מייסן
מַייסן (בגרמנית: Meißen, בפולנית: Miśnia, בצ'כית: Míšeň) היא עיר בת קרוב ל-30,000 תושבים במדינת סקסוניה שבגרמניה. העיר נחשבת כ"עריסתה של סקסוניה" ונודעת ברחבי העולם כמרכז לייצור חרסינה (פורצלן).
 סמל מייסן | |
 | |
| מייסן (מבט ממגדל הקתדרלה) | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה פדרלית |
 סקסוניה |
| ראש העיר | Olaf Raschke |
| שטח | 30.90 קמ"ר |
| גובה | 106 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 29,051 (31 בדצמבר 2023) |
| ‑ צפיפות | 908 נפש לקמ"ר (2006) |
| קואורדינטות | 51°09′49″N 13°28′39″E / 51.163611111111°N 13.4775°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| http://www.stadt-meissen.de | |
גאוגרפיה
עריכהמייסן שוכנת על גדות נהר האלבה במרכז מדינת סקסוניה שבדרום מזרח גרמניה. העיר נמצאת כ-25 קילומטר צפונית מערבית לדרזדן וכ-100 ק"מ מזרחית מלייפציג. בנוסף לנהר אלבה, זורם דרך העיר יובל שלו - הטרייביש (Triebisch). העיר נמצאת בגובה של כ-100 מטר מעל פני הים ושטחה הוא כ-31 קמ"ר.
היסטוריה
עריכהלמייסן היסטוריה של למעלה מאלף שנה.
העיר צמחה במאה ה-10 מתוך יישוב סלאבי בשם "מיסני". בשנת 929 נכבש האזור בידי המלך היינריך הראשון, מלך גרמניה שהקים במקום מצודה (במקום בו תבנה מאוחר יותר טירת ה"אלברכטסבורג") ממנה התפתחה העיר הגרמנית מייסן. בשנת 965 הוקמה רוזנות מייסן (Markgrafschaft Meißen) ולאחר שלוש שנים בישופות מייסן. בשנת 1089 קיבל היינריך הראשון מבית וטין (Wettin, לימים מלכי סקסוניה ופולין) את התואר רוזן מייסן, ומייסן הפכה למקום המושב של בית וטין.
מייסן המשיכה להתפתח במהלך מאות השנים הבאות לעיר שוק ומסחר פורחת עד שקיבלה מעמד רשמי וזכויות עיר בשנת 1332. בסביבות שנת 1250 החלה בניית הקתדרלה של מייסן. רוזנות מייסן התקיימה כישות עצמאית עד לשנת 1423 אז אוחדה עם דוכסות סקסוניה. בשנת 1470 הוחל בבניית טירת ה"אלברכטסבורג" במקום המצודה הישנה. הטירה נועדה להיות מקום המושב והמרכז המנהלי של האחים ארנסט ואלברכט מבית וטין. מקום המושב של בית וטין נשאר במייסן עד לשנת 1485, אז חולקו נחלות בית וטין בין האחים ארנסט ואלברכט. אזור מייסן נפל לידיו של אלברכט והוא שלט בו מדרזדן. אי לכך נותרה הטירה ללא שימוש עד שבשנת 1710, לאחר פיתוח שיטות עיבוד חרסינה בידי יוהאן פרידריך בטגר, הסב אותה המלך אוגוסט החזק למפעל ליצור חרסינה הראשון באירופה. בעקבות פתיחת המפעל החלה מייסן לצאת מן המיתון הכלכלי אליו נקלעה לאחר מלחמת שלושים השנים. תהליך זה נמשך במאות השנים הבאות וכיום מייסן היא אחד המרכזים הידועים בעולם ליצור חרסינה.
