מח עצם

מח עצם
שיוך	רקמת תאים, blood forming organ, zone of bone organ, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890)
מזהים
לטינית (TA98)	medulla ossium
טרמינולוגיה אנטומיקה	A13.1.01.001
TA2 (2019)	388
FMA	9608
קוד MeSH	A15.382.216
מזהה MeSH	D001853
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0005953

מֵחַ עצם (ידוע גם כמוֹחַ עצם או לְשַׁד העצמות^[1]) הוא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה נוצרים תאי מערכת הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. משקל רקמה זו מהווה כ-4% ממשקל גוף האדם, ולכן היא אחת הרקמות הגדולות בגוף.

אנטומיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קיימים שני סוגים שונים של מח עצמות: אדום וצהוב. האדם נולד רק עם תאים אדומים ובמשך חייו מוחלפים בצהובים. במח העצם האדום מצויות כל שורות התאים בשלבים שונים של הבשלה, ורק התאים הבשלים יוצאים לזרם הדם בפיקוח של מנגנוני בקרה תאיים והורמונליים.

את מח העצם בונות מספר אוכלוסיות של תאים, פרט לחלוקה למח עצם צהוב ואדום. הראשונה היא אוכלוסיית התאים המזנכימלים והשנייה, אוכלוסיית התאים המטופואטים. התאים המזנכימלים מרכיבים את נישת מח העצם, שהיא למעשה הסביבה שבה תאי הדם מתפתחים. התאים ההמטופואטים הם תאי הדם המדוברים. התאים המזינכימליים נמצאים בעיקר במח העצם הצהוב, והתאים ההמטופואטים נמצאים בעיקרם במח העצם האדום.

בין שתי האוכלוסיות הנ"ל קיימת תקשורת והן חיות אחת במקביל לשנייה, בקשרי הדדיות והתפתחות משותפת.

תאים מזנכימלים

התאים המזנכימלים הם שם כולל לתאי אב של תאים המרכיבים את כל רקמות הגוף. במח העצם, בצורה ספציפית, מתקיימות 3 אוכלוסיות מרכזיות של תאים מסוג זה:

אוסטיאוציטים – האוסטיאוציטים הם תאי עצם המתקיימים במח העצם. הם קיימים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מוארכת וצרה, בדומה לסיבי עצם.
אדיפוציטים – האדיפוציטים הם תאי רקמת שומן, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מוארכת אך מעט עגלגלה במרכזה.
כונדרוציטים – הכונדרוציטים הם תאי רקמת סחוס, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם עגולה.

תאים המטופואטים

התאים ההמטופואטים הם כלל אוכלוסיית תאי הדם המתקיימים במח העצם. התאים המתמיינים במח העצם מתאים אלו כוללים את תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם^[2].

מחלות שמקורן במח העצם

מח העצם הוא מקור למחלות רבות, עקב ההשפעה המשמעותית שיש לו בהתחלקות של תאי דם. בין המחלות הנפוצות קיימות:

לוקמיה – סרטן הדם שמקורו בתאי הדם הלבנים. ישנם 4 סוגים מרכזיים של לוקמיה:
1. לוקמיה מיאלואידית חריפה – מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים מיאלואידים. המחלה מתפתחת במהירות רבה יותר ביחס ללוקמיה המיאלואידית הכרונית.
2. לוקמיה מיאלואידית כרונית – מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים מיאלואידים.
3. לוקמיה לימפוציטית חריפה – מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים לימפוציטים. המחלה מתפתחת במהירות רבה יותר ביחס ללוקמיה הלימפוציטית הכרונית.
4. לוקמיה לימפוציטית כרונית – מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים לימפוציטים.
אנמיה אפלסטית – מחלה שבה מח העצם אינו מייצר תאי דם בכמות המספיקה לתפקוד תקין של המערכת.
מיאלומה – סרטן דם, המתפתח בתאי פלזמה במח העצם. התאים הנגועים משחררים נוגדן הגורם לשיבושים במערכות השונות. נחשבת למחלה כרונית, כיוון שמעטים מבריאים ממנה בצורה מלאה.

תרומת מח עצם והשתלתו

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא לא ברור אם עדיין נבחנת השתלת מח עצם כטיפול למחלות, ואם נמצא שהיא אכן עוזרת.

ערך מורחב – השתלת מח עצם

השתלת מח עצם היא גישה טיפולית מקובלת היום לכמה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם האדומים ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי. מעבר לזאת, נכון לשנת 2012, נבחנת השתלת מח העצם כטיפול למחלות ולקויות עצביות מגוונות, שבהן חלק מהפתולוגיה היא בתאי הגלייה – תאים המיוצרים במח העצם ונודדים אל מערכת העצבים. בין המחלות והלקויות האלו ניתן למנות את ניוון השרירים, שיתוק המוחין ותסמונת רט^[3]^[4]. אפשרות זו נמצאת עדיין בפיתוח מעבדתי במחקר על חיות מעבדה, בשנת 2022 פורסם מאמר מחקרי על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שהוכיח לראשונה שהשתלת מח עצם יכולה להחליף את תאי הגלייה בעכברים, עדיין אין בכך הבטחה להצלחה בבני אדם^[5]. נראה שהאפשרות לשימוש בהשתלת מח עצם בבני אדם לריפוי מחלות עצביות עדיין רחוקה מאוד מיישום רפואי.

