נוראדרנלין
נוראדרנלין (Noradrenaline - NA) או נוראפינפרין (Norepinephrine - NE) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.
 | |
| נוסחת המבנה של נוראדרנלין | |
| תכונות | |
|---|---|
| נוסחה אמפירית |
C₈H₁₁NO₃  |
  | |
גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין
עריכהנוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי דחק[1] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של שינה, רוגע ודיכאון, ועולה בעת התעוררות תוך הגברת קצב הלב ולחץ הדם. השפעתו מגבירה את הערנות והעוררות, ומחזקת יצירה ושחזור של זיכרון, ואת הקשב והריכוז[1].
תרופות אדרנרגיות (וסמים אדרנרגיים) מחקים או מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין. פסאודואפדרין פועל על הקולטנים באופן ישיר (כאגוניסט, 'חיקוי' של נוראדרנלין), בעוד קוקאין ואמפטמינים פועלים על ידי האטת הספיגה החוזרת של הנוראדרנלין. כתוצאה מכך, תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות הקשורות להפעלת מערכת העצבים הסימפתטית (השפעה סימפתומימטית), כולל השפעות נפשיות. אופיאטים לעומת זאת מעכבים הפרשה של נוראדרנלין,[2] וליתיום מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין.[דרוש מקור] וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן. אולם בטווח הארוך, סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות עשוי לגרום לירידה במצב הרוח עקב מערכות הוויסות הרגישות שבמוח.
השפעות הנוראדרנלין
עריכהקליפת המוח הקדם-מצחית מתפקדת באופן מיטבי כאשר כמות הנוראדרנלין מיטביות[3]. אופן ההשפעה של נוראדרנלין לתפקוד של קליפת המוח הקדם-מצחית אינו ליניארי אלא בעל צורה של U הפוכה, כך שעודף או חוסר של נוראדרנלין יכולים להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד שלה[4]. נוראדרנלין מחזק את הקישוריות ברשתות העצביות של קליפת המוח הקדם-מצחית ושומר על דפוסים עקביים של הדחפים העצביים במהלך פעולות המערבות את זיכרון העבודה, באמצעות גירוי של קולטני α2A-adrenoceptors בממברנה הבתר-סינפתית של תאי עצב קדם מצחיים[4].
בהתאם לכך, נוראדרנלין מעורב בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע מלמעלה-למטה, המאפשרים מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי[5].
רמות נמוכות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות[1]. זהו אחד הביטויים ליחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אוניברסיטת תל אביב, המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי, באתר "הידען", 9 ביולי 2018
- נוראדרנלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
- ^ Linda L. Werling, S. R. Brown, B. M. Cox, Opioid receptor regulation of the release of norepinephrine in brain, Neuropharmacology 26, 1987-07-01, עמ' 987–996 doi: 10.1016/0028-3908(87)90077-3 (באנגלית)
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ 1 2 Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.
- ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
