ויקיפדיה

מניעת היריון

דרכים למנוע היווצרות הריון

מניעת היריון היא פעילות שמטרתה מניעת היווצרותו של היריון. הימנעות מקיום יחסי מין וגינאליים היא הפתרון המובן מאליו. אך פתרונות רבים נועדו לאפשר קיום יחסי מין כאלה באופן שיבטיח סבירות גבוהה שאלה לא יובילו להיריון. לכך משמשים אמצעי מניעה משני סוגים:

  • אמצעי מניעה פיזיים, שבהם חיץ פיזי מאפשר קיום יחסי מין, אך מונע את המפגש בין הזרע לביצית, שהוא תנאי הכרחי להיריון.
  • אמצעי מניעה הורמונליים.

בנוסף, אפשרית התערבות כירורגית המבטלת את שחרורם של תאי זרע (בזכר) או ביציות (בנקבה). כמו כן, נכללים בקטגוריה זו אמצעים שמטרתם הפסקת ההיריון בשלבים המוקדמים שלו (ימים ספורים), לאחר שנוצר (עקב חוסר שימוש באמצעים למניעתו או חרף שימוש כזה). מניעת היריון נעשית בדרך כלל ביוזמתו של הפרט, אך לעיתים היא מוכתבת במדיניות ממשלתית של פיקוח ילודה.

היסטוריה של שיטות ואמצעים למניעת היריון

עריכה
  • אמצעי המניעה הפשוט והיעיל ביותר הוא הימנעות מקיום יחסי מין. בתרבויות רבות אמצעי זה הוא היחיד שזכה לברכת כוהני הדת. נראה שהפניית חלק מהאוכלוסייה למנזרים, שמשה בלם לגידול אוכלוסייה בימי הביניים. חלוצות תכנון המשפחה היו הסופרג'יסטיות בסוף המאה ה-19 (האמהות המייסדות של הפמיניזם) שהטיפו להתנזרות כאמצעי להגבלת מספר הילדים.
  • סירוס אף הוא אמצעי מניעה שיעילותו אינה מוטלת בספק. ילידי איי צ'טהאם נהגו לסרס חלק מהבנים, כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין באי הקטן, שאינו יכול לפרנס המונים וסירוס של המנוצחים במלחמות היה נפוץ בעת העתיקה, כאמצעי למנוע ריבוי טבעי מהאויב המובס.
  • משגל נסוג. בשיטה זו, הפין מוצא מהנרתיק לפני השפיכה. הסיכון העיקרי בה הוא באובדן שליטה של הגבר.
השימוש המתועד הראשון בשיטה זו מתואר בספר בראשית פרק ל"ח - אונן, בנו השני של יהודה, מתבקש לייבם את תמר, אלמנת אחיו הבכור ער: ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ” (פירושו של ייבום הוא שהבן הנולד מזרעו של האח הצעיר נושא את שמו של האח הבכור המת ומקבל את חלקו בירושה). אונן שלא רצה להביא לעולם מתחרה השתמש במשגל נסוג למנוע היריון מתמר ”וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו”. המשגל הנסוג היה משך רוב ההיסטוריה אמצעי המניעה המועדף, ואפילו ביהדות קיימת דעה[1] המתירה לעיתים להשתמש בו. כך, למשל, מתיר רבי אליעזר לבעלה של אישה מניקה, שהיריון נוסף עשוי ליבש את חלבה ולסכן בכך את התינוק, להשתמש בשיטת המשגל הנסוג: ”כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ”[2].
  • סוג אחר של אמצעי מניעה, הדומה לספוגית למניעת היריון ללא קוטל זרע, הוא "מוך", שפירושו צמר גפן או לֶבֶד שהאישה הייתה מחדירה לנרתיק לפני המשגל. רבי מאיר התיר שימוש במניעת היריון כזו לנשים הרות (משום שהאמינו שאישה הרה עשויה להתעבר שוב כך שעובר אחד ימחץ את אחיו), למניקות, וגם כשגילה של בת הזוג בין 11 שנים ל-12 שנים ויום, משום שהיריון בגיל כזה עלול לסכן את הילדה ”שלש נשים משמשות במוך: קטנה מעוברת ומניקה, קטנה שמא תתעבר ותמות... מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל... מניקה שמא תהרוג את בנה” (תוספתא, מסכת נידה).
  • אמצעי אחר, לא יעיל, שהגמרא מזכירה למניעת היריון הוא תנועות נמרצות, הליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המין, שנועדו לפלוט את הזרע החוצה: ”אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר” (מסכת כתובות).
  • הקונדום בגרסאות פרימיטיביות היה ידוע למצרים כבר באלף השני לפני הספירה, כפי שניתן ללמוד מאיורי קיר המתארים את לבישתו. הקונדום, שהומצא מחדש במאה ה-17, היה עשוי מהחומר הדק והגמיש הזמין ביותר: מעי של כבש.
  • קוטלי זרע: פפירוסים מצריים וכתבי רופאים הלניסטים מספקים רשימות ארוכות של קוטלי זרע טבעיים. כתבי רפואה ממצרים הפרעונית ממליצים על משחות מגללי תנינים ודבש היוצרים מחסום מכני לזרימת הזרע מהנרתיק אל הרחם. פפירוס אחר ממליץ על שרף עץ השיטה הידוע היום כגומי ערבי – חומר צמיגי המפריש חומצת חלב. חומצת חלב היא אחד החומרים הפעילים בקוטל זרע גם בימינו. ברומא, זכה לפופולריות תכשיר המבוסס על שמן קיק ודבש. שיקויים אחרים שהומלצו בספרות הרפואית המצרית וההלניסטית כללו יין, חומץ, מלחי עופרת, שמן, רוק גמלים וחומרים אחרים.
  • אמצעי מניעה דרך הפה: לפי המסורת, אמצעי מניעה לאישה המכונה "כוס עיקרין" היה בשימוש עוד משחר האנושות. את הפסוק המספר על עדה וצילה, שתי נשותיו של למך (בראשית פרק ד'), מפרש רש"י "כך היה דרכן של דור המבול אחת לפריה ורבייה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר". ההרכב של הגלולה הנוזלית הקדומה הזו המובא בגמרא הכיל שרף, עשבים ומינרלים.

