מכונת הצבעה

מכונות הצבעה הן מכונות מכניות או אלקטרוניות הבאות להחליף הצבעה ידנית במערכות בחירות ובמשאלי עם. מכונות אלה מאפשרות ספירה אוטומטית של קולות הבוחרים, או הצבעה מכנית או הצבעה ממוחשבת הבאה להחליף את פתקי ההצבעה.

היסטוריה

ההצעה הראשונה להשתמש במכונה הצבעה מקורה בהצעת התנועה הצ'רטיסטית בשנת 1838, אשר הציעו רפורמות בשיטת ההצבעה ובהן הצבעה חשאית. מכונת ההצבעה שהוצעה על ידי הצ'רטריסטים כללה כדור שהופל לתוך חור במכונה לצד שם המועמד, והמכונה ספרה את הכדורים. לכל מצביע ניתן כדור אחד שבסופה של ההצבעה שב לוועדת הקלפי, וכך נמנעה הצבעה כפולה.

בשנת 1875 רשם הנרי ספראט (Henry Spratt) מקנט פטנט בארצות הברית על מכונת ההצבעה שלו שאיפשרה לחיצה על כפתור לצד שמו של המועמד (פטנט מספר 158,652, מ-12 בינואר 1875). בשנת 1881 רשם אנתוני בראנק (Anthony Beranek) משיקגו פטנט מכונת הצבעה אשר הותאמה לשיטת הבחירות לנשיאות ארצות הברית (תוך התאמה לשיטת המפלגות), ואיפשרה בחירה במספר מועמדים למספר תפקידים (פטנט מספר 248,130 מ-11 באוקטובר 1881).

סוגי מכונות ההצבעה

מכונה המבוססת על פתקי הצבעה

מכונות לספירת טופסי הצבעה ברוסיה.

מכונה מסוג זה סופרת את פתקי ההצבעה או תיעוד ההצבעה של המצביעים.

פתקי ניקוב

מכונה הצבעה באמצע שנות ה-60 הסופרת פתקי ניקוב.

מכונה זו סופרת פתקי הצבעה בהם מנקבים המצביעים נקב לצד שם המועמד בו הן בוחרים. שיטת ספירת פתקי הניקוב מקורה בשנות ה-90 של המאה ה-19 פטנט למכונה מסוג זו נרשם בארצות הברית על ידי קנדי דוגן (Kennedy Dougan) ב-11 בנובמבר 1890 (פטנט מספר 440,545). פטנט נוסף נרשם על ידי פרד מ. קארול (Fred M. Carroll) מ-IBM ב-2 באפריל 1940 (פטנט מספר 2,195,848).

מכונת ההצבעה הראשונה שזכתה להצלחה הייתה מכונת ההצבעה של ג'וזף פ. האריס (Joseph P. Harris) אשר רשם פטנט עליה ב-17 באוגוסט 1965. מכונה זו, אשר הפטנט שלה הוחכר ל-IBM, זכתה להצלחה, ובשנת 1966 הצביעו 37.3% מהמצביעים בבחירות לנשיאות בארצות הברית באמצעות מכונה זו (פטנט מספר 3,201,038 מ-17 באוגוסט 1965, ושיפורו בפטנט מספר 3,240,409 מ-15 במרץ 1966).

שיטת ההצבעה באמצעות המכונה ספגה ביקורת רבה בבחירות לנשיאות בשנת 2000 בשל העובדה שמצביעים רבים בפלורידה טעו בניקוב הכרטיסים.

סריקה אופטית

בשיטת הצבעה זו מכונה ובה קורא אופטי קורא את פתקי ההצבעה של המצביעים וסופר את קולותיה. בשיטה זו אין המצביעים נדרשים לנקב חריץ לצד שם המועמד, אלא מסמנים סימון לצד שם המועמד.

מכונות הצבעה שאינן מבוססות על פתקי הצבעה

מכונות הצבעה ישירה

מכונות אלה, מאפשרות הצבעה ישירה באמצעות לחיצה על מקשי המכונה או על מסכי מגע. מכונות אלה נפוצות בארצות הברית כיום.

פטנט ראשון על מכונות מסוג זה נרשם על ידי ג'ייקוב מיירס (Jacob Myers) מרוצ'סטר שבמדינת ניו יורק ב-19 בנובמבר 1889. השימוש הראשון במכונה נעשה בבחירות שנערכו בלוקפורט שבניו יורק, בשנת 1892^[1]. בשנת 1894 שיפר סילוואנוס דייוויס (Sylvanus Davis) את המכונה (פטנט מספר 526,666 מה-25 בספטמבר 1894). בשנת 1899 הוסיף אלפרד גילספי (Alfred Gillespie) מספר שיפורים למכונה, והתאים אותה להצבעות בהן נבחרים מספר מועמדים, או לבחירות בהן המצביעים יכולים להצביע עבור כמה מועמדים, לדוגמה 3 מתוך 5 מועמדים בבחירות בהן ניתן להצביע עבור מספר מושבים במועצה (פטנט מספר 628,905 מ-11 ביולי 1899).

ב-14 בדצמבר 1900 הוקמה "חברת מכונות ההצבעה הסטנדרטיות של ארצות הברית" (U.S. Standard Voting Machine Company), חברה אשר גילספי היה אחד ממנהליה, ואשר שילבה את הפטנטים של מיירס, דייוויס וגילספי. לחברה זו היה למעשה מונופול על ייצור מכונות ההצבעה בארצות הברית עד שנת 1936 עת נרשם פטנט חדש על ידי האחים סמיואל ורנסום שופ (Samuel and Ransom Shoup; פטנט 2,054,102 מ-15 בספטמבר 1936).

נכון לשנת 1934 1/6 מההצבעות בבחירות נשיאותיות בארצות הברית נערכו באמצעות מכונות הצבעה מכניות מעין אלה. מכונות אלה עדיין בשימוש במדינת ניו יורק (2007).

במכונות אלה, משהמצביע נכנס לתא ההצבעה וסוגר את הווילון או הדלת מאחוריו, מתאפשר לו לבחור באמצעי מכני את המועמד הרצוי לו. בתום יום ההצבעה מדפיסה המכונה פלט של ההצבעות שנערכו. מידע ההצבעה נשמר על ידי המכונה באמצעי מכני, ולא באמצעי אלקטרוני.

מכונות הצבעה אלקטרוניות

מכונות ההצבעה האלקטרוניות הן פיתוח של מכונות ההצבעה הישירה המכניות. מכונות אלה מאפשרות הצבעה באמצעות אמצעי אלקטרוני (תוכנת מחשב) כאשר הבחירה נעשית על ידי מסך מגע או באמצעות מקשי מקלדת מחשב. בניגוד למכונה המכנית, המידע נשמר כקובץ אלקטרוני בזיכרון המכונה. מכונה זו יכולה לשלוח את המידע ישירות לוועדת בחירות מרכזית לצורך ספירת הקולות.