מפרץ גיברלטר
מפרץ גיברלטר (באנגלית: Bay of Gibraltar; בספרדית: Bahía de Algeciras), הוא מפרץ השוכן בקצהו המערבי של הים התיכון בדרומו של חצי האי האיברי.
 | |
| חלקו הצפוני של המפרץ מצוק גיברלטר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | גיברלטר, ספרד |
| סוג |
מפרץ  |
| מידות | |
| שטח | 75 קמ"ר |
| אורך מרבי | 10 ק"מ |
| רוחב מרבי | 8 ק"מ |
| רוחב ממוצע |
8 ק"מ |
| עומק מרבי | 400 מטר |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
 גיברלטר ספרד |
| ערים | גיברלטר, אלחסירס |
| קואורדינטות | 36°7′51.91″N 5°23′45.63″W / 36.1310861°N 5.3960083°W |
|
(למפת אנדלוסיה רגילה)   מפרץ גיברלטר  | |
  | |
גאוגרפיה
עריכהצידו המזרחי של המפרץ תחום על ידי חצי האי של הטריטוריה הבריטית גיברלטר ואילו מצפון וממערב על ידי ספרד. אורכו של המפרץ הוא כ-10 ק"מ ורוחבו כ-8 ק"מ, והוא מכסה שטח של כ-75 קמ"ר. צורתו כשל פרסה, והוא נפתח בצידו הדרומי אל קצהו המזרחי של מצר גיברלטר. עומקם המרבי של מימי המפרץ הוא כ-400 מטר.
היסטוריה
עריכה
קיימות ראיות להתיישבות של האדם הניאנדרטלי בגיברלטר. השימוש במפרץ לצורכי ספנות החל לפני כ-3,000 שנים אך הוא יושב אלפי שנים קודם לכן. הפיניקים הקימו יישוב במקום במאה ה-10 לפנה"ס, ויישוב רומאי בשם "פורטוס אלבוס" (Portus Albus - "השער הלבן") ניצב על חופו המערבי של המפרץ לאחר מכן. מאוחר יותר יושב האזור על ידי המורים והספרדים, והבריטים תפסו את גיברלטר בשנת 1704.
מיקומו האסטרטגי של המפרץ, סמוך למצר גיברלטר המשמש ככניסה אל הים התיכון וכגוף מים צר המפריד בין יבשות אירופה ואפריקה, הפכו אותו למוקד של מאבקים צבאיים ופוליטיים לאורך השנים. במקום נערכו קרב גיברלטר ב-1607, בין הרפובליקה ההולנדית לספרד וקרב מפרץ אלחסירס ב-1801 בין בריטניה לספרד וצרפת. במלחמת העולם השנייה היה המפרץ זירת לוחמה ימית ואיטליה הפאשיסטית שגרה כוחות טורפדו מאויש מאלחסירס, אשר חצו את גוף המים אל גיברלטר בניסיון להטביע ספינות בריטיות. האזור היה גם לזירת לוחמה אווירית.
באמצע המאה ה-20 התעורר סכסוך מתמשך בין בריטניה לבין ספרד על השליטה בגיברלטר, וכפועל יוצא מכך גם על מימי המפרץ. הספרדים טוענים כי השליטה הבריטית במימי המפרץ מוגבלת לשטח קטן סביב נמל גיברלטר, בעוד שהבריטים מצידם טוענים לרצועת מים טריטוריאליים ברוחב של 3 מיל ימי המגיעה עד למרכזו של המפרץ.
יישוב וכלכלה
עריכה
חופיו של המפרץ מיושבים בצפיפות על ידי היישובים הספרדים אלחסירס (Algeciras), לוס בריוס (Los Barrios), סאן רוקה (San Roque) ולה לינאה דה לה קונספסיון (La Línea de la Concepción), וכן על ידי המושבה גיברלטר. שני מגדלורים ניצבים משני צידי הכניסה למפרץ - האחד בכף אירופה שבגיברלטר, והאחר בפונטה קרנרו (Punta Carnero) ליד אלחסירס.
באלחסירס ובגיברלטר פועלים שני נמלים גדולים, ובראשון נערכות פעולות רחבות היקף של ייבוש מים והפיכתם ליבשה (Isla Verde, איסלה ורדה - "האי הירוק"). גם מסלול הטיסה של נמל התעופה גיברלטר משתרע בחלקו על קרקע שיובשה ממימי המפרץ. עוד פועלים לאורך חופיו של המפרץ מספר מעגנים קטנים יותר.
בחלקו הספרדי של החוף התפתח מרכז לתעשייה כבדה שכולל, בין היתר, תעשייה פטרוכימית ובתי זיקוק ותעשיית פלדה. בשל מיקומו של המפרץ על קו הספנות שמוביל מהים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי, הפכו הן נמל גיברלטר והן נמל אלחסירס למרכזי תדלוק חשובים לאוניות. מכלול הסיבות האלה הביא לכך שבמימי המפרץ יש תנועה ערה של ספינות משא ושל מכליות נפט, ולכך שמימיו מזוהמים. למרות זאת המפרץ היה ונותר אזור רבייה חשוב של מספר מינים של דולפינים, ומספר מיני לווייתנאים פוקדים אותו.
