מרקו קורנארו
מרקו קורנארו או מרקו קורנר (באיטלקית: Marco Cornaro; בוונטית: Marco Corner; 1286 לערך - 13 בינואר 1368) היה הדוכס ה-59 של ונציה. קורנארו כיהן כדוג'ה מאז מינויו, בשנת 1365 ועד פטירתו.
 | |||||
| לידה |
1285 ונציה, הרפובליקה של ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 1368 (בגיל 83 בערך) ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| מקום קבורה |
| ||||
| בן או בת זוג |
Caterina Corner | ||||
| |||||
  | |||||
בתקופת כהונתו התפתחה העיר ונציה מבחינה כלכלית, אולם מבחינה טריטוריאלית איבדה שטחים רבים לרפובליקת גנואה ולאימפריה העות'מאנית.
קורנארו היה בן לאחת מהמשפחות הוותיקות והעשירות של ונציה.
קורנארו נישא לג'ובאנה סקרווגני מפדובה, ונולדו להם שלושה בנים ושתי בנות. לאחר מותה של ג'ובאנה נישא קורנארו בשנית לאישה בשם קתרינה ממעמד נמוך - נישואים שהקשו על בחירתו לתפקיד הדוג'ה.
קורנארו עשה חייל רב בסחר עם מצרים, כיהן כשגריר ונציה בחצרו של הקיסר שארל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ובחצר האפיפיור קלמנט השישי, וכן היה נציג מטעם המשלחת הוונציאנית בעת בחירתו של האפיפיור אורבנוס החמישי באביניון.
קורנארו היה בין מגלי ניסיונו של הדוג'ה מארינו פאליירו להשתלט על רפובליקת לה סרניסימה במטרה להפיכתה למונרכיה - ולאחר גילוי הניסיון והוצאתו להורג של פאליירו מונה קורנארו לזמן קצר לתפקיד דוג'ה בפועל בטרם נבחר לורנזו צ'לסי לתפקיד הדוג'ה.
לאחר מותו של צ'לסי ב-18 בינואר 1365, נבחר קורנארו לתפקיד, על אף התנגדות לכך בשל גילו המתקדם של קורנארו, יחסיו הטובים עם שליטים זרים ומעמדה הנמוך של אשתו.
במהלך שתי שנות שלטונו איבדה ונציה שטחים רבים ובהם האיים כיוס, לסבוס, פוכאה לרפובליקת גנואה, אולם העיר התפתחה מסחרית, כאשר קורנארו הצליח לשכנע את האפיפיור אורבנוס החמישי להתיר לעיר לסחור עם מצרים המוסלמית.
בתקופת כהונתו החלה הקמת אגף ארמון הדוג'ה הפונה לכיכר סן מרקו.
קורנארו נפטר ב-13 בינואר 1368, בשעות הבוקר המוקדמות, ונקבר בבזיליקת סנטי ג'ובאני אי פאולו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מרקו קורנארו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| הקודם: לורנזו צ'לסי |
דוכסי ונציה 1365–1368 |
הבא: אנדראה קונטאריני |