נשיקה
נשיקה היא מחווה גופנית של אהבה, אהדה, קרבה[1] הערצה או מגע מיני[2], שביטויה הוא מגע של השפתיים, לעיתים תוך יניקה קלה, וכאשר היא מבטאת תשוקה, כרוך בה לעיתים גם שימוש בלשון. פעמים רבות מלווה הנשיקה בחיבוק.
החיבור המקיף ביותר על הנשיקה, "האופוס פוליהיסטוריקום דה אוסקוליס" (opus polyhistoricum de osculis[3]), בן 1,040 העמודים, שנכתב על ידי מרטין ואן קמפה (1642–1683), מונה כ־20 סוגי נשיקות. בין היתר מצוינות בו נשיקות של מאמינים לצלמיות קודש נוצריות, נישוק כף רגלו של האפיפיור, נשיקות אוהבים, נשיקות הערצה, נשיקות ניאוף, נשיקות צביעות, התפייסות ועוד. בפועל הסוגים רבים עוד יותר, מבטאים קשת רחבה של רגשות ומתייחסים לחלקים נוספים של הגוף.
הנשיקה אינה פעולה מולדת, ובתרבויות שונות בעולם איננה בשימוש כלל או שאין לה משמעות ארוטית או טקסית חשובה. כך בחברות אסייתיות שונות, בפולינזיה ובדרום הסהרה. ב־800 השנים האחרונות פחתו משמעויותיה הטקסיות, וגברו אלו הארוטיות.
אבולוציה
עריכההנשיקה התפתחה לפי המחקר בתהליך אבולוציוני. אחת ההשערות לגבי הרצון של בני אדם וקופי אדם להתנשק היא שלתינוקות הן בחברה האנושית והן אצל קופי אדם יש רצון מולד למגע שפתיים וייתכן שהסיבה לכך היא הקשר בין נשיקה להנקה. השערה אחרת מתייחסת לפעילות של חלק מנקבות קופי האדם שמתחברות אל ילדיהן על ידי נשיקות על השפתיים כהכנה מוקדמת של המזון לפני העברתו לתינוק. [4]
תיאוריה אחרת מדברת על נשיקה כפעולת שאיבה וניקוי של טפילים ולכלוך מפרווה[5]
מחקר השוואתי חשף קיומן של נשיקות ארוטיות אצל קופי הבונובו הדומה בהתנהגותו המינית לבני האדם, הגילוי מחזק את ההשערה כי לנשיקה יש עקבות ביולוגית-תורשתיות וכי הוא מאפיין של הומו סאפיינס ושל הקרובים לו בקרב קופי האדם.[6][7]
ההיסטוריה של הנשיקה
עריכהטוענים שהתנשקות הייתה מעשה נפוץ וידוע היטב במזרח התיכון, כחלק ממעשה האהבים, לפחות מסוף האלף השלישי לפנה"ס[8].
נשיקה מוזכרת בשירה השומרית, בה מתואר שאל נשק לאלה. הנשיקה התבצעה רק אחרי יחסי מין, כמשחק מסיים[9]. יש עדויות לנשיקות גם בכתבים אכדיים ובפפירוסים ממצרים העתיקה שהתגלו בחפירות דיר אל-מדינה[10]. התייחסות קדומה לנשיקה מופיעה גם בוודות, קובצי הדת העתיקים של ההינדואיזם. נשיקת פה אל פה מתוארת באפוס ההודי העתיק "מהאבהארטה"[11].
באמצעות צבאו של אלכסנדר הגדול הגיעה הנשיקה מהודו ליוון העתיקה, והרומאים תרמו להפצתה ברחבי אירופה ובחלק מצפון אפריקה[12].
בתנ"ך
עריכהמגילת שיר השירים מתחילה במילים: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", ומפרש רש"י: "לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף, אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון, כחתן אל כלה פה אל פה"[13].
