מתרגם

עיסוק

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים. להבדיל ממתורגמן, העוסק בתרגום של דיבור, באופן סימולטני או מיד עם תום הדיבור.

עבודת התרגום

עריכה

עבודת המתרגם מצריכה היכרות מעמיקה עם שפת היעד ושפת המקור, וכן עם התחום שבו עוסק התרגום. מתרגם מומחה לתרגום ספרות יפה, למשל, יתקשה לתרגם ספר טכני העוסק בתחום מסוים ומשתמש באוצר מילים הזר לו לחלוטין. מקובל להבדיל בין תרגומים בתחומים הבאים:

  • תרגום ספרותי, כולל גם תרגומים לסרטים, למחזות ולכתוביות
  • תרגום בתחום הרפואי
  • תרגום של מסמכים טכניים – מפרטים, תיעוד לפיתוח, חוברות הפעלה, הרכבה וטיפול
  • תרגום מסמכים כלכליים ופיננסיים
  • תרגום משפטי
  • תרגום בתחום השיווק והפרסום

בין העוסקים בתרגום של ספרות יפה ניתן למצוא סופרים ומחזאים רבים, ויש המפיקים תרגומים וירטואוזיים, המשלבים את כישורי המתרגם בתחום התרגום ובתחום הכתיבה. תרגום של יצירה ספרותית גדולה יכול לערוך מספר שנים[1].

בישראל

עריכה

אף שרבים מהעוסקים בתרגום לא רכשו השכלה ספציפית בתחום זה, מתקיימים בישראל לימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל. באוניברסיטת בר-אילן מתקיימים גם לימודים לתואר שני בחקר התרגום. החל משנת 1992 ניתן גם להבחן בישראל בבחינת בגרות של שתי יחידות לימוד בתרגום (מעברית לאנגלית או הפוך).

המוציאים לאור בישראל נוהגים לשלם, על תרגום ספר בדרך כלל לפי עמוד. בגלל ריבוי דוברי האנגלית ברמה גבוהה בישראל, יש היצע גדול, כך שמתרגמים משפות שאינן אנגלית מקבלים תגמול גבוה יותר[2].

הפרס המרכזי בנושא התרגום בישראל הוא פרס טשרניחובסקי לתרגום (קיים פרס לתרגומים ספרותיים וכן פרס לתרגומים מדעיים). בין שאר הנושאים עליהם מוענק פרס ישראל, נמנה גם נושא התרגום של שירה וספרות. בשנת 2007 זכתה המתרגמת נילי מירסקי בפרס מהנימוקים הבאים[3]:

נילי מירסקי הביאה את התרגום אל מדרגה אמנותית גבוהה במיוחד. מפעל התרגום הענף שלה סולל דרך לקורא הישראלי אל גדולי הספרות האירופית. תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול הספרותי של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית

נימוק חבר השופטים

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  NODES