אתרים חשובים
עריכההאלברכטסבורג (Albrechtsburg)
עריכהטירת האלברכטסבורג שוכנת על גבעה שעל גדות נהר האלבה. הגבעה חולשת על האזור ועקב כך הוקמה עליה מצודה בשנת 929. מצודה זו היוותה את הגרעין ממנה צמחה העיר מייסן. המבנה הנוכחי של הטירה נבנה בשנים 1470–1500 במטרה לשמש כמקום המושב של האחים לבית וטין - ארנסט ואלברכט (שעל שמו קרויה הטירה החל משנת 1676). הטירה תוכננה בידי ארנולד פון וסטפאלן בסגנון גותי מאוחר. החל משנת 1710 שכן בטירה מפעל ליצור חרסינה. מפעל החרסינה גרם נזק למבנה הטירה, ולכן בשנת 1863 הועבר המפעל למבנה חלופי. לאחר העברת המפעל, נסגרה הטירה לשיפוצים ונפתחה מחדש בשנת 1881 כמוזיאון.
הקתדרלה של מייסן
עריכההקתדרלה של מייסן שוכנת על גבעה לצד האלברכטסבורג. בניית המבנה הנוכחי של הקתדרלה החלה בסביבות שנת 1250 רוב הבנייה הסתיימה עד לשנת 1400, אך המגדלים המערביים הושלמו רק בתחילת המאה ה-20. עד לשנת 1581 שימשה הקתדרלה כמקום המושב של בישופי מייסן (בשנה זו פורקה הבישופות עקב הרפורמציה הפרוטסטנטית). כמו כן שימשה הקתדרלה כמקום קבורה לבית וטין.
מפעל ומוזיאון החרסינה
עריכהחרסינת מייסן עליה מוטבע סימן החרבות המוצלבות נחשבת כיוקרתית ביותר. תהליך ייצור החרסינה התגלה בשנת 1708 בידי הצורף יוהאן פרידריך בטגר שהיה אסיר באלברכטסבורג. בעקבות זאת הוקם בשנת 1710 מפעל החרסינה באלברכטסבורג. מפעל זה, שהיה הראשון מסוגו באירופה, היה בבעלות מלכי סקסוניה (כיום בבעלות מדינת סקסוניה) והניב הכנסות רבות לאוצר הסקסוני. בשנת 1863 עבר המפעל מהאלברכסטבורג למשכנו הנוכחי בעמק הטריביש. הכלים הראשונים שנוצרו היו בצבע חום-אדום ולא בצבע הלבן, כי לא השיגו מהסינים את הנוסחאות המדויקות של עירוב החומרים השונים המשמשים לייצור החרסינה. בשנת 1915/6 נפתח במקום מוזיאון החרסינה. במוזיאון מודגם תהליך יצור החרסינה וישנה תצוגה של מגוון יצירות חרסינה.
בית הספר זנקט אפרה
עריכהבית הספר על שם הקדושה אפרה (Sankt Afra) הוא בית ספר תיכון פנימיתי המיועד לתלמידים מצטיינים. בית הספר נוסד בשנת 1543.
קהילה יהודית
עריכהיהודים התגוררו במייסן החל מתקופה מוקדמת ביותר. קיימות עדויות על יהודים במייסן לפני שנת 1000. הקהילה היהודית שכנה מחוץ לחומות העיר אך נתנה חלק בפעילות הכלכלית ובמסחר בעיר. בתקופת המלחמות ההוסיטיות הואשמו היהודים בלקיחת חלק במהומות ובשנת 1433 גורשו ממייסן. במהלך המאה ה-18 השתפר מצב היהודים בסקסוניה ובשלב מסוים חזרו יהודים גם למייסן. בשנת 1904 מנתה הקהילה היהודית 32 נפשות[1]. רוב היהודים עזבו את מייסן ועברו לדרזדן לפני שנת 1933.
גלריית תמונות
עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מייסן- מייסן עיר של יין וחרסינה (באנגלית)
- חרסינת מייסן (באנגלית) (בגרמנית)
- מפה עתיקה של מייסן באתר Historic cities של האוניברסיטה העברית
- האלברכטסבורג (באנגלית) (בגרמנית)
- הקתדרלה של מייסן (בגרמנית)
- מייסן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