על הנשיקות אמרו חז"ל: ”כל נשיקות של תפלות הן, חוץ משלשה: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרישות, נשיקה של פרקים ... ויש אומרים: אף נשיקה של קריבות אין בה גנאי” (שמות רבה ה א). קביעה זו מנומקת בדוגמאות מהתנ"ך:
- נשיקה של גדולה, שהיא נשיקה הניתנת כאות של כבוד: נשיקתו של שמואל לשאול לאחר שמשח אותו: ”וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ” (ספר שמואל א', פרק י', פסוק א').
- נשיקה של פרישות, שהיא נשיקה הניתנת בעת פרידה: נשיקתה של ערפה לנעמי בעת שנפרדו: ”וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ” (מגילת רות, פרק א', פסוק י"ד).
- נשיקה של פרקים, שהיא נשיקה הניתנת בין ידידים לאחר פרידה ממושכת: נשיקתו של אהרן למשה: ”וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ” (ספר שמות, פרק ד', פסוק כ"ז)
- נשיקה של קריבות, שהיא נשיקה בין קרובי משפחה: נשיקתו של יעקב לרחל בעת פגישתם הראשונה: ”וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל” (ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"א).
בימי הביניים
עריכהבכנסיות ימי הביניים נהוגות היו נשיקות בין המאמינים כדי לבטא קרבה תחת כנפי האל. מנהיגי הכנסייה לא ראו בעין יפה את הנשיקות בין גברים ונשים שהתפללו יחד, ופעלו גם להפריד את הגברים והנשים בתפילות. עם זאת עדיין היה נהוג לנשק צלמיות או להפריח נשיקות באוויר. הפרוטסטנטים הוציאו במאה ה־16 את הנשיקה בכנסייה אל מחוץ לחוק, וגם בכנסייה הקתולית הלכה לחיצת היד והחליפה את הנשיקה כמחוות קרבה טקסית.
סוגי נשיקות
עריכהנשיקה צרפתית
עריכה- ערך מורחב – נשיקה צרפתית
במאה ה-18 החלה נשיקת הפה הארוטית להיות מוכרת כ"נשיקה צרפתית" (שם שניתן לה באנגליה)[14]. נשיקה זו גם נקראת "נשיקת לשון" או "נשיקה עמוקה" מכיוון שהלשון נוגעת בה בלשון (או בשפתיים) של הצד השני ובדרך-כלל גם חודרת לפיו של הצד השני. הצדדים עשויים להחליף בה רוק, דבר שבדר"כ נחשב לגס בהקשרים אחרים, אבל עשוי להוסיף לרגש ולתשוקה בנשיקה ארוטית. אומנם מרבית מחלות המין לא עוברות על ידי נשיקה, אך החלפת הרוק עלולה להגביר את הסיכויים להידבק במחלות העוברות דרך הפה. מחלה אחת כזו נקראת "מחלת הנשיקה". נשיקה זו מוצגת בסרטים, בדרך-כלל, כדי להצביע על מין מרצון בין זוגות. בדרך-כלל מאהבים משתמשים בה כדי להביע את הרגשות האינטימיים שלהם אחד לשני והיא מקדימה יחסי מין (והרבה פעמים נעשית גם בזמן קיום היחסים).
נשיקה שוודית (אמריקאית)
עריכהנשיקה שוודית היא נשיקה בה השפתיים נוגעות בשפתיים אך ללא מגע או קירוב של הלשון. לעיתים מלוות במציצה קלה של השפה.
נשיקה אנגלית
עריכהבמקביל חלפה מן העולם הנשיקה האנגלית, נשיקה קלה על השפתיים, גם בין גברים לנשים וגם בין בני אותו המין, ששימשה כברכת שלום. מתן משמעות ארוטית לנשיקת השפתיים העבירה את המנהג הזה מהעולם. בתקופה זו גם נחשבה ההומוסקסואליות לתכונה מגונה ופסולה במיוחד, ועל כן נשיקות בין גברים נעלמו כליל. עם זאת בין נשים היא המשיכה עוד זמן רב, ואף קיימת כיום. נשיקה בין גברים חזרה שוב להיות מקובלת בחצרות האצולה של אירופה במאה ה־19.
