מחלות מין

מחלות מין
תחום	מחלות זיהומיות
גורם	היעדר, sexual risk behavior, זיהום, מיניות האדם
תסמינים	תסמונת התשישות הכרונית, דימום, lesion, זיהום, גידול, קוצר נשימה, acute weight loss
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D012749
סיווגים
ICD-10	A64

מחלות מידבקות במגע מיני (באנגלית: STD – sexually transmitted disease) הן מחלות מידבקות המועברות באמצעות מגע מיני (כגון: זיבה, עגבת, פפילומה, איידס והרפס).

מחלות מין הן חיידקים, טפילים או נגיפים אשר מופצים בדרך כלל בפעילות מינית, כמו בחדירה ואגינאלית, אנאלית, מין אוראלי, נשיקה וחיכוך אברי מין.

הדבקה במחלות מין לא תמיד מלווה בתסמינים, דבר הגורם לכך שאדם הנדבק במחלה לא יכול לדעת זאת.

פעמים רבות אדם אשר נדבק במחלת מין מסוימת אינו מודע לכך שנדבק כי בתחילה המחלה אינה גורמות לסימפטומים, עובדה זו גורמת לסיכון גבוה יותר להדבקה של אנשים נוספים. תסמינים עשויים לכלול הפרשות מהנרתיק, הפין ופי הטבעת, צריבה במתן שתן, גרד, אדמומיות, כיבים על או מסביב לאיברי המין וכאבים באגן, אשכים ובטן תחתונה. מחלות מין מסוימות יכולות לעבור לתינוק בזמן ההריון או במהלך הלידה ולגרום לנזקים קשים ליילוד. מחלות מין אשר לא מטופלות עשויות להסתבך. הסיבוכים יכולים להיות דלקות אגן, דלקות ברחם, בשפכה ועוד, וחלקם יכולים אף לגרום לבעיות בהבאת ילדים וכניסה להריון^[1].

יותר מ-30 זני נגיפים (ואלפי תתי זנים), חיידקים וטפילים אשר יכולים לעבור בפעילות ומגע מיני.

החלוקה הרפואית המקובלת:

מחלות חיידקיות: כוללות כלמידיה, זיבה ועגבת.
מחלות נגיפיות (ויראליות): כוללות הרפס גניטאלי, ו-HIV/איידס, צהבת, פפילומה וקונדילומה.
מחלות הנגרמות על ידי טפיל כוללות טריכומוניאזיס.

אף על פי שדרך ההעברה העיקרי של מחלות המין היא בקיום יחסי מין, מחלות מסוימות יכולות לעבור גם במגע עם רקמות הגוף (עור בעור), מאם לתינוקה בחלב אם, או במעבר של דם^[2] ישירות אל תוך הוריד – כמו במקרים של עירוי דם או שימוש משותף במחטים להזרקת סמים.

בחלק ממחלות המין ניתן לצמצם את סיכויי ההדבקה וההידבקות באמצעות שימוש בקונדום. הדבר נכון במקרים של מחלות אשר עוברות במעבר של נוזלי גוף – כמו נגיף ה-HIV, זיבה, כלמידיה, מיקופלזמה ועוד. במחלות אחרות, הקונדום מספק הגנה מוגבלת בלבד, כיוון שהחיידק או הנגיף יכול לעבור גם במגע בין עור לעור, פה לפה או בין נוזלי-גוף לעור, כמו במקרים של הרפס, עגבת, פפילומה וקונדילומה.

הדרך היחידה למניעה מוחלטת של הידבקות והדבקה במחלות מין היא להימנע מכל סוג של מגע מיני^[3], או להיבדק לפני קיום יחסי מין. בדיקות לגילוי מחלות מין נעשות על ידי דגימות דם ושתן, ולעיתים על ידי משטח, ואמינותן גבוהה. בדיקות כאלה זמינות כיום במדינות מפותחות ואף מסובסדות, אולם במדינות מתפתחות זמינותן נמוכה מאוד.

דרך יעילה נוספת להפחתת סיכוי ההדבקה בחלק ממחלות המין היא על ידי מילה זכרית (ברית מילה)^[4].

הכלל הסטטיסטי במחלות מין הוא שככל שמקיימים יחסים עם יותר שותפים, רמת הסיכון להידבקות עולה. נשים רגישות יותר להידבקות מאשר גברים, הואיל וזרע הגבר נשאר בנרתיק האישה, כאשר לא נעשה שימוש בקונדום.