מוראליזם

מוראליזם מקסיקני הוא שם שניתן לפרויקט שמומן על ידי ממשלת מקסיקו ומטרתו הייתה לאחד מחדש את העם בתקופה שאחרי המהפכה המקסיקנית, בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20. הפרויקט איפשר לאמנים לקדם רעיונות פוליטיים של המהפכה שזה עתה הסתיימה כדי להראות לאנשים עד כמה המהפכה מכרעת בהיסטוריה של מקסיקו. הדבר נעשה באמצעות מוראלים.

מוראל (Mural) הוא ציור המכסה שטח גדול: קיר, תקרה או כל משטח גדול אחר. התחום המוכר ביותר של המוראל הוא הפרסקו (Fresco) . בסגנון זה, נמרח הצבע על גבי טיח טרי. המוראלים הם המדיה העתיקה ביותר המהווה אמנות חברתית-פוליטית. דוגמאות לכך ניתן למצוא בציורי מערות נושאי מסרים, ציורי דת שנמצאו בהודו ובסין, או למשל ציורי הדת הנוצריים של דה וינצ'י, ציורי מחאה באירלנד וציורי גרפיטי הנפוצים כיום ברחבי העולם.

Mural del palacio.jpg

Mural "Municipio Libre"

היסטוריה

המוראל קיבל את פרסומו במקסיקו עם תחילתה של התנועה המוראליסטית שם. הוקם במקסיקו בית ספר לציור קיר מונומנטלי במימון ממשלתי.

לתנועה היו שלושה אמנים מרכזיים שהיו נציגיו הבולטים. "שלושת הגדולים" ("Los Tres Grandes") דייגו ריוורה, חוסה קלמנטה אורוסקו ודוד אלפארו סיקיירוס היו חלק מקבוצה זו. הם נודעו בהיסטוריה כציירי הקיר הגדולים ביותר בסצנת האמנות המקסיקנית.

אף על פי שמסורת זו החלה סביב 1920, היא נשארה פופולרית מאוד עד שנות השבעים. כיום, השימוש בציורי הקיר הללו במקסיקו עדיין נפוץ והשפעת התנועה של המאה ה-20 היא הגורם העיקרי לתופעה זו. אזורים אחרים התאימו גם את הסגנון האמנותי הזה, כולל חלק מהאזור הדרומי.

במקסיקו העצמאית

אף על פי שהתנועה האחרונה של המוראליזם נוצרה לאחר נפילת נשיא מקסיקו פורפיריו דיאס (Porfirio Díaz) לאחר המהפכה המקסיקנית, שורשיה של תנועה זו מקושרים לתרבויות עתיקות אשר כבשו את שטחה של המדינה לפני הגעתם של הספרדים.

ליתר דיוק, האולמקים השתמשו בציורי קיר כשיטה לביטוי תרבותי במספר רב של מבנים. בנוסף, לאחר הגעתם של הכובשים, נעשה שימוש בציורי קיר כדי לבטא את האמונות הדתיות השונות שהביאו את הספרדים מאירופה.

תנועה מוראליסטית לפני פורפיריו

לפני המהפכה המקסיקנית, כמה אמנים משכילים כבר החלו לחשוב על הרעיון של ציור ציורי קיר במקסיקו. בין האמנים הללו היו אלפונסו רייס (Alfonso Reyes Ochoa) וחוסה וסקונסלוס.

התנועה המוראליסטית של פורפיריאטו הונהגה גם על ידי האמן ג'ררדו מורילו (Gerardo Murillo Cornado), שהיה ידוע בשם ד"ר אטל ("Dr. Atl"). הוא היה הצייר שצייר את ציור הקיר המודרני הראשון במקסיקו.

המהפכה המקסיקנית

המהפכה הזאת הייתה מלחמת אזרחים בקנה מידה גדול, שבראשה עמדו דמויות פוליטיות שונות עם מטרות המיוחדות למקסיקו. בין דמויות אלה שמות סמליים של ההיסטוריה הפוליטית של המדינה, כגון: חוסה ונוסטיאנו קאראנסה גרסה, פאנצ'ו וילה ואמיליאנו זפאטה. הקונפליקט הזה, שבוצע בידי אנשים בעלי אידאולוגיות שונות, יצר קרע גדול של רעיונות פוליטיים וחברתיים באומה. מסיבה זו, הממשלה, שהוקמה לאחר סוף הסכסוך, הציבה לעצמה מטרה לאחד את כל התושבים תחת אידאולוגיה מקסיקנית אחת.