נשיקות מפגש ופרידה
עריכהנשיקות כמחווה בעת פגישה או פרדה מקובלות מאוד בתרבויות רבות, אף על פי שישנן תרבויות שבהן הן מאוד לא מקובלות[15]. נשיקות כאלה הן לרוב נשיקות על הלחי שמבוצעת על ידי מגע שפתיים בלחי של אדם אחר. יש ומגע השפתיים בלחי הוחלף בקירוב השפתיים סמוך מאוד ללחי אך ללא מגע ("נשיקה באוויר"). בחלק מהתרבויות מנושקות שתי הלחיים, כך למשל נוהגים בארצות ערב, בצרפת, ברוסיה, בברזיל וברומניה. בתרבויות אחרות נשיקה כזו מוצמדת ללחי אחת בלבד, כך למשל מקובל בארגנטינה[16].
בארצות שונות מקובלת נשיקת כף היד כאות של כבוד והוקרה. חלק מהיהודים הדתיים יוצאי ארצות האסלאם, נוהגים לנשק את כף ידו של רב הקהילה או רב חשוב. אחרים נוהגים לנשק את זקנו של הרב.
"הפרחת נשיקה" היא מחווה של פרידה כלפי אדם אהוב, נפוצה כמשחק בין מבוגר לילד, אך נהוגה גם בין בוגרים. הנפרד מנשק את כף ידו שלו ו"מפריח" את הנשיקה לאוויר לכיוונו של השני. לעיתים המנושק מתחזה כתופס אותה.
נשיקה אסקימואית
עריכה- ערך מורחב – נשיקה אסקימואית
האינואיטים (אסקימואים) נוהגים להביע ברכה או קבלת פנים באמצעות חיכוך הדדי של האפים של שני האנשים הנפגשים. ביטוי ברכה גופני זה זכה בתרבות המערבית לכינוי נשיקה אסקימואית אך המנהג שכיח גם אצל המאורים בניו זילנד ובתרבויות אחרות.
נשיקת זיוף
עריכהנשיקה מזויפת היא נשיקה בה בני הזוג מכניסים את השפתיים לתוך הפה, וכך נוצר קירוב של החלק העליון של הסנטר והחלק שמתחת לאף. אנשים רבים משתמשים בנשיקה זו כשאינם מוכנים להתנשק או כשמנסים להתחזות לזוג. נשיקה זו מוצגת בסרטים רבים ואף זכתה לכינויים רבים.
נישוק עצמים דוממים
עריכהבנוסף לנשיקות בין אדם, מקובל גם לנשק עצמים דוממים. ביהדות נהוג לנשק את המזוזה באמצעות נגיעה בה באצבעות ולאחר מכן נישוק האצבעות. כן נהוג לנשק ספר תורה ולנשק את אבני הכותל המערבי. בקרב העולים לארץ ישראל נהוג היה לנשק את עפרה עם הגיעם אליה.
בנצרות נהוגה נשיקה של מאמינים לצלמיות קודש.
סוגיות בריאותיות
עריכהבאופן כללי, גילויי אהבה מפיגים מתחים וטובים לבריאות[17]. אולם, בנשיקה קיים לצד גילוי האהבה גם העברה של נוזלי גוף. העברת נוזלי גוף בין בני אדם היא בעלת פוטנציאל להעברת גורמי מחלות[18]. וזה אולי כוחה להפגנת אמון מלא בבן הזוג[דרוש מקור], ולאי חשש או סלידה כלשהי ממנו.
הקיסר טיבריוס בן המאה הראשונה לספירה אסר על נשיקות כליל[19], משום שחשב שהן הסיבה למגפת פטריית המטאגרה, שגרמה לפגיעות בעור הפנים.
מצביא רומאי בן המאה הראשונה, מחה על "המנהג המחליא של נשיקת פנים מלוכלכות ומכוסות כיבים ופצעים, בין חיילים".
הנשיקה באמנות
עריכה"לאