מרי אזרחי

מרי אזרחי הוגדר על ידי הפילוסוף ג'ון רולס כ"פעולה ציבורית, בלתי אלימה, מצפונית אך פוליטית ומנוגדת לחוק, הנעשית בדרך כלל כדי לחולל שינוי בחוק או במדיניות הממשלה". המרי האזרחי הוא מחאה של אזרחים נגד מעשי השלטון ומדיניותו באמצעות פעולות בלתי חוקיות. מחוללי מרי אזרחי מקבלים את לגיטימיות השלטון אך לא את מעשיו, והם מנסים לשנות את פעולות השלטון. מרי אזרחי נבדל מהפיכה בכך שמבצעי הפיכות אינם מקבלים את לגיטימיות השלטון, ומנסים להחליפו תוך שימוש בכוח. הוגים רבים הגדירו את המרי האזרחי ועל אף השונות בהגדרות, הם מסכימים כי מדובר בפעולה בלתי חוקית של אזרח המכוונת כלפי ממשלתו שלו.

מהומות רבקה, הייתה התנגדות אזרחית ב־1839 ו־1943 בווילס, הממלכה המאוחדת. חקלאים מחו נגד העלאות מיסים תכופות

מקור המרי האזרחי הוא לרוב תחושת סתירה בין חוק המדינה לבין חוק מוסרי שנתפס בעיני המוחים כחוק עליון על חוקי האדם וכחוק אוניברסלי. מימוש המחאה יתבצע לרוב באמצעות הפרה סמלית ומכוונת של אותו חוק שנגדו מוחים, וזאת תוך נכונות לשאת בעונש על הפרה זאת.

מאפייני המרי האזרחי

• המרי האזרחי הוא בראש ובראשונה אקט פוליטי: מטרתו הראשונה היא שכנוע הרוב בצדקת המרי. המרי פונה לחוש הצדק של הציבור.
• מבצעי מרי אזרחי עשויים להיעזר בבתי משפט, אך לא יקבלו פסק דין של בית משפט הנוגד את דעתם.
• המרי האזרחי הוא פעולה פומבית המהווה פנייה לרוב. המרי האזרחי אינו יכול – ואף אינו מנסה - למנוע את המעשים עליהם המחאה.
• המרי האזרחי אינו אלים, היות שאלימות נוגדת את הצגת המרי כפנייה לדעת הרוב, וכן בשל המודעות לחוסר היכולת למנוע, גם על ידי פעולה אלימה, את מעשי הממשלה.
• המרי מקפיד על "אי ציות לחוק בגבולות הנאמנות לחוק" (רולס): היות שהמרי רואה את הממשלה ואת חוקי המדינה (מלבד נשוא המחאה) כלגיטימיים, לא ינקטו פעולות הנוגדות מהותית את חוקי המדינה.

לפיכך, מרי אזרחי בא לידי ביטוי בפעולות שקטות יחסית אך מאורגנות היטב של סרבנות, הבנויה בעיקר על הימנעות מביצוע פעולות שהשלטון דורש: הימנעות משירות בצבא, הימנעות מתשלום מיסים, שביתה כללית וכדומה, ועד פעולות אקטיביות יותר: הפגנות, שריפת צמיגים, חסימת כבישים וכדומה.

מרי אזרחי ייתכן במדינות דמוקרטיות, המגלות סובלנות כלפיו, אך במקרים מסוימים גם תחת שלטון של כיבוש. ישנם מקרים נדירים, כמו בתחילת מלחמת האזרחים האמריקנית, שבהם מידרדר מרי אזרחי למלחמת אזרחים של ממש.

מקרים נודעים של מרי אזרחי

• סירובן של שלוש עשרה המושבות האמריקניות לשלם את מיסי הכפייה הבריטיים, דבר שהוביל לבסוף למלחמת העצמאות של ארצות הברית; מרי אזרחי זה התפתח למאבק לעצמאות.
• מסילת הרכבת המחתרתית שהבריחה עבדים נמלטים מארצות הברית לקנדה; הנרי תורו, שהשתתף בפעילות, הושפע ממנה בכתיבת מסתו "אי־ציות אזרחי"
• מאבקו של גנדי בשלטון הבריטי בהודו: זהו מקרה של מאבק לעצמאות על ידי מרי אזרחי.
• מאבקו של מרטין לותר קינג למען שוויון זכויות לאפרו־אמריקאים בארצות הברית.
• מאבק תנועת החרות ומנחם בגין נגד הסכם השילומים; במסגרת המאבק אף הסתערו אזרחים על הכנסת.
• ההתנגדות בארצות הברית למעורבות במלחמת וייטנאם (כגון ילדי הפרחים).
• מאבק תנועת "זו ארצנו" נגד הסכמי אוסלו.
• פעולות התנגדות שונות לתוכנית ההתנתקות, בעיקר בהתבצרות במבנים.
• פתיחת תלמודי התורה בהוראת הרב חיים קניבסקי בתקופת מגפת הקורונה בישראל.^{[דרוש מקור]}
• מאפייני מרי אזרחי נמצאו גם בקיום חתונות במגזר הערבי וקיום מסחר בקרב החילונים.
• המחאה כנגד הרפורמה המשפטית בישראל.

לקריאה נוספת

• הנרי דייוויד תורו, אי־ציות אזרחי (תורגם מאנגלית על ידי דפנה לוי, הוצאת רסלינג, 2006)
• חמי בן נון, מרי אזרחי (מהדורה עדכנית: הוצאת רסלינג, יולי 2014)
• פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה (ירושלים: מאגנס, 2009)
• ג'ון רולס, תאוריה של צדק

קישורים חיצוניים

• מרי אזרחי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חמי בן נון, מרי אזרחי, באתר משרד החינוך.
• מרי אזרחי, דף שער בספרייה הלאומית