ייתכן שתכשירים צמחיים המכילים תרכובות דמויות הורמונים (פיטואסטרוגנים) היו אכן יעילים במניעת היריון. לפי המיתולוגיה היוונית, נחטפה אלת האביב פרספונה לשאול, שם סירבה לאכול דבר מלבד גרגרי רימון. תפריט זה הביא לאובדן הפוריות במשך החורף ואכן רימון הוא אחד מאמצעי המניעה העתיקים.

נשות אתונה חגגו את שובה של פרספונה מכלאה אל אמהּ דמטר בהילולה שהייתה סגורה בפני בעליהן. הצמחים שקישטו חגיגות אלו: רימון, מנטה (שמן מנטה ידוע כגורם להפלות), אורן ו"שיח אברהם" (Vitex), הידועים אכן כבעלי תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה ומשמשים ברפואה העממית לטיפול בהפרעות גינקולוגיות.

הידוע שבמונעי ההיריון בעולם העתיק היה שרף הצמח סילפיום Silphium שצמח בצפון אפריקה ועליו התבססה כלכלתה של העיר קִירֵנֵה (לוב של ימינו), שהצמח אף קישט את מטבעותיה. קטיף נמרץ מדי של הצמח גרם להכחדתו במאה הרביעית לספירה.

אמצעי מניעה מודרניים שננקטים לפני קיום יחסי המין

עריכה

השיטות הנפוצות ביותר להגבלת ילודה מבחירת הפרט הן שימוש קבוע באמצעי מניעת היריון - פיזיים, הורמונליים וטבעיים. אמצעי מניעה אלו שונים במידת ההגנה שהם מספקים ממקרה של היריון בלתי רצוי, אך בכל מקרה אינם אפקטיביים בכל המקרים. למעט אם צוין אחרת, כל האמצעים שיפורטו ניתנים לשימוש בכל גיל וללא תלות בהאם האישה כבר ילדה או לא.

