מחוז א-שרקייה
א-שרקייה (בערבית: المنطقة الشرقية; מילולית: האזור המזרחי) הוא מחוז במזרח ערב הסעודית. המחוז גובל באיחוד האמירויות הערביות, כווית, קטר, עומאן ובחריין (האחרונה באמצעות גשר המלך פהד). בירת המחוז היא העיר דמאם, אשר מתגוררים בה כשליש מתושבי המחוז. עיר משמעותית נוספת במחוז היא ח'ובאר.
 | |
| מדינה |
 ערב הסעודית |
|---|---|
| בירת המחוז | דמאם |
| שטח | 672,522 קמ"ר (דירוג: 1) |
| גובה | 209 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 5,125,254[1] (דירוג: 3, 2022) |
| ‑ צפיפות | 7.621 נפש לקמ"ר (דירוג: 8, 2022) |
| קואורדינטות | 22°30′N 51°00′E / 22.5°N 51°E |
| http://www.easternemara.gov.sa/ | |
  | |
משמעות השם "א-שרקייה" היא "המחוז המזרחי"- על שם מקומו הגאוגרפי של המחוז בממלכה.
שטח המחוז הוא כ-672,500 קמ"ר (יותר משטח צרפת), מה שהופך אותו למחוז הגדול ביותר בממלכה מבחינת שטח.
מבחינה כלכלית, מחוז א-שרקייה נחשב למרכז ארצי ובינלאומי לייצור נפט, ובו נמצא גם שדה גוואר - שדה הנפט הגדול בעולם כולו. כשליש מהנפט המיוצר בסעודיה מגיע משטח המחוז. בשטח המחוז ממוקמת עראמקו הסעודית, חברת הנפט הסעודית וחברת הנפט הגדולה בעולם.
היסטוריה
עריכהא-שרקייה לא היה מיושב ברובו עד לתקופת הברזל. המתיישבים הראשונים הגיעו בשנת 300 לפנה"ס ממוקדון והממלכה האחמנית. במהלך ימי הביניים המוקדמים היה האזור תחת שלטון ממלכת פרס והאימפריה הסאסאנית. לאחר מכן אזור א-שרקייה נכבש על ידי מוחמד ויורשיו. בשנת 899 האזור נכבש מידי בית עבאס על ידי הקרמטים. הקרמטים הפסידו אאת השליטה באזור לטובת בית עבאס בשנת 976.
בשנים 1551–1671 האזור נשלט על ידי האימפריה העות'מאנית. משנת 1671 ועד היום האזור נמצא בשליטה סעודית.
דמוגרפיה
עריכהלפי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2022, התגוררו במחוז כ-5.1 מיליון בני אדם (15% מכלל האנשים שמתגורים בממלכה), ובכך הוא המחוז השלישי בגודלו מבחינת אוכלוסייה בממלכה, לאחר המחוזות ריאד ומכה. כ-11% מהגברים ו-19% מהנשים מעל גיל 10 הם אנלפבתים.