משימה מאחדת כזו צריכה כלים תמציתיים ויעילים כדי לפעול ביעילות; מספר רב של מקסיקנים לא היו מסוגלים לקרוא ולכתוב, כך שהודעות כתובות לא היו יעילות כדי להשיג את הגשמתה של מטרה זו.

המסרים באו כדי לתת "זהות היסטורית" למקסיקנים והם היו צריכים להרגיש מזוהים עם זהות זו. כתוצאה מכך, נולד ציור הקיר-המוראליזם המקסיקני, למטרות פוליטיות וחברתיות; בדרך זו ניתן היה להגיע לתודעה של המעמדות העניים ביותר במדינה באמצעות דימויים וסמלים מקסיקניים.

חוסה וסקונלוס, מי שהקים את משרד החינוך במקסיקו מצא לנכון, ליצור לצד האגף שטיפל בבתי הספר ובהוראה שני אגפים נוספים - לספריות ולאמנויות יפות. גישה זו הנחתה אותו בגיבוי שנתן לציירי התנועה המוראליסטית. הוא השיב למקסיקו מאירופה את דייגו ריברה ודוויד אלפארו סיקיירוס, והפקיד בידיהם, ובידי חוסה קלמנטה אורוזקו וציירים אחרים, את קירות האולמות הגדולים של בניין משרד החינוך ומבנים נוספים. וסקונסלוס התכוון לקדם בכך אמנות משוחררת מכללי החניטה האקדמיים ומהזיקה החברתית הסלונית, אמנות שתהא קרובה ומובנת למקסיקני הממוצע. הוא סבר כנראה, שראוי למקסיקו באותו פרק זמן להחיות את הפרסקו האיטלקי של תקופת הרנסאנס, משום היותו יצירה אמנותית בעלת מימד ציבורי. ואכן, ציורי הקיר הראשונים של ריברה היו מעין המחשה של תפיסה זו.

אולם הציורים הציתו פולמוס נוקב: האם האמנות חייבת להיות מגויסת למען ההמונים? האם רשאים הציירים לנצל את הבמה שהמשטר העמיד לרשותם כדי לנהל תעמולה בעבור מה שנראה למבקרים כמטרות פוליטיות חד צדדיות? למרות זאת הוא המשיך לעמוד לצד הציירים ולא התערב בעבודתם כל זמן שכיהן בתפקידו.

מאפיינים

הודעות חזותיות

התכונה העיקרית שהגדירה את התנועה המוראליסטית המקסיקנית הייתה שידור של מסרים חזותיים דרך כל יצירת אמנות. לאחר נפילת ממשלת פורפיריו דיאז וסופה של המהפכה המקסיקנית, החברה החלה להבנות מחדש וערכים חדשים החלו להיווצר. מוראליזם היה הכלי העיקרי, ששימש את הממשלה להשגת מטרה זו. הממשלה החדשה הונהג על ידי PRI (מפלגת המהפכה התעשייתית),שנוסדה בשנת 1929. בעיקרון, זו הייתה ממשלה של העם שהוקמה לאחר נפילת הרודן.

מכיוון שרוב המסרים החזותיים שהוצגו על ידי ציורי הקיר הוזמנו על ידי הממשלה הסוציאליסטית, רוב ההודעות הראשונות היו מאוד שנויות במחלוקת. ברוב המקרים, היה זה בגלל השימוש במרקסיזם להעברת המסרים כדי להגיע לאנשים האנאלפביתים. עם זאת, המסרים הפכו לחלק מהזהות התעשייתית, שביקשה לעצב את מקסיקו וחשיבותה מוכרת כחלק חשוב מההיסטוריה של המדינה.

תור הזהב

המוראליזם המקסיקני היה בתוקף כפי שהוא, עד שנות ה-70 המוקדמות במקסיקו. עם זאת, הוא חווה תקופת התפתחות משמעותית מראשיתה (בשנות ה -20) עד 1950. בזמן הזה הציירים המקסיקנים של אותה תקופה פיתחו את הציורים החשובים ביותר של התנועה.

בתקופה זו של ההיסטוריה, הביטוי של המוראליזם המקסיקני הגיע ליעדו המקסימלי. תנועה חברתית שכזאת מעולם לא יוצגה על ידי האמנות. הרמה האסתטית שלה בתקופה זו הייתה גם הטובה ביותר שהייתה למוראליזם בהיסטוריה.