אמצעי מניעה פיזיים

עריכה
 
קונדום גברי
  • קונדום גברי - יעיל גם נגד מחלות מין העלולות להיגרם כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים.
  • קונדום נשי - יעיל גם נגד מחלות מין העלולות להיגרם כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים.
  • דיאפרגמה - מעין כיפה עשויה מגומי גמיש או מסיליקון המוחדרת לנרתיקה של האישה ומכסה את פתח צוואר הרחם כדי לחסום מעבר של זרע אל הרחם.
  • כובעון צווארי (Cervical Cap) - מכסה את צוואר הרחם באופן דומה לדיאפרגמה. הכובעון הצווארי קטן יותר מדיאפרגמה.
  • התקן תוך רחמי עם נחושת - אמצעי מניעה מהיעילים ביותר[3] לטווח ארוך, אשר ניתן להפסיק את השימוש בו בכל עת. יעיל נגד היריון גם כשהוא מוכנס עד חמישה ימים לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים. הדימום הווסתי עלול להיות ממושך כבד וכואב יותר, וקיים סיכון קטן לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן[4].
  • ספוגית למניעת היריון - עשויה לרוב מקצף פוליאוריתן רך וספוגה בקוטלי זרע. הספוגית חוסמת לזרעונים את הדרך לצוואר הרחם וסופחת אותם.
  • קוטל זרע - פוגע בתנועת הזרעונים; נהוג להשתמש בו יחד עם הקונדום, הדיאפרגמה, הכובעון הצווארי והספוגית. אצל אוכלוסייה חרדית נפוץ השימוש בדף הספוג בחומר קוטל זרע, כיוון שהשימוש בו אינו עובר על חוקי ההלכה אך היעילות שלו עומדת על 70% בלבד.[5]

אמצעי מניעה הורמונליים

עריכה
  ערך מורחב – אמצעי מניעה הורמונליים
 
גלולות למניעת היריון מסוגים שונים
  • גלולה משולבת - הנפוצה ביותר מבין האמצעים ההורמונליים. מכילה את שני הורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון.
  • גלולה למניעת היריון המכילה גם חומצה פולית: הגלולה "יאז פלוס" כוללת גם מינון יומי של חומצה פולית החיונית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית בעוברים[6]. הגלולה פותחה במיוחד על מנת לספק את הרמה הנחוצה של חומצה פולית ולבנות "מאגר" הנשאר בגוף האישה עד שלושה חודשים גם לאחר הפסקת נטילת הגלולה, כך שבמקרה של היריון לא מתוכנן או שנקלט מהר מהצפוי, לא יהיה חוסר של חומצה פולית בגוף האם (ראו ).
  • טבעת נרתיקית (נוברינג) - עשויה מסיליקון. מכילה אסטרוגן ופרוגסטרון. האשה מלבישה את הטבעת סביב צוואר הרחם, והטבעת נשארת במקומה לשלושה שבועות ומפרישה הורמונים.
  • מדבקות למניעת היריון (אוורה Evra) - מכילות אסטרוגן ופרוגסטרון.[7]
  • התקן תוך-רחמי הורמונלי - אמצעי מניעה הן לטווח ארוך והן למניעת היריון לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים. התקן תוך-רחמי נמצא אמין יותר מאמצעים שיש ליטול, להחדיר או להפעיל שוב ושוב[3]. ההתקן משחרר אל תוך הרחם את ההורמון לבונוגסטרל, אשר יוצר ריר צמיגי בצוואר הרחם ובכך מונע כמעט באופן מוחלט את כניסת תאי הזרע לתוך הרחם. המפגש של תא זרע עם ההורמון גורם לדיכוי תנועתיות הזרע ויכולתו לחדור את הביצית[8]. התקנים מסוג זה משווקים תחת המותגים מירנה, קיילנה, וג'נס, שהוא התקן קטן יותר ויעיל רק למשך שלוש שנים[9][10]. צפויה ירידה משמעותית בכמויות הווסת עד לאפשרות של אל וסת, וקיים סיכון קטן לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן[4].
  • גלולת פרוגסטרון - גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד. מתאימות לנשים מבוגרות, נשים שסובלות ממיגרנות, ונשים שסובלות מקרישיות יתר בדם.
  • ארגסט-דפו (דפו פרוברה) - פרוגסטגן המוזרק לתוך השריר ומשתחרר לאט.
  • נורפלנט - השתלה תת-עורית של קפסולות פרוגסטגן בלבד.

