נאדיה מוראד
נאדיה מוראד באסי טאהא (בערבית: نادية مراد باسي طه, תעתיק מדויק: נאדיה מראד באסי טה; נולדה ב-10 במרץ 1994) היא פעילה יזידית מן הכפר קוצ'ו באזור סינג'אר שבעיראק, שנחטפה ושועבדה על ידי ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" במהלך כיבוש סינג'אר בחודש אוגוסט 2014.[1] לאחר שלושה חודשים בשבי הצליחה לברוח ומצאה מקלט אצל משפחה סונית בעיר מוסול, שהצליחה, באמצעות מסמכים מזויפים, להבריח אותה אל מחוץ לתחומי שליטת המדינה האסלאמית. זוכת פרס נובל לשלום ל-2018.
 | |
| לידה |
10 במרץ 1993 (בת 31) קוצ'ו, עיראק  |
|---|---|
| מדינה |
עיראק |
| תקופת הפעילות |
מ-2014 |
| תפקיד |
שגרירה של רצון טוב (16 בספטמבר 2016) |
| השקפה דתית |
יזידיה |
| פרסים והוקרה |
|
|
nadiasinitiative | |
  | |
לאחר שחרורה שהתה מוראד במחנה פליטים בכורדיסטן העיראקית ולאחר מכן שולבה בתוכנית שיקום מיוחדת לנשים יזידיות ששוחררו מן השבי בחסות ממשלת גרמניה ובתחומה. אחרי מספר חודשי שיקום בגרמניה, יצאה מוראד למסע במדינות שונות בעולם שבו ביקשה להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן ולהילחם במשעבדיהן. במסגרת מסע זה נשאה דברים בפני ועדת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה, בפני מליאת מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק וכן ביקרה בקהיר, שם פגשה את נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי ואת שייח' אל-אזהר ודרשה מהם לפרסם גינוי סוני רשמי למעשי דאעש ולהוביל את העולם הסוני להתנערות מן הארגון הקיצוני. היא ביקרה גם בבגדאד, בכווית, באתונה, באוסלו ובלונדון.
ביוגרפיה
עריכהמוראד נולדה בכפר קוצ'ו שבמחוז סינג'אר, עיראק. בגיל 19, כאשר הייתה סטודנטית, לוחמי האסלאם כינסו את הקהילה היזידית בכפר והרגו 600 בני אדם - בהם שישה מאחיה ומאחיה החורגים, ולקחו את הצעירות לעבדות. באותה שנה, מוראד הייתה אחת מ-6,700 הנשים שנלקחו בשבי על ידי המדינה האסלאמית בעיראק. מוראד נמלטה למשפחה שכנה, שהצליחה להבריח אותה מהאזור הנשלט על ידי המדינה האסלאמית, ואיפשרה לה להגיע למחנה פליטים בדוהוק שבצפון עיראק. היא הייתה מחוץ לתחום המדינה האסלאמית בתחילת ספטמבר 2014 או בנובמבר 2014.
בפברואר 2015 היא העבירה את עדותה הראשונה לכתבים של עיתון בלגי בזמן שהיא התארחה במחנה רואנגה. בשנת 2015 היא הייתה אחת מ-1,000 נשים וילדים שנהנו מתוכנית פליטים של ממשלת באדן-וירטמברג (גרמניה), שהפכה לביתה החדש.
ב-16 בדצמבר 2015, מוראד סקרה את נושא הסחר בבני אדם והסכסוך במועצת הביטחון של האו"ם. זו הייתה הפעם הראשונה שהמועצה קיבלה מידע על סחר בבני אדם. כחלק מתפקידה כשגרירה, השתתפה מוראד ביוזמות הסברה עולמיות ומקומיות על מנת להעלות את המודעות לסחר בבני אדם ולפליטים. מוראד עזרה לקהילות פליטים וניצולים, הקשיבה לעדויות של קורבנות סחר ורצח עם.
