משה כחלון
משה כחלוֹן (נולד ב-19 בנובמבר 1960, כ"ט בחשוון ה'תשכ"א) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר האוצר, חבר הכנסת מטעם מפלגות הליכוד וכולנו אותה הקים ועמד בראשה עד הבחירות לכנסת ה-22. כמו כן כיהן כשר התקשורת וכשר הרווחה.
 | |||||||||
| לידה |
19 בנובמבר 1960 (בן 64) חדרה, ישראל  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה |
הליכוד, כולנו | ||||||||
| בת זוג | ליאורה כחלון | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ראשית חייו
עריכהכחלון נולד וגדל בשכונת גבעת אולגה שבחדרה. הוא בן למשפחה בת שבעה ילדים. הוריו, יהודה ומיסה כחלון, עלו לישראל מטריפולי שבלוב[1]. בגיל 14 עזב את לימודיו בבית הספר כדי ללמוד מקצוע מעשי, ועבד כמסגר בקיבוץ גן שמואל. במקביל למד במסגרת חינוכית של "הדסה נעורים", וסיים עשר שנות לימוד. ב־1978 התגייס לצה"ל, ובמהלך השירות השלים את לימודיו לתעודת בגרות. הוא שירת עד 1986 בחיל החימוש. בתפקידו האחרון בשירות הקבע היה מדריך ראשי במתקן אימונים עורף צפון, בדרגת רב-סמל.
אחרי שחרורו מצה"ל בשנת 1986, עסק במשך כחמש-עשרה שנה בייבוא מוצרי רכב, עד שנת 2001. במקביל, עסק בפעילות ציבורית בתחומים שונים. בשנים 1990–2001 היה חבר המועצה וההנהלה המורחבת של האגודה למען החייל.
השכלה אקדמית
עריכהכחלון בעל תואר ראשון במדע המדינה ולימודים כלליים מאוניברסיטת חיפה, סיים לימודי משפטים במכללה האקדמית נתניה, ולמד שמאות רכב במסגרת לימודי חוץ בטכניון.
קריירה פוליטית
עריכהתחילת דרכו הפוליטית
עריכהאת דרכו הפוליטית החל בסוף שנות ה־80 כשסייע לרמי דותן בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית חיפה. בעקבות מערכת בחירות זו הכיר את עוזי לנדאו, שמינה אותו לראש לשכתו (בשנים 2001–2002) במשרד לביטחון הפנים[2].
חבר הכנסת (2003–2009)
עריכהבבחירות לכנסת השש עשרה נבחר לכנסת מטעם הליכוד, וכיהן כסגן יושב ראש הכנסת. נמנה עם המתנגדים לתוכנית ההתנתקות במפלגת הליכוד.
בשנת 2005, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, הוצע לו על ידי ראש הממשלה אריאל שרון תפקיד השר לקליטת עלייה, אך כחלון סירב. בשנים 2005–2006 היה כחלון יו"ר אתו"ס – החברה לאמנות תרבות וספורט בחיפה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-17 ב-2006, דורג במפתיע במקום הראשון, והוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת (המקום השני שוריין לסילבן שלום).
עם עזיבת צחי הנגבי את הליכוד למפלגת קדימה מונה כחלון על ידי יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, ליו"ר מרכז הליכוד. במאי 2008 נבחר רשמית לתפקיד כשגבר על גילה גמליאל בבחירות פנים-מפלגתיות.
לקראת הבחירות לכנסת ה־18 ב-2009, נבחר כחלון במקום החמישי בפריימריז בתנועת הליכוד, והוצב במקום השישי ברשימת התנועה לכנסת.
חקיקה
עריכהבכנסת ה־17 עמד בראש ועדת הכלכלה עד לאוקטובר 2007. בין החוקים שכחלון נמנה עם יוזמיהם:
- תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) הקובע הסדרים חדשים בדבר הפיקוח על עמלות הבנקים (יחד עם חברי הכנסת גלעד ארדן, חיים כץ ואמנון כהן)[3].
- חוק האוסר על העברת כלי רכב לשטחי הרשות הפלסטינית לשם תיקונם[דרוש מקור]
- חוק דם טבורי המסדיר את פעילותם של בנקים לדם טבורי[4].
- חוק האוסר על מתן רישיון נהיגה למי שהורשע בעבירות סמים בשנה הראשונה שלאחר הרשעתו[5]
- חוק המקנה הנחה בתעריף החשמל לקשישים הנסמכים על קצבת הבטחת הכנסה (יחד עם סופה לנדבר ואמנון כהן)[6].
- חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב[7].