אמצעי מניעה מודרניים שננקטים לאחר קיום יחסי המין

עריכה
  • גלולת היום שאחרי - גלולה זו מהווה אמצעי חירום למניעת היריון לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים. הגלולה מכילה מינון גבוה של הורמונים ובשל כך עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון בחילות והקאות.
  • התקן תוך רחמי עם נחושת - אמצעי מניעה מהיעילים ביותר[3] לטווח ארוך, אשר ניתן להפסיק את השימוש בו בכל עת. יעיל נגד היריון גם כשהוא מוכנס עד חמישה ימים לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים. הדימום הווסתי עלול להיות ממושך כבד וכואב יותר, וקיים סיכון קטן לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן[4].
  • התקן תוך-רחמי הורמונלי - אמצעי מניעה הן לטווח ארוך והן למניעת היריון לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים. התקן תוך-רחמי נמצא אמין יותר מאמצעים שיש ליטול, להחדיר או להפעיל שוב ושוב[3]. ההתקן משחרר אל תוך הרחם את ההורמון לבונוגסטרל, אשר יוצר ריר צמיגי בצוואר הרחם ובכך מונע כמעט באופן מוחלט את כניסת תאי הזרע לתוך הרחם. המפגש של תא זרע עם ההורמון גורם לדיכוי תנועתיות הזרע ויכולתו לחדור את הביצית[11]. התקנים מסוג זה משווקים תחת המותגים מירנה וג'נס, שהוא התקן קטן יותר ויעיל רק למשך שלוש שנים[12][13]. צפויה ירידה משמעותית בכמויות הווסת עד לאפשרות של אל וסת, וקיים סיכון קטן לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן[4].

שיטות מניעה התנהגותיות

עריכה

שיטות מניעה התנהגותיות מתאפיינות בכך שאינן מצריכות שימוש בחומרים או אביזרים, אלא רק הקניית הרגלים.