ב-3 במאי 2017 פגשה מוראד את האפיפיור פרנציסקוס והארכיבישוף גלאגהר בעיר הוותיקן. במהלך הפגישה היא "ביקשה לסייע ליזידים שעדיין נתונים בשבי דאעש, הודתה על תמיכת הוותיקן למיעוטים, דנה בהיקפו של אזור אוטונומי למיעוטים בעיראק, הדגישה את המצב הנוכחי ואתגרים העומדים בפני המיעוטים הדתיים בעיראק ובסוריה, קורבנות, עקורים ומהגרים".
ספרה של מוראד, "הנערה האחרונה: סיפור השבי שלי והמאבק שלי נגד המדינה האסלאמית" (The Last Girl: My Story of Captivity, and My Fight Against the Islamic State, באנגלית), פורסם ב-2017. בשנת 2018 הוציאה במאי אלכסנדריה בומבאך סרט דוקומנטרי בשם "על כתפיה", שבו הוצג סיפור חייה של מוראד.
פרסים
עריכהב-5 בינואר 2016 הגישה ממשלת עיראק את מועמדותה של מוראד לפרס נובל לשלום לשנת 2016, עבור הפעילות הציבורית להעלאת המודעות לסוגיה היזידית ולסוגיית הנשים היזידיות החטופות שנותרו בשבי "המדינה האסלאמית".[2] אודון ליסבאקן, חבר פרלמנט נורווגי, הגיש גם הוא באופן עצמאי את מועמדותה של מוראד לפרס.[3]
בספטמבר 2016 נתמנתה מוראד לשגרירה של רצון טוב מטעם האו"ם למען כבודן של ניצולות סחר בבני אדם. מוראד פועלת יחד עם עורכת הדין אמל קלוני להבאתם של פשעי דאעש לדין בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ).[4]
באוקטובר 2016 הוכרז כי מוראד ולמיה עג'י באשר הן הזוכות בפרס סחרוב לחופש המחשבה.[5]
באוקטובר 2018 הוכרז על זכיתה של מוראד בפרס נובל לשלום ביחד עם דניס מקווגי "על מאמציהם להפסיק את השימוש באלימות מינית ככלי נשק במלחמות ובעימותים חמושים".[6]
בדצמבר 2024 דורגה מוראד ברשימת מאה הנשים המשפיעות של ה- BBC לשנת 2024.[7]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נאדיה מוראד (באנגלית)- נאדיה מוראד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נאדיה מוראד, ברשת החברתית פייסבוק
נאדיה מוראד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נאדיה מוראד, ברשת החברתית אינסטגרם
נאדיה מוראד, ברשת החברתית Goodreads- עמוד הקמפיין "פרס נובל לנאדיה מוראד" בפייסבוק
- נאדיה מוראד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- יניב כרמל, נדיה מוראד ואמל קלוני רוצות לחסל את דאע"ש בבית המשפט הבינ"ל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בספטמבר 2016
- יאסר עוקבי, "מתפללים ואז אונסים": ריאיון עם היזידית שהפכה לשפחה של דאעש, באתר מעריב אונליין, 24 ביולי 2017
- דוד טברסקי, לנוכח פני הרשע, "דבר ראשון", 28 ביולי 2017
- אסף גבור, מקור ראשון, שבויה וחלומה: ניצולת דאעש מנסה לעורר את העולם, באתר nrg, 12 באוגוסט 2017
סמדר פרי, משבויה של דאעש לכלת פרס נובל, באתר "ידיעות אחרונות", 6 באוקטובר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ Nadia Murad Basee Taha (ISIL victim) on Trafficking of persons in situations of conflict - Security Council, 7585th meeting
- ^ פרס נובל לנאדיה מוראד?, באתר הפורום לחשיבה אזורית.
- ^ Nadia Murad, Pope Francis among Nobel Peace Prize candidates
- ^ טל כרמון, האם סיפורן של יזידיות שנחטפו ונאנסו בעיראק יידון בהאג?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביוני 2016
- ^ שלמה פפירבלט, הנשים היזידיות נדיה מוראד ולמיה באשר שנמלטו מדאעש זכו בפרס סחרוב, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2016
- ^ סוכנות AP ואוריאל לוי, פרס נובל לשלום יוענק לנאדיה מוראד ודניס מקווגי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 באוקטובר 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, שלוש ישראליות ברשימת 100 הנשים המשפיעות בעולם – והאמריקאית שיורה חיצים מהפה, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2024