שר התקשורת
עריכה
בחודש מרץ 2009 מונה כחלון לשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה. בינואר 2011 מונה גם לשר הרווחה במקומו של יצחק הרצוג. בתקופת כהונתו כשר התקשורת ביצע את רפורמת הסלולר, עליה הכריז קודמו בתפקיד, אריאל אטיאס מספר חודשים לפני בחירות 2009 אף כי דחה את ההחלטה על ביצועה[8]. הרפורמה כללה מתן רישיונות למפעילי רשתות סלולר וירטואליים ומתן זיכיון לכניסתו של מפעיל סלולרי נוסף, גולן טלקום. רגולציות נוספות שיישם בשוק הסלולר כללו הגבלה של דמי הקישוריות בין רשתות שונות ל־7 אגורות לדקה[9]; הטלת איסור על חיוב הלקוחות בגין עזיבת תוכנית; הטלת איסור על החברות הסלולריות למכור מכשירי סלולר נעולים, שניתנים לשימוש רק עם כרטיסי ה־SIM של המוכרת, וחיובן לפתוח בחינם את המכשירים שכבר מכרו[10] והטלת איסור על חיוב לקוחות ללא ידיעתם בגין הודעות תוכן. רפורמה זו הובילה להגברת התחרות בשוק ולירידה חדה במחירים ובמקביל לירידה ברווחיות חברות התקשורת[11].
בשוק האינטרנט אישר כחלון כניסת חברת תשתיות סיבים אופטיים שלישית, Unlimited, על בסיס התשתית של חברת החשמל. זאת בנוסף לבזק והוט.
ביוני 2011, על רקע מחאת הקוטג', אמר ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה: "כחלון עשה דברים גדולים, תהיו כחלונים ותמצאו פתרונות"[12]. כחלון מצידו, לקראת הבחירות, תלה את הצלחת הרפורמות שקידם, בשיתוף הפעולה המלא של נתניהו, ואמר שהוא (כחלון) הלך בדרכו[13].
בדצמבר 2011 קיבל כחלון את אות אביר איכות השלטון[14].
פסק זמן מהפוליטיקה
עריכהבאוקטובר 2012 הודיע כחלון שהוא לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה[15]. בינואר 2013 הודיע שגם לא יכהן כשר בממשלה שתקום לאחר הבחירות. יומיים לפני מועד הבחירות הודיע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מינהל מקרקעי ישראל יועבר ממשרד השיכון למשרד ראש הממשלה וכחלון ימונה לתפקיד יו"ר המנהל, כדי שיפעל להוזלת מחירי הדיור[16]. המינוי נכלל במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת יש עתיד[17], אולם לבסוף נותר המנהל כפוף למשרד השיכון, ועמד בראשו שר השיכון אורי אריאל ממפלגת הבית היהודי[18].
במרץ 2013 הושבעה הממשלה החדשה והסתיימה כהונתו של כחלון כשר. בסוף 2013 הקים את "המרכז לרפורמות ומנהיגות" במכללה האקדמית נתניה ועבד בו כמנהל. פרסומי המכון עוסקים בכחלון והתבטאויותיו, והוא ממומן מתרומות של אנשי עסקים, שאת מרביתן גייס כחלון בעצמו[19].
לקראת בחירות 2015
עריכה
באפריל 2014 הודיע כחלון כי בכוונתו לחזור לפוליטיקה, אך שיתקשה לשוב לליכוד, שלטענתו זנח את ההיבט החברתי ואת הפרגמטיות המדינית בשל השתלטות של גופי ימין קיצוני. עוד טען, כי התוצאות שהשיגה הממשלה במאבק ביוקר המחיה ובבריחת המוחות אינן טובות, ושעמדותיו ותמיכתו במחאה החברתית בישראל 2011 התנגשו עם עמדותיו של ראש הליכוד נתניהו[20]. ב־20 באוקטובר באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות[21], ולמחרת עזב רשמית את הליכוד[22]. בדצמבר, בעקבות הקדמת הבחירות, חתם על הסכם עודפים עם "ישראל ביתנו", ורשם את המפלגה שהקים, "כולנו בראשות משה כחלון"[23]. קמפיין המפלגה התמקד בכחלון ובסוגיות כלכליות חברתיות. בבחירות זכתה המפלגה ב־10 מנדטים.
ביוני 2018 הוקרן לראשונה סרט דוקומנטרי בשם "המועמד" המציג את כחלון בימי הבחירות לכנסת.
שר האוצר
עריכה
בתקופת כהונתו של כחלון כשר אוצר נשמרה, ככלל, מגמת הצמיחה במשק. כחלון הפנה חלק ניכר מתשומת לבו לנושא מחירי הדיור בעיקר באמצעות תוכנית "מחיר למשתכן". במסגרת ההסכם הקואליציוני הוכפפו למשרד האוצר מנהל התכנון שהיה קודם לכן במשרד הפנים, ורשות מקרקעי ישראל. לדברי כחלון צעדים אלו נועדו לאפשר לו להביא להורדה במחירי הדיור.
ב־14 במאי 2015 מונה לשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד מינה למנכ"ל משרדו את שי באב"ד שהיה אחד ממועמדי מפלגת כולנו לכנסת, במקומה של יעל אנדורן. מתוקף תפקידו כשר האוצר הוא חבר הקבינט המדיני-ביטחוני ויו"ר הקבינט החברתי-כלכלי ויו"ר קבינט הדיור.
כחלון תומך בשימור כוחו של בג"ץ, ובהסכם הקואליציוני שערכה סיעתו עם הליכוד כלול סעיף המביע את התנגדות מפלגתו ל"פסקת ההתגברות" שנועדה לאפשר לכנסת, ברוב מיוחד ולפרק זמן מוגבל, לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ. ההסכם פוטר אותה ממחויבות קואליציונית בעניינו, ובכך נמנע קידומו[24]. ההסכם גם מתנה חקיקת חוקי יסוד חדשים או שינוי הקיימים בהסכמת כל סיעות הקואליציה[25]. בדצמבר 2016, לקראת העלאת הצעת חוק ההסדרה לאישור בקריאה ראשונה בכנסת, נוסף לה לפי דרישת כחלון סעיף המחריג ממנה צווים שיפוטיים קיימים, ובכך נמנעה עקיפת פסק הדין המחייב את הרס המאחז עמונה. עם זאת, ב-2018 הביע כחלון נכונות לחקיקה היפותטית שתגן מפני התערבות שיפוטית רק על חקיקה שתכליתה טיפול בבעיית המסתננים.
מספר שבועות לאחר מינויו הודיע שלא יעסוק בענייני משק הגז, בשל קשריו עם איש העסקים קובי מימון[26], זאת, אף על פי שבראיון ששודר בערוץ 2 לפני הבחירות, אמר שקשריו עם איש העסקים לא ישפיעו על פעולותיו בנושא. משה כחלון ויואב גלנט (מס' 2 ברשימת כולנו) נמנעו מלהצביע בעניין מתווה הגז, בנימוק של ניגוד עניינים, אך כחלון עודד את סיעתו להצביע בעד המתווה.
בתחילת 2017 היה כחלון השר היחיד שהתנגד ליוזמתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את הקמת תאגיד השידור הישראלי ובמקומו לשקם את רשות השידור. לבסוף הושגה פשרה לפיה התאגיד יוקם, אולם גוף החדשות שלו יתבסס על עובדי החדשות של רשות השידור[27]. לבסוף בוטלה הצעת החוק לפיצול תאגיד השידור, עקב זכיית ישראל באירוויזיון. תאגיד השידור האירופאי דורש כי הגוף שישדר את האירוויזיון יהיה בעל חטיבת חדשות, מה שלא היה מתקיים אם הצעת החוק לפיצול התאגיד הייתה עוברת.
במאי 2017 הועברו חלק מסמכויותיו של כחלון כשר אוצר הנוגעות לחוק התקשורת, לחוק משק הגז הטבעי ולחוק הנפט אל השר אלי כהן[28].
בשנים 2016 ו-2017 נמנע כחלון מלמסור לוועדת הכספים את המלצותיו בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, וכתוצאה מכך דחתה הוועדה את תחילתו של מהלך זה ביותר משנה[29].
בנובמבר 2017 מינה כחלון את שאול מרידור לראש אגף התקציבים באוצר.
קידם את החוק האוסר על שיווק אופציות בינאריות מישראל למדינות אחרות, ביוזמת יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר.
ביוני 2017 מינה את ועדת קוצ'יק לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, עקב מחלוקות וביקורות הנוגעות לממשקים בין מנכ"ל המשרד ובין ראשי האגפים בו[30].
בשנת 2018, בשנה השלישית לכהונתו של כחלון, הועלה דירוג האשראי של ישראל לרמתו הגבוהה אי פעם[31].
מיסוי
עריכהמדיניות האוצר בתקופת כחלון, בתמיכתו של ראש הממשלה נתניהו, הייתה להפחית את נטל המיסים העיקריים, הפחתה שהסתכמה בכ-13 מיליארד ש"ח בשנה[32]. זאת בניגוד לעמדת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שטענה שההורדה עלולה להוביל לחריגה מיעד הגירעון. כחלון סבר, כי הפחתת שיעורי המס לא תפגע בהכנסות המדינה: "תפיסת העולם שלי אומרת: כמה שאדרוש פחות מיסים, ההכנסה של המדינה תהיה גבוהה יותר"[33]. בעקבות עודף בגביית המיסים הביא כחלון להורדת שיעור מס ערך מוסף מ־18% ל־17%, החל מ־1 באוקטובר 2015. כן הופחת במהלך כהונתו מס החברות מ-26.5% ל-23%, מדרגות מס ההכנסה רווחו, והוגדלו בהוראת שעה נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 5 שנים[34]. בסוף 2017 הורה להפחית משמעותית, בחלק מהמקרים לאפס, את שיעורי המכס על מוצרי תינוקות, מכשירי חשמל ביתיים, בגדים ומוצרים נוספים. כעבור שנה נמצא כי עלות ההקלה לאוצר המדינה הייתה כ-1.5 מיליארד ש"ח, והמחיר לצרכן ירד במידה קטנה בהרבה מהפחתת המכס[35]. ניסיונו של כחלון להטיל מס ריבוי דירות על המחזיקים בשלוש דירות ומעלה נכשל, לאחר שבג"ץ פסק שנפל פגם יסודי בהליך חקיקתו[36].
נושא שבו דווקא העלה כחלון מיסים הוא החסכון הפנסיוני, בכך שבמסגרת חוק ההסדרים לשנים 2015/6 הורדה תקרת הפטור ממס להפקדות המעביד לתגמולים (פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק, במקום פי 4 לפני כן, במסגרת תיקון מס' 209 לפקודת מס הכנסה), ובחוק ההסדרים לשנים 2017/8 נקבעה תקרה לפטור ממס על הפקדות המעביד לפיצויים (פי 3 מהשכר הממוצע במשק, במסגרת תיקון מס' 232 לפקודת מס הכנסה), כל הפקדה לפנסיה כנגד ההכנסה שמעבר לתקרה חויבה במס כמו הכנסה מיידית.
הכנסות חד-פעמיות, כגון מיסים שהתקבלו מרווחי מכירתן של החברות מובילאיי וסודהסטרים, סייעו לאוצר לעמוד ביעדי הגירעון למרות הפחתות המיסים הניכרות, אך במרץ 2019, לקראת סוף כהונתה של הממשלה, התפרסם כי הגירעון בתקציב הממשלה עלה על החזוי, בעיקר כתוצאה מהורדת שיעורי המס בשנים הקודמות[37]. ביוני אותה שנה פורסם שהגירעון צפוי להגיע בסוף 2019 ל-51 מיליארד ש"ח, שהם 11 מיליארד ש"ח מעבר לתכנון, ובסוף 2020 צפויה החריגה להגיע ל-22.6 מיליארד ש"ח[38]. לטיפול מיידי בבעיה החליטה הממשלה על קיצוץ בהוצאותיה, ובהמשך צפויה העלאת מיסים[39].
רפורמות והסכמים
עריכהבכהונתו כשר אוצר פוצל ממשרד האוצר אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון והפך לרשות עצמאית. בתקופתו אושר במסגרת חוק ההסדרים כלל הנומרטור אשר מחייב מציאת מקור תקציבי להצעות שאמורות להתקיים במהלך שלוש השנים הקרובות ומחייב את משרד האוצר להציג לממשלה את תחזיות הגירעון הממשלתי פעם בחצי שנה (יוני ודצמבר). במסגרת חוק ההסדרים אושרו גם רפורמת התמרוקים ורפורמה במכון התקנים.[דרושה הבהרה]
בנוסף, כשר אוצר עבר החוק לשינוי מבנה הבורסה בתל אביב והפיכתה לגוף למטרות רווח[40].
כחלון הגיע יחד עם שר האנרגיה יובל שטייניץ להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על רפורמה במשק החשמל, במאי 2018. במסגרת הרפורמה תמכור חברת החשמל תחנות כוח ותוגבר התחרות במקטע הייצור, תופרד חברת ניהול המערכת מחברת החשמל, ויפרשו כ-4,000 עובדים[41]. עלות הרפורמה לפי ההערכות היא כ-7 מיליארד שקלים לאורך שנות הרפורמה, והיא תמומן מאי הורדת תעריף החשמל לציבור.
ביוני 2018 חתם על הסכם לרפורמה יחד עם שר התחבורה ישראל כץ בחברת אגד, שבו יועברו לחברה כמיליארד שקלים בשנה למשך 10 שנים. במסגרת הרפורמה עד 2030 כל קווי התחבורה הציבורית של אגד יועמדו למכרז, 3,100 מהחברים והעובדים הוותיקים באגד יפרשו לגמלאות, אגד תהפוך מקואופרטיב לחברה בע"מ, וייכנס אליה משקיע אסטרטגי שיחזיק 50%[42][43].
במסגרת תפקידו נתן אישור להפרטת הדואר, תהליך אשר החל כבר מספר שנים לפני כן, במסגרתו ייכנס משקיע פרטי לחברת דואר ישראל[44].
הסכם שנחתם באוקטובר 2018 עם הרפתנים הישראלים, ובמסגרתו נקבע שיועברו אליהם 450 מיליון שקלים לאורך שנות הרפורמה, לעומת 400 מיליון שקלים שהיו בהסכם הקודם עם הרפתנים. במסגרת ההסכם, עד שנת 2027 יופחתו המכסים על חלב. עם זאת, ההסכם שומר על התכנון המרכזי של משק החלב בישראל[45].
באוקטובר 2018 אישר משה כחלון תוספת תקציבית רטרואקטיבית לשוטרי משטרת ישראל בגובה 20 מיליארד שקל לאורך השנים. דבר אשר הביא לקיצוץ רוחבי בתקציב הממשלה מיד לאחר מכן לטובת מימון הרפורמה[46]. ההסכם גרר ביקורת רבה עקב ההוצאה התקציבית הגדולה, החריגה בגודלה ביחס לרפורמות והסכמים אחרים.
תחרות במערכת הבנקאית
עריכהאחד מנושאי הדגל של מפלגת כולנו לפני הבחירות לכנסת היה קידום התחרות במערכת הבנקאית, וזאת על ידי הקמת ועדת שטרום וקידום החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. המלצות ועדת שטרום עברו כחוק בכנסת, ובתוכן הדרישה להפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי כארד מבנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה. חברות כרטיסי האשראי כאל נותרה במסגרת החוק תחת בנק דיסקונט. בנוסף דרש החוק מהבנקים למכור את החזקותיהם בחברת שב"א, כך שכל אחד לא יוכל להחזיק יותר מ-10%.
כחלון קידם ותמך בהעברת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים המגביל את שכרם של בכירים בתאגידים פיננסיים ל-2.5 מיליון ש"ח בשנה[47][48].
בנוסף, במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2019 קידם את הקמת מערכת "עקוב אחרי" בבנקאות, אשר עתידה לאפשר מעבר חשבון בנק במהירות ולהגביר עוד יותר את התחרות בתחום הבנקאי.
תפקידים נוספים בתקופת כהונתו באוצר
עריכהכחלון הפסיק ב־27 בינואר 2016 את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת ("החוק הנורווגי הקטן") ובמקומו נכנס לכנסת אכרם חסון. כתוצאה מהתפטרויות שרים, כיהן לתקופות קצרות כממלא מקום שר במשרדי הגנת הסביבה (יוני-אוגוסט 2016) והשיכון (ינואר 2019). בין אוגוסט 2017 לינואר 2018 כיהן גם כשר הכלכלה והתעשייה.
בכהונתו כשר האוצר מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים. ב-3 בפברואר 2020 חשפה העיתונאית שרון שפורר שבזמן ששימש בתפקידו זה, היה בקשר אישי עם השופטת אתי כרייף (החשודה גם בקשר אינטימי עם אפי נוה בפרשת מינויי שופטים תמורת שוחד) סביב התקופה שבה מונתה לשופטת[49]. כחלון מסר עדות במשטרה על קשר זה[50], אך לא נחקר באזהרה[51].
בשנת 2016 חתמו כחלון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב מרדכי, על הסכם אנרגיה מול חוסיין א-שייח', השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית. ההסכם כלל החזר חוב עתק של הרשות לחברת החשמל לישראל, וכן הסדרת משק האנרגיה הפלסטיני והתקשרותו מול הצד הישראלי[52].
בחירות 2019 ו-2020
עריכהבבחירות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019, ירדה מפלגת "כולנו" לארבעה מנדטים בלבד. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 חזר כחלון ל"ליכוד"[53], והוצב במקום החמישי ברשימתה לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הודיע כחלון על פרישתו מהחיים הפוליטיים[54]. עם זאת נשאר בתפקידו עד להקמת ממשלה חדשה.
החל ממרץ 2020 ועד לפרישתו עסק גם בטיפול במשבר הכלכלי שגרמה מגפת הקורונה.
אחרי הפוליטיקה
עריכהכחלון הקים קרן השקעות, יחד עם בכיר במשפחת המלוכה באבו דאבי. והוא עומד בראש הקרן אשר תשקיע במיזמים, בעיקר בישראל[55].