מטרת התצוגה

ציורי הקיר צוירו בכנסיות ובבניינים אחרים שעמדו מאז ימי התקופה הקולוניאלית. דבר זה ייצג את הזהות המקסיקנית ודבק בשורשי עצמאותה של המדינה. יצירות האמנות כללו אינדיאנים ומסטיסים שנלחמו בדיכוי. ציורי הקיר צוירו גם בבתי ספר יוקרתיים ובבניינים לאומיים, המייצגים את הופעתם של המקסיקנים. כל מה שצויר היה קשור למסורות של מזו -אמריקה ואמריקה הלטינית בכללותה.

המהפכה המקסיקנית הייתה נושא נפוץ מאוד, שהיה נהוג לצייר אותו בציורי קיר. האירוע הסתיים זמן קצר לפני הופעת המוראליזם; לאחר מכן הציורים ביקשו לעורר את הזיכרון הטרי של האנשים המקסיקנים "ולאחד" אותם עם הזהות הפטריוטית שלהם.

נושאים

אמני ציורי הקיר היו חופשיים לבחור כל נושא שייצג ביצירותיהם של האמנות שלהם. עם זאת, האמונה של כל האמנים הללו הייתה די דומה: אמנות היא הדרך הטהורה ביותר לבטא בני אדם. יתר על כן, לכל העבודות של אותו זמן הייתה משמעות פוליטית, ולכן לציורי הקיר היו קשר הדוק למה שמכונה "הריאליזם החברתי". בסופו של דבר, ציורי הקיר היו למעשה ייצוג של החברה.

בין היצירות החשובות ביותר של המוראליזם מוצגים האירועים החשובים ביותר בתולדות המדינה. מאבקם של האצטקים האבוריג'ים נגד הדיכוי הספרדי היו מיוצגים באופן נרחב, כמו גם הסכסוך החברתי שהתרחש במהלך מלחמת האזרחים בזמן המהפכה.

מרכיבי צבע

לציור של ציורי הקיר במקסיקו, בנוסף לנושאים הספציפיים, היו גם מספר מאפיינים לגבי התפתחות של כל ציור. לדוגמה, אמנים השתמשו בפרסקו כדי לבטא את יצירותיהם בציורי קיר מקסיקני, כפי שהיה מקובל לבצע עבודה עם צבע שעווה חם. עם זאת, אמנות מוראליסטית לא הייתה מוגבלת ליצירת עבודות באמצעות ציור. ציורי קיר מקסיקני נעשו גם עם פיסות קרמיקה, זכוכית ומתכת; כך שסצנות מקסיקניות מסורתיות נוצרו באמצעות הרכב של פסיפסים.

תפקיד

המוראליזם המקסיקני הייתה אחת התנועות האמנותיות החשובות ביותר של המאה ה -20. היא הגשימה את המטרה של חזרה לפופולריות של האמנות בציורי קיר שאבדה עם הזמן. ההשפעות של אמנות זו הגיעו לא רק למקסיקו, אלא גם הדהדו במספר מדינות אמריקאיות, בעיקר בארצות הברית. בנוסף, תנועה זו הפכה את אחד הביטויים האמנותיים החברתיים והפוליטיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ. שלושת הנציגים המרכזיים של האמנות הזאת, "שלושת הגדולים", היו אחראים להפצת תנועת האמנות בדרום ארצות הברית.

מבחינה חברתית, התכונה החשובה ביותר של התנועה הייתה המורשת שנותרה לאמנים מקסיקנים ברחבי העולם. במיוחד הייתה זו ההשראה לתחילת תנועת הצ'יקאנו בארצות הברית. תנועה זו הונהגה על ידי אמנים מקסיקנים המתגוררים בארצות הברית. אשר, באמצעות ציורי הקיר, הביעו רעיונות משלהם ובעיות חברתיות באמצע שנות השישים.

השפעה על האמנות העירונית

האמנות מוראליסטית סללה את הדרך לסגנון אמנותי חדש שהחל בארצות הברית, אבל התפשט במהירות ברחבי אמריקה הלטינית: סגנון הגרפיטי. האמנות המוראליסטית גרמה למאות אנשים לראות, שהקירות הם כלי חשוב להבעת האמנות שלהם, מה שהוביל להופעת אמנות עירונית בחלקים שונים של היבשת האמריקנית. זהו סגנון של אמנות, לחלוטין ללא הגבלות (מעבר לחוקיותה), המאפשרת לכל אדם להרגיש "אמן " ולהשתתף בפיתוח גרפיטי בערים בו הוא מתגורר.