  • שיטת "הימים הבטוחים" – שיטה זו מתבססת על פרק הזמן שבו תא הביצה לא יכול להיות מופרה (ימים 1–10 וימים 17–28 למחזור סדיר של האישה), כך שבימים 10–17 למחזור בני הזוג נמנעים יחסי מין. שיטה זו אינה ודאית כי מחזור אינו בהכרח סדיר ועל-פי מספר ההריונות שדווחו נקבעה אינדקס פרל (שהוא מדד יעילות של אמצעי מניעה) של 9–20. לפי מאמר של לאבוק וקוינן משנת 1989 כי שיטה זו יעילה ב-60%[14]. שיטה דומה היא אמצעי מניעה מבוססי לוח שנה.
  • שיטת החום הבסיסי (BBT) – בשיטה זו האישה מאתרת את תום תקופת הפוריות לפי חום גופה, כאשר מתאפיין בעלייה של כ-0.5°C. תום תקופת הפוריות היא כ-3 ימים לאחר עליית החום (וכאן מתחילים "הימים הבטוחים"), אך שיטה זו אינה מדויקת ונקבע לה אינדקס פרל של 3–20.
  • שיטת המודעות לפוריות (שמ"פ) – שיטה המתבססת על מעקב ורישום יומיומיים אחר שלושה סימני פוריות: מדידת חום הגוף בזמן היקיצה; מעקב אחרי הפרשות מהנרתיק או מצוואר הרחם לפי קריטריונים של סמיכות, צבע וריח; מעקב אחר מיקום צוואר הרחם. שיטת המודעות לפוריות מורכבת יותר ליישום אך נועדה להגביר את רמת הוודאות בזיהוי שלבי המחזור השונים - לפני ביוץ, במהלך ביוץ, לאחר ביוץ ולקראת קבלת הווסת. אישה המעוניינת להשתמש בשיטה זו למניעת היריון, תלמד לזהות את "חלון הפוריות" שלה ותשתמש בימים אלו באמצעי מניעה חוצצים, כגון קונדומים, דיאפרגמה עם קוטל זרע או ספוגית[15][16].
  • מחשבוני פוריות – מבוססים על מדידת טמפרטורת הגוף ופיענוח של ימי הפוריות באמצעות אלגוריתם המוטמע במכשיר המדידה. האשה מודדת בכל בוקר את חום השחר ומזינה את ימי הווסת. המחשבון נותן לה את תחזית הפוריות ליום הקרוב, על ידי סימון של אור ירוק או אדום. כאשר השימוש במחשבון נעשה בהקפדה מוחלטת על מדידה ותיעוד יומיומיים ועל תזמון יחסי המין לפי נתוני המעקב, רמת הוודאות של השיטה היא 99.3%. אולם נתונים ממחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי Contraception הראו כי אצל המשתמשת הטיפוסית רמת הוודאות של השיטה היא 93% (כלומר 7 מתוך 100 נשים ייכנסו להיריון תוך שימוש בשיטה זו בתוך שנה[17]). המאמר מציין שנשים רבות - 54% - מפסיקות להשתמש בשיטה בתוך שנה[18].
  • שיטת ריר צוואר הרחם – בשיטה זו האישה מזהה את השינויים המחזוריים בריר צוואר הרחם, המשתנה עקב ההפרשות המשתנות של אסטרוגן ופרוגסטרון לדם. שינויים אלה מאפשרים לדעת מתי יחסי מין אינם צפויים להוביל להיריון. בשיטה זו תקופת הימנעות ארוכה ואף היא איננה מדויקת. אינדקס פרל שנקבע עבורה הוא 20–25.
  • שיטת בדיקות השתן – בשיטה זו משתמשים באינדיקטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון המופרשים בשתן לזיהוי סיום תקופת הפוריות. שיטה זו זולה [דרוש מקור], נוחה לשימוש ומקצרת את תהליך ההימנעות, אך אינה מדויקת [דרוש מקור].
  • שיטת המשגל הנסוג – בשיטה זו, הפין מוצא מהנרתיק לפני השפיכה. בשיטה זו תמיד קיים החשש שהנסיגה לא הייתה בזמן, ולכן היא פוגעת בהנאה מיחסי המין ומהווה מטרד מנטלי עבור בני הזוג. שיטה זו אינה מדויקת כלל וכלל ומהווה הימור גדול המבוסס על יכולת השליטה של הגבר על גופו. אינדקס פרל שנקבע לה הוא 4–18.

הערכת יעילותם של אמצעים ושיטות למניעת היריון

עריכה

אינדקס פרל (Pearl Index) הוא המדד הנפוץ ביותר להערכת יעילותם של אמצעים ושיטות למניעת היריון, מדד זה שפותח על ידי ריימונד פרל בשנת 1933 נותר שימושי עד ימינו בשל פשטות החישוב. אינדקס פרל הוא הערכת מספר ההריונות ל-100 שנות שימוש באמצעי הזה (למשל־10 נשים המשתמשות בו 10 שנים כל אחת). הסבר יותר פשוט לאינדקס זה הוא מספר ההריונות למאה נשים העושות שימוש באמצעי המניעה שנה אחת כל אחת. כדי לחשב את האינדקס מחלקים את מספר ההריונות שאירעו אצל נשים המשתמשות באמצעי מניעה כלשהו במספר החודשים בהם היה האמצעי בשימוש (כל אישה "תורמת" את מספר החודשים בהם השתמשה באותו אמצעי) ואת התוצאה כופלים ב-1200. אופן חישוב אחר הוא חלוקת מספר ההריונות במספר המחזורים החודשיים של כלל הנשים וכפל ב-1300 (מחזור שמשכו 28 יום פירושו 13 מחזורים בשנה). מדד פרל נמוך פירושו פחות סיכוי להיריון בלתי רצוי עבור אמצעי מניעה נבדק.

התערבות כירורגית

עריכה

עיקור

עריכה
  ערך מורחב – עיקור (רפואה)

חסימת חצוצרות

עריכה
  ערך מורחב – קשירת חצוצרות

בקשירת החצוצרות נחסם חלל החצוצרות באופן שמונע מפגש בין ביצית לבין זרעונים.

חתך צינור הזרע

עריכה
  ערך מורחב – חתך צינור הזרע
  • בחתך צינור הזרע (וזקטומיה) מנותקים בהליך כירורגי צינורות הזרע וכך נמנע מהזרע להגיע לשופכה.

סירוס

עריכה
  ערך מורחב – סירוס

הגבלות על מניעת היריון

עריכה
  ערך מורחב – מניעת היריון בהלכה

ההלכה כוללת הגבלות על מניעת הריון, משום שזו גובלת ב"ביטול עשה"[19] של פריה ורבייה, שכן המצווה הראשונה בתורה, היא ברכה שמברך אלוהים את האדם: "ויאמר להם אלוהים פרו ורבו"[20], חוזרת ונשנית לנח אחרי צאתו מהתיבה: "ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה"[21], עיקרה הוא להוליד בן ובת הראויים בעצמם להוליד, וכך להמשיך את יישוב העולם[22]. בפרקטיקות שונות למניעת היריון העוצרות את הזרע ייתכן איסור הוצאת זרע לבטלה, איסור המובא בתלמוד[23] ובספרות ההלכה בחומרה רבה[24], ומיוחס לנאמר בתורה במעשה ער ואונן. במניעת היריון על ידי סירוס הורמונלי זמני של האשה, או הגבר, יש לדון מצד איסור סירוס אדם דבר הנאסר בתלמוד[25] ונלמד מהנאמר בתורה לגבי סירוס בעלי חיים[26], אולם איסור זה הוא קל מהאיסורים הקודמים, שכן על אשה לא חל איסור זה, ובפרט שמדובר על סירוס זמני.

באנציקליקה "Casti connubii" (אנ'), שפרסם האפיפיור פיוס האחד עשר ב-31 בדצמבר 1930, נקבע שהשימוש באמצעי מניעה הוא חטא חמור. בעקבות זאת נקבע בחקיקה באירלנד בשנת 1935 איסור על מכירה וייבוא של אמצעי מניעה. איסור זה הוגמש בשנת 1980, עם התרת מכירתם של אמצעי מניעה על ידי רוקח, לפי מרשם רפואי.(אנ') בשנת 1985 הותרה מכירה לבוגרים של קונדומים וקוטלי זרע, גם ללא מרשם.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מניעת היריון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דעה תנאית שלא נפסקה להלכה.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ד, עמוד ב'
  3. ^ 1 2 3 4 Effectiveness of Long-Acting Reversible Contraception, NEJM 2012
  4. ^ 1 2 3 4 "נייר עמדה 105 התקן תוך רחמי", האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
  5. ^ VCF Safe דף מתמוסס למניעת הריון - מדי פארם- בית מרקחת אונליין, באתר מדי פארם
  6. ^ גלולה למניעת היריון עם חומצה פולית, אתר "אינפומד"
  7. ^ מדבקה למניעת הריון ("אוורה"), באתר www.maccabi4u.co.il
  8. ^ Interfering with sperm transport and with ovulation, Contraception 2006
  9. ^ ג'נס, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  10. ^ ג'נס, ויקיתרופות
  11. ^ Interfering with sperm transport and with ovulation, Contraception 2006
  12. ^ ג'נס, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  13. ^ ג'נס, ויקיתרופות
  14. ^ Labbok MH, The use of periodic abstinence for family planning.
  15. ^ שיטת המודעות לפוריות |, באתר www.wtb.org.il
  16. ^ השיטה הטבעית, פוריות טבעית, מניעת היריון, מחזור, ביוץ, באתר www.poriutivit.com
  17. ^ Contraception Dec.2017 Fig. 2
  18. ^ Contraception Dec.2017 Perfect-use and typical-use Pearl Index of a contraceptive mobile app
  19. ^ כמו שכתב הרמב"ם לגבי דחיית נישואים אחרי גיל עשרים: משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ב'
  20. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח
  21. ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק ז'
  22. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ד'
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ג, עמוד א'
  24. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה י"חשולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ג, סעיף ב'
  25. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"י, עמוד ב'
  26. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ד
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מניעת_היריון&oldid=39609069"
  NODES