במאי 2021, בתום תקופת הצינון שבה חויב מאז פרישתו מתפקיד שר האוצר, מונה ליו"ר הדירקטוריון של חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט בשכר שנתי של כ-8.3 מיליון שקל, שעיקרו 6.1 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות[56][57]. ביוני 2022 התפטר מתפקיד זה, לאחר שהחברה דיווחה לבורסה לניירות ערך בתל אביב כי "ייתכן וקיימת לחברה חשיפה בגין הלוואות שהעמידה, שהינה גבוהה יותר באופן משמעותי ביחס לאמור בדיווחים הקודמים". לטענת כחלון, החשיפה נגרמה בגין אירועים שהתרחשו לפני הצטרפותו לחברה[58]. ביולי 2022 נחקר באזהרה ברשות ניירות ערך ושוחרר בתנאים מגבילים[59]. ב-17 בדצמבר 2023 הודיעה רשות ניירות ערך כי לפי ממצאי חקירתה כחלון חשוד בעבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים והתיק הועבר לפרקליטות.[60] הפרקליטות החליט להעמיד את כחלון לדין, בכפוף לשימוע, על עבירות של הפרת אמונים בתאגיד ואי דיווח בפרשה זו[61].
כחלון מונה לדירקטור בחברת הפינטק Vital OP, באוקטובר 2021[62] ובנובמבר בחברת הנדל"ן נתנאל גרופ[63]. בדצמבר 2022 נקרא על שמו החלק העירוני של כביש 2411 (תחת עיריית אופקים)[64], החלטה שעליה נמתחה ביקורת בעקבות הנצחתו של כחלון בעודו בחיים.
חיים אישיים
עריכהמתגורר בשכונת שמבור בחיפה, נשוי לליאורה כחלון אב לשלושה ילדים.
אחיו הבכור, קובי כחלון, קבלן לעבודות חשמל ואיש עסקים, שימש כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם רשימתו של ראש העיר ניר ברקת בשנים 2008–2015. קובי כחלון מקורב מאוד למשה, ומילא תפקיד מרכזי בהקמת מפלגת כולנו, במסע הבחירות שלה ובמשא-ומתן להרכבת הממשלה[65]. בסוף 2018 העביר קובי כחלון, שלא נשא בתפקיד רשמי כלשהו, הנחיות לבכירי משרד השיכון, בפרק הזמן שבין התפטרות השר והמנכ"ל למינויה של שרה חדשה.[66]
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
משה כחלון, באתר הכנסת 
משה כחלון, ברשת החברתית פייסבוק
משה כחלון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
משה כחלון, ברשת החברתית אינסטגרם- משה כחלון, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – משה כחלון, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- סופיה רון-מוריה, כחלון בדרך למעלה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 באפריל 2011, פורסם במקור ראשון
- עפרה לקס, עניין אישי עם משה כחלון, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2011
- דוד אברהם, שר התקשורת משה כחלון בשבילכם | רשת 13, באתר חדשות 13, 11 בנובמבר 2011
- יוסי ורטר, הניצחון הסלולרי של נתניהו, באתר הארץ, 18 במאי 2012
- ליאור דטל, מקום 15: משה כחלון, באתר TheMarker, 6 בספטמבר 2012
- טל שניידר, הרשימה של כחלון, באתר מאקו, 3 ביולי 2014
ניר גונטז', על הקו עם משה כחלון, באתר הארץ, 13 במאי 2015- שרה ליבוביץ-דר, מה עובר על משה כחלון?, באתר ליברל, 9 בנובמבר 2015
- צפו ושפטו בעצמכם: מה כחלון "שכח" לספר לכם בנאומו לאומה, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2017
- יהודה שלזינגר, "לא חציתי את הקווים, תמיד הייתי איש המחנה הלאומי", באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2019
- יפעת ארליך, כחלון ושברו, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2019
- איתי אילנאי, עידו שברצטוך, עירית אבישר, תיק נעדר, באתר "ידיעות אחרונות", 6 במאי 2020
- יהודה שלזינגר, "אם היינו מקבלים את כל מה שאנשי הבריאות רצו, היינו היום עם שלושה מיליון מובטלים", באתר ישראל היום, 14 במאי 2020
- איתי אילנאי, גילית קוזבה, "אין ספק שברמה האישית טוב לו, אבל הפוליטיקה היא חיידק": לאן נעלם משה כחלון?, באתר ynet, 31 בדצמבר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ לי-אור אברבך, כחלון הזדמנויות: ריאיון עם שר התקשורת משה כחלון, באתר nrg, 19 בספטמבר 2009
- ^ מגזין ממון, ידיעות אחרונות, 28 במאי 2009
- ^ חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
- ^ חוק דם טבורי, התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
- ^ חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 74), התשס"ו–2005 , במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