המוראליסטים המקסיקנים הגדולים ויצירותיהם

Orozco - Dartmouth b.JPG

חוסה קלמנטה אורוסקו José Clemente Orozco

חוסה אורוסקו היה אחד מחברי הקבוצה האמנותית הידועה בשם "שלושת הגדולים". הוא היה טיפוס מופנם ופסימי יחסית, וזה הפך אותו לפחות אהוד מבין שלושת הציירים המפורסמים ביותר של תנועת המוראליסט המקסיקנית. באופן מוזר, אורוסקו ביקר בחריפות את המהפכה המקסיקנית ואת הממשלה שהוקמה לאחר הפלת פרופיריו דיאז. עם זאת, האמנות שלו צברה פופולריות בתחום האמנותי של ארצו. הוא שילב את טכניקות הרנסאנס בנגיעות של המודרניזם המופשט, שנתן לציוריו אופי ייחודי ואפל.

עבודותיו של אורוסקו מתמקדות בעיקר בהצגת התרבות המקומית המקסיקנית לפני הגעתם של הספרדים. עבודותיו יכלו להסביר בקלות את מה שהצייר רצה להציג בציור; הם התייחסו בדרך כלל לסוגיות פוליטיות, המוצגות בציור גדול, כדי להסביר אותם במונחים קונקרטיים. יצירותיו הבולטות ביותר הן: "לידה" (ציור קיר עם נגיעות של הרנסאנס שצויר בין 1923 ו-1924), "התעלה" (עבודה המתארת חיילים הנלחמים במהפכה המקסיקנית שנוצרה ב 1926) ו פרומתאוס (עבודה שצוירה בשנת 1930).

MURAL DIEGO RIVERA.jpg

דייגו ריברה

ריברה היא אחת הדמויות האמנותיות המוכרות ביותר במאה ה -20. שמו הפך לפופולרי עוד יותר תודות ליחסיו עם פרידה קאלו, שעמה התחתן בשנות השלושים לחייו. היה לו סגנון אומנותי עם דמיון אימפרסיוניסטי, כאשר השתמש במחזה של אור וצל באמצעות שילוב של צבעים.

עבודותיו החשובות ביותר היו: "הבריאה" (יצירה דתית שצוירה בין 1922 ל-1923), ציור הקיר של "ניצול מקסיקו על ידי הכובשים הספרדים", וציור הקיר של העיר האצטקית טנוכטיטלאן והמאבק למען העצמאות.

דייוויד אלפארו סיקורוס David Alfaro Siqueiros

היה מוראליסט וצייר מקסיקני, שעבודותיו סבבו סביב נושאים מרקסיסטים. האידאולוגיה הפוליטית שלו תמיד הייתה קשורה לקומוניזם. הוא צייר כמה ציורי קיר על קירות המכינה במקסיקו וארגן קבוצות עובדים כדי ליצור איגודים מקצועיים. במהלך הקריירה שלו כצייר, הוא הפיק מספר גדול של ציורי קיר, שדרכם הוא ייצג שינויים פוליטיים, חברתיים ותעשייתיים במקסיקו. לכל יצירותיו הייתה נטייה שמאלנית, עם נטיות קומוניסטיות ברורות. הוא שיתף פעולה עם עמיתו דייגו ריברה לפתוח עיתון מקומי במקסיקו, שהפך למקור העיקרי של המידע הקומוניסטי בארץ. בין "שלושת הגדולים", הוא היה האמן שחווה את ההתפתחות הגדולה ביותר בפוליטיקה; למעשה, הוא האמין שהוא היה חלק מהמזימה שסיימה את חייו של טרוצקי במקסיקו. יצירותיו הבולטות ביותר היו: "האלמנטים" (מיצג פנטסטי שנוצר בין 1922 ל-1924), "אמריקה הטרופית" (ביקורת על האימפריאליזם האמריקאי) ו"מוות לפולש" (ייצוג מאבק הילידים נגד הפלישה האירופאית).

ראו גם

• פרסקו
• גרפיטי
• ציור חזיתות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוראליזם בוויקישיתוף

• "מסע אחר" מקסיקו- אמנות ציורי הקיר