מיומה ברחם

מיומה
Leiomyoma
	מיומה שנכרתה מן הרחם. משמאל - פני המיומה; מימין - חתך במיומה.
תחום	אונקולוגיה
מיקום אנטומי	שריר
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D007889
סיווגים
ICD-O	Leiomyoma

ערך זה עוסק בגידול שפיר. אם התכוונתם ליישוב ביזנטי בישראל, ראו מיומה (יישוב).

מיומה (Myoma; בעברית: שרירן, או פיברואיד) היא גידול שפיר^[1] (בלתי-סרטני) העשוי מרקמה סיבית שרירית שהתפתחה על דופן הרחם, המופיע בשכיחות של כ-30% בנשים מעל גיל 35, ושכיח בגילאי 40-50. המיומות נפוצות יותר אצל נשים ממוצא אפרו-אמריקאי.

גודל המיומה משתנה בין קטן מאד עד ענק ויכול להגיע לגודל העולה על הרחם עצמו ותואם לאישה הרה בחודש ה-6–7 במקרה של מיומה אחת דומיננטית או קבוצת גידולים רבים וקטנים.

סיווג

ישנם שלושה סוגים של מיומות:

המיומה התת-נסיובית (subserosal fibroid) המתפתחת מחוץ לרחם,
מיומה תוך שרירית (intramural fibroid): זהו הסוג הנפוץ ביותר בו מתפתח הגידול בתוך שריר הרחם,
מיומה תת-רירית (submucosal fibroid) שמופיעה מתחת לרפידת הרחם ועלולה לגרום לבעיות חמורות במחזור הווסת ולהוביל להפלות ולעקרות.

תסמינים

לרוב הנשים אין תסמינים והמיומה מתגלה בבדיקה אקראית.

כאשר יש תסמינים, הנפוץ ביותר הוא דימום רחמי לא סדיר. ייתכן דימום וסת כבד או ממושך (מנורגיה). ייתכן דימום בין הוסתות (מטרורגיה). הדימומים הללו עלולים לגרום לאשה לאנמיה משמעותית ולחולשה עד חוסר יכולת לתפקד.

תסמינים נוספים קורים כתוצאה מהלחץ של המיומה על איברים סמוכים:

לחץ על שלפוחית השתן יגרום לתכיפות ודחיפות במתן שתן.
מיומה גדולה יכולה לגרום ללחץ על הכליות ולהידרונפרוזיס, מצב בו מצטבר שתן באגן הכליה.
מיומה הבולטת מהדופן האחורית של הרחם ולוחצת על המעי יכולה לגרום לעצירות ולתחושה קבועה של צורך במתן צואה (טנזמוס).
בטן נפוחה ותחושת מלאות.
אי נוחות.
כאבים: ייתכן בקיום יחסי מין, כאבי גב, כאב בטן ואגן, כאבים בזמן המחזור החודשי. ייתכן כאב חריף בגלל תסביב של המיומה.
ייתכנו קשיים בכניסה להיריון.
תיתכן השפעה על ההיריון ועל אופן הלידה - ייתכן שיהיה צורך בניתוח קיסרי בגלל מנח העובר שלא יכול להסתובב עם הראש למטה בגלל המיומה.

סיבות

הסיבה לשרירנים לא ברורה לחלוטין, עם זאת נראה שיש מספר סיבות עיקריות: נטייה גנטית, סיבה דלקתית או ויראלית שיכולות להיות סיבה להתפתחות השרירנים^[2]^[3]. בנוסף לריכוז גבוה של אסטרוגן ופרוגסטרון. לא נמצא קשר מובהק בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין שרירנים של הרחם^[3].

המיומה מתגלה בדרך-כלל על ידי גינקולוג בבדיקת אולטרה סאונד אבחנתי או הבחנה בממדי רחם חריגים והפנייה לבדיקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית).

טיפול בשרירני הרחם

הטיפול המקובל בשרירן של הרחם הוא טיפול ניתוחי, על פי רוב כריתת הרחם בשלמותו. טיפול כזה מתאים בעיקר לנשים מעל גיל 40 - 45. נשים צעירות יותר מעדיפות בדרך כלל טיפול שמרני, שיאפשר להן לשמור על הפוריות שלהן. הטיפול השמרני יכול להיות גם הוא ניתוחי (כריתת השרירן בלבד), או אחר.

התערבות כירורגית המלווה בהתאוששות ארוכה להוצאת המיומות,
טיפולים תרופתיים הנלקחים אוראלית,
הסרת המיומה בהיסטרוסקופיה או לפרוסקופיה באמצעות הכנסת סיב אל הנרתיק או צוואר הרחם,
ניתוח בטן לכריתת המיומה שמאפשר פוטנציאל להרות,
אמבוליזציה - חסימת עורק המוביל דם לגידול, בפעולת צנתור פשוטה וללא הרדמה מלאה.
טיפול הורמונלי ב-GnRH שמקטין את הגידול אך עלול לגרום להופעה מוקדמת של תסמיני גיל האל-וסת,
טיפול לא פולשני באולטרה-סאונד ממוקד המונחה בעזרת-MRI שלא מזיק לאיברים, מאפשר פוטנציאל להרות, ונעשה באמצעות צריבת המיומה בחום: באמצעות חימום חיצוני של השרירן על ידי גלי קול, בעוצמה גבוהה, תחת הנחית והשגחת תהודה מגנטית MRI ללא צורך בהרדמה, עם שיעורי הצלחה כ-80%. באמצעות מכשיר ה-MRI הרופא מזהה את השרירן בזמן אמת, ומתכנן את הטיפול בהתאם^[4]^[5]. כאשר ממקד את גלי הקול US לנקודה המדויקת, בעוצמה גבוהה ומייצר נמק בשרירנים של הרחם. המחקרים מדברים על טמפרטורה של (50-90°C) למשך מספר שניות שבה נוצר נזק בלתי הפיך לתאים ונותר נמק (Cougulative Necrosis) עוד רקמה מעל מסביב לא נפגעת^[5].
ניתוח לכריתת הרחם הניתן בעיקר לנשים לאחר מנופאוזה שסיימו את לידותיהן.

קישורים חיצוניים

פרופ' ירון רבינוביץ', חייבים לכרות את הרחם לטיפול במיומה? כל התשובות, באתר ynet, 24 בפברואר 2016

הערות שוליים

^ Ignatavicius, D.D., Rebar, C.R., & Heimgartner, N.M. (2024). Medical Surgical Nursing (11th ed). St. Louis, Elsevier
^ Vollenhoven, B. J., Lawrence, A. S., & Healy, D. L. (1990). Uterine fibroids: a clinical review. BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology,97(4), 285-298
^ ¹ ² Parker, W. H. (2007). Etiology, symptomatology, and diagnosis of uterine myomas. Fertility and sterility, 87(4), 725-736.
^ Jolesz, F. A. (2009). MRI-guided focused ultrasound surgery. Annual review of medicine, 60, 417.
^ ¹ ² Tempany, C. M., Stewart, E. A., McDannold, N., Quade, B. J., Jolesz, F. A., & Hynynen, K. (2003). MR Imaging–guided Focused Ultrasound Surgery of Uterine Leiomyomas: A Feasibility Study 1. Radiology, 226(3), 897-905

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] Ignatavicius, D.D., Rebar, C.R., & Heimgartner, N.M. (2024). Medical Surgical Nursing (11th ed). St. Louis, Elsevier

[2] Vollenhoven, B. J., Lawrence, A. S., & Healy, D. L. (1990). Uterine fibroids: a clinical review. BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology,97(4), 285-298

[:0-3] ¹ ² Parker, W. H. (2007). Etiology, symptomatology, and diagnosis of uterine myomas. Fertility and sterility, 87(4), 725-736.

[4] Jolesz, F. A. (2009). MRI-guided focused ultrasound surgery. Annual review of medicine, 60, 417.

[:1-5] ¹ ² Tempany, C. M., Stewart, E. A., McDannold, N., Quade, B. J., Jolesz, F. A., & Hynynen, K. (2003). MR Imaging–guided Focused Ultrasound Surgery of Uterine Leiomyomas: A Feasibility Study 1. Radiology, 226(3), 897-905

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מיומה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיומה ברחם