
| תת־משפחה: | דסיורים |
| סוג: | מולגרה |
| מינים | |
|
2 | |
| שם מדעי | |
 Dasycercusפטרס, 1875 | |
| |
מאפיינים
עריכההמולגרה נראית כשילוב בין עכבר לנמייה, וחרף מידות הגוף הקטנות שלה, היא גדולה בהשוואה לטורפי כיס אחרים במשפחתה: אורכה נע בין 12 ל-23 ס"מ ומשקלה 60–185 גרם. אצל שני המינים הזכרים גדולים וכבדים מהנקבות. האוזניים של המולגרה קצרות ועגולות, והיא בעלת חוטם מחודד המותאם לנבירה בחול ובאדמה בחיפוש אחר רמשים. ראשה גדול במיוחד, והיא בעלת עיניים גדולות ואף קטנטן. הפרווה של המולגרה קצרה וזיפית, וצבעה חולי או חום בהיר המספק לה הסוואה מצוינת בנוף הצחיח. את מיני המולגרה ניתן לזהות בנקל מטורפי כיס אחרים, תודות לזנב העבה שלהם אשר שחור ובעל ציצה שעירה בקצהו.
המולגרות חיות בעיקר באזורי המדבר או סוואנות צחיחות, ובהתאם לכך הן פעילות לילה. במהלך היום הן ספונות במאורות שלהן, אך מדי פעם הן משתזפות בשמש בפתח המאורה או יוצאות לצוד את מזונן. המולגרות ניזונות מחולייתנים קטנים שונים, בעיקר חרקים; עם זאת, הן עשויות לאכול גם מיני זוחלים ואף יונקים אחרים הקטנים מהן. הכליות של המולגרה מפותחות במיוחד ומסייעות לה להפריש שתן מרוכז מאוד כדי למנוע איבוד לחות באקלים המדברי; בהתאם לכך, היא שותה מים לעיתים נדירות ומתקיימת מהלחות של מזונה. הכיס של המולגרה ממוקם באזור המפשעה ומורכב משני קפלי עור. הרבייה אצל סוג זה עונתית ונמשכת מיוני עד ספטמבר, כאשר הנקבה ממליטה בין 1–8 וולדות השוכנים בתחילה בכיס וניזונים מחלב אימם.
מינים
עריכהבעבר שרר בלבול נרחב במיון של הסוג, כאשר טורפי כיס רבים סווגו בו בטעות. רק לאחרונה הוכרו סופית 2 מינים נפרדים. זיהוי המינים התבסס רבות על מחקרים גנטיים ומורפולוגיים שנעשו על דגימות מולגרות שנמצאו במוזיאונים. ההבדלים העיקריים ביניהם באים לידי ביטוי בציצת השיער שעל הזנב, ובמבנה השיניים; מספר הפטמות אצל הנקבות משתנה אף הוא בין המינים. הסוג כולל את המינים הבאים:
- מולגרה זנב-מברשת (Dasycercus blythi) - הנפוצה מבין השניים, תוארה מדעית ב-1904. זנבה העבה הופך לדקיק בסופו עם ציצת שיער דמוית מברשת. מצויה לכל אורך מרכז ומערב האאוטבק האוסטרלי, כולל מדבר טאנאמי, מדבר החול הגדול, מדבר גיבסון ומדבר ויקטוריה הגדול. מצב שימורה הוא ללא חשש (LC).
- מולגרה זנב-נוצה (Dasycercus cristicauda) - הנדירה מבין השניים, תוארה מדעית ב-1867. זנבה עבה לכל אורכו ומסתיים בציצת שיער מצויצת דמוית נוצה. היא אנדמית למדבר סימפסון ולמדבר טירארי במרכז אוסטרליה. מצב שימורה מוגדר כפגיע (VU).
קישורים חיצוניים
עריכה
- מולגרה, באתר ITIS (באנגלית)
- מולגרה, באתר NCBI (באנגלית)
- מולגרה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- מולגרה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מולגרה, באתר GBIF (באנגלית)
- מידע על מיני המולגרה וההבדלים בין הזנבות