תרומת מח עצם מתבצעת בבנק הדם שבבתי החולים. לעיתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (הסיכוי להתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-55%.^[^{דרוש מקור]} בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה^[6].

השתלת מח עצם החלה בסוף שנות ה-70^[7]. בליידן נמצא מרכז של הארגון העולמי לתורמי מח עצם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מח עצם בוויקישיתוף

ראובן אור ושמעון סלוין, השתלת מח עצם - מהי השתלת מח עצם וכיצד היא מתבצעת (המאמר מתאר את התהליך הישן לתרומת מח העצם)
המאגר הלאומי לתורמי מח עצמות של עמותת עזר מציון
מח עצם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ מֵחַ עצם, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏7 בנובמבר 2010
^ Kenny, T', & Tidy, C, Acute Myeloid Leukaemia, atient: patient.info/health/acute- myeloid-leukaemia-leaflet
^ Alok Sharma, Nandini Gokulchandran, Guneet Chopra, Pooja Kulkarni, Mamta Lohia, Prerna Badhe, V. C. Jacob, Administration of autologous bone marrow-derived mononuclear cells in children with incurable neurological disorders and injury is safe and improves their quality of life, Cell Transplantation 21 Suppl 1, 2012, עמ' S79–90 doi: 10.3727/096368912X633798
^ Noël C. Derecki, James C. Cronk, Zhenjie Lu, Eric Xu, Stephen B. G. Abbott, Patrice G. Guyenet, Jonathan Kipnis, Wild-type microglia arrest pathology in a mouse model of Rett syndrome, Nature 484, 2012-03-18, עמ' 105–109 doi: 10.1038/nature10907
^ Yohei Shibuya, Kevin K. Kumar, Marius Marc-Daniel Mader, Yongjin Yoo, Luis Angel Ayala, Mu Zhou, Manuel Alexander Mohr, Gernot Neumayer, Ishan Kumar, Ryo Yamamoto, Paul Marcoux, Benjamin Liou, F. Chris Bennett, Hiromitsu Nakauchi, Ying Sun, Xiaoke Chen, Frank L. Heppner, Tony Wyss-Coray, Thomas C. Südhof, Marius Wernig, Treatment of a genetic brain disease by CNS-wide microglia replacement, Science Translational Medicine 14, 2022-03-16 doi: 10.1126/scitranslmed.abl9945
^ ארי גלהר, מי יציל את מריה הקטנה, באתר mynet
^ מח עצמות יושתל בגופם של חולי לוקמיה, מעריב, 6 בנובמבר 1978

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] מֵחַ עצם, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏7 בנובמבר 2010

[2] Kenny, T', & Tidy, C, Acute Myeloid Leukaemia, atient: patient.info/health/acute- myeloid-leukaemia-leaflet

[3] Alok Sharma, Nandini Gokulchandran, Guneet Chopra, Pooja Kulkarni, Mamta Lohia, Prerna Badhe, V. C. Jacob, Administration of autologous bone marrow-derived mononuclear cells in children with incurable neurological disorders and injury is safe and improves their quality of life, Cell Transplantation 21 Suppl 1, 2012, עמ' S79–90 doi: 10.3727/096368912X633798

[4] Noël C. Derecki, James C. Cronk, Zhenjie Lu, Eric Xu, Stephen B. G. Abbott, Patrice G. Guyenet, Jonathan Kipnis, Wild-type microglia arrest pathology in a mouse model of Rett syndrome, Nature 484, 2012-03-18, עמ' 105–109 doi: 10.1038/nature10907

[5] Yohei Shibuya, Kevin K. Kumar, Marius Marc-Daniel Mader, Yongjin Yoo, Luis Angel Ayala, Mu Zhou, Manuel Alexander Mohr, Gernot Neumayer, Ishan Kumar, Ryo Yamamoto, Paul Marcoux, Benjamin Liou, F. Chris Bennett, Hiromitsu Nakauchi, Ying Sun, Xiaoke Chen, Frank L. Heppner, Tony Wyss-Coray, Thomas C. Südhof, Marius Wernig, Treatment of a genetic brain disease by CNS-wide microglia replacement, Science Translational Medicine 14, 2022-03-16 doi: 10.1126/scitranslmed.abl9945

[גלהר-6] ארי גלהר, מי יציל את מריה הקטנה, באתר mynet

[7] מח עצמות יושתל בגופם של חולי לוקמיה, מעריב, 6 בנובמבר 1978

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]