- ^ חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
- ^ חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
- ^ אמיתי זיו, אריאל אטיאס מציג: האתגרים של משה כחלון, באתר TheMarker, 2 באפריל 2009
- ^ הודעת משרד התקשורת, דמי הקישוריות הסלולרית יירדו בצורה משמעותית, באתר משרד התקשורת 31 בדצמבר 2010
- ^ הודעת משרד התקשורת, הרפורמה בענף התקשורת יוצאת לדרך, באתר משרד התקשורת, 29 בדצמבר 2010
- ^ אביאור אבו, מחקר חדש מצא: מחירי הסלולר בישראל במקום השני הכי נמוך בעולם, באתר כלכליסט, 11 במאי 2020 (ארכיון)
- ^ יאיר אלטמן ואטילה שומפלבי, נתניהו על הקוטג': "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון", באתר ynet, 19 ביוני 2011
- ^ לפי קטעים מוקלטים שהוצגו בדף הפייסבוק של הליכוד
- ^ צבי זרחיה, משה כחלון, איתן ששינסקי ומירב ארלוזורוב נבחרו לאבירי איכות השלטון, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2011
- ^ אטילה שומפלבי, פצצה פוליטית: משה כחלון לא יתמודד בפריימריז, באתר ynet, 14 באוקטובר 2012
אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, משה כחלון: עוזב את הכנסת, לא את הליכוד, באתר ynet, 15 באוקטובר 2012 - ^ פנחס וולף, מחטף בחירות? כחלון ימונה ליו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל, באתר וואלה, 20 בינואר 2013
- ^ ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד - המסמך המלא, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2013
- ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, נתניהו חזר בו, כחלון לא ימונה ליו"ר המנהל, באתר ynet, 4 ביוני 2013
- ^ שרון שפורר, נתי טוקר, כמה מרוויח כחלון במכון המחקר בנתניה, ומיהו הרכש החדש שלו מערוץ 2, באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2014
רשימת פרסומי המכון; "הרשימה של כחלון", הפלוג, 4 ביולי 2014 - ^ אמירה לם, כחלון חוזר: "הליכוד קיפל את הדגל החברתי", באתר ynet, 8 באפריל 2014
- ^ איתי בלומנטל, כחלון: אקים מפלגה שתטפל ביוקר המחיה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2014
- ^ גיא עזרא, רשמית: כחלון עזב את הליכוד, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2014
- ^ מורן אזולאי, הלוגו של "כולנו" וכחלון: שחור במרכז, באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה בפנקס המפלגות, י"פ 6941 מ-14 בדצמבר 2014 - ^ סעיף 37 להסכם
- ^ סעיף 34 להסכם
- ^ אורי תובל, כחלון משנה כיוון: לא אעסוק בנושא הגז בגלל חברותי עם קובי מימון, באתר כלכליסט, 26 במאי 2015
- ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017; יוסי ורטר, התקף השיגעון של נתניהו: מי שצפה בו השבוע מהצד יצא מבועת, באתר הארץ, 31 במרץ 2017
- ^ מזכירות הממשלה, העברת סמכויות שר האוצר הנוגעות לטיפול במשק הגז הטבעי ובתחום התקשורת, באתר משרד ראש הממשלה
- ^ יהודה שרוני, בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, כחלון מחליט שלא להחליט, באתר מעריב אונליין, 9 במאי 2017
יועמ"ש ועדת הכספים: כחלון פועל בניגוד לחוק בעניין גיל הפרישה לנשים, באתר כלכליסט, 7 במאי 2017 - ^ משרד האוצר, הוועדה לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, באתר משרד האוצר, 19/06/2017
- ^ עמרי מילמן, חברת s&p העלתה את דירוג האשראי של ישראל לרמתו הגבוהה אי פעם, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2018
- ^ חגי עמית, הדילמה של כחלון: להוריד את המע"מ - או להפחית שוב את המסים הישירים?, באתר TheMarker, 8 באפריל 2018
- ^ יאיר קראוס, ימין משה: יו"ר כולנו בטוח שיישאר במשרד האוצר אחרי הבחירות, מקור ראשון, 3 במרס 2019
- ^ עמרי מילמן, הצלחה לכחלון: הכנסת אישרה את הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים, באתר כלכליסט, 10 במאי 2017
- ^ עמית תומר, התוכנית לביטול המכסים תימשך, אף שמחירי המוצרים לא ירדו כמצופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בדצמבר 2018
- ^ בג"ץ 10042/16 קווטינסקי צחי ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב־6 באוגוסט 2017
- ^ עמירם ברקת, אם זה היה תלוי בכחלון, הגירעון כבר היה 4%, באתר גלובס, 8 במרץ 2019
- ^ עמירם ברקת, מורה נבוכים לגירעון: מה הבעיה והאם צריך לדאוג?, באתר גלובס, 24 ביוני 2019
- ^ אורי פסובסקי, עמירם ברקת, הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?, באתר גלובס, 24 ביוני 2019
- ^ ynet, הכנסת אישרה סופית את שינוי מבנה הבורסה, באתר ynet, 20 במרץ 2017
- ^ ארז רביב ויונתן קירשנבאום, צפו: לאחר דיונים ארוכים: הרפורמה ההיסטורית בחשמל יוצאת לדרך, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 במאי 2018
- ^ אבי וקסמן, הממשלה מחלצת את אגד - תמורת פרישה של 3,100 עובדים והכנסת תחרות, באתר TheMarker, 13 ביוני 2018
- ^ עמירם ברקת, אגד קיבלה מתנה של 10 מיליארד ש', ואת אף אחד זה לא מעניין, באתר גלובס, 15 ביוני 2018
- ^ משרד האוצר, ועדים שרים להפרטה בראשות שר האוצר כחלון אישרה פה אחד: הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך
- ^ מירב קריסטל, הרפתנים אישרו את ההסכם לאסדרת ענף החלב - השוק ייפתח לייבוא בהדרגה, באתר ynet, 26 באוקטובר 2018
- ^ מירב ארלוזורוב, רפיסות וחוסר אחריות הגובלת ברשלנות: כך חילק כחלון צ'ק של 20 מיליארד שקל לשוטרים, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2018
- ^ מורן אזולאי, "רק" פי 44: אושר חוק הגבלת שכר הבכירים, באתר ynet, 29 במרץ 2016
- ^ רחלי בינדמן ורעות שפיגלמן, חוק שכר הבכירים צמצם פערים בענף הפיננסים, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2018
- ^ שרון שפורר, השופטת אתי כרייף לשר האוצר משה כחלון: "אני לבד הערב וממש רציתי להרים את נטל הראיה", באתר המקום הכי חם בגיהנום, 03/02/2020 (ארכיון)
- ^ אביעד גליקמןאיתי רום, סתירות ואי דיוקים: עדויות כחלון במשטרה על קשריו עם כרייף, באתר חדשות 13, 9 בפברואר 2020
- ^ יאיר אלטמן, הפרקליטות: אין הצדקה לחקור את כחלון באזהרה, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2020
- ^ אודי סגל, פרסום ראשון: הסכם בין חברת החשמל לרשות הפלסטינית, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2016
- ^ מורן אזולאי, הסוף של מפלגת כולנו: כחלון התפקד לליכוד, באתר ynet, 31 ביולי 2019.
- ^ טל שניידר, משה כחלון פורש מהחיים הפוליטיים; לא ייכלל ברשימת הליכוד לכנסת, באתר גלובס, 12 בינואר 2020.
- ^ N12 - הקריירה החדשה של משה כחלון נחשפת | פרסום ראשון, באתר N12, 2020-11-22 (ארכיון)
- ^ גולן חזני, שר האוצר לשעבר משה כחלון מונה ליו"ר יונט קרדיט הציבורית, באתר כלכליסט, 5 במאי 2021
- ^ "נעדר כישורים מקצועיים לתפקיד": התנגדות חריפה לשכר החריג של כחלון ביונט קרדיט, באתר גלובס, 28 במאי 2021
- ^ דן רבן, אחרי בלגן "הצ'קים הנעלמים": כחלון התפטר מתפקידו ביונט קרדיט, באתר ynet, 16 ביוני 2022
- ^ גולן חזני, חקירת כחלון ברשות ני"ע: שוחרר בתנאים מגבילים ונאסר עליו לצאת מהארץ, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2022
- ^ מיכאל רוכוורגר, פרשת יונט קרדיט: משה כחלון חשוד בעבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2023
- ^ אבישי גרינצייג, שר האוצר לשעבר משה כחלון יעמוד לדין בפרשת "יונט קרדיט", כפוף לשימוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בספטמבר 2024;
ליטל דוברוביצקי, תמלילי חקירת כחלון ברשות ני"ע: "פשוט בהלם שאני נחקר באזהרה", באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2024 - ^ מאיר אורבך, לא רק אשראי חוץ בנקאי: התפקיד החדש של משה כחלון, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2021
- ^ דותן לוי, אחרי יונט קרדיט: כחלון מצטרף כדירקטור לחברת נתנאל גרופ, באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2021
- ^ אור גלזר, כביש חדש נחנך על שם משה כחלון: "זו לא בקשה שלי", באתר מאקו, 6 בדצמבר 2022
- ^ אורי תובל, האיש שילחש באוזנו של שר האוצר הבא, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2015
- ^ נופר משה, אחיו של משה כחלון העביר הנחיות לבכירים במשרד השיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2019
| משה כחלון - תבניות ניווט | |
|---|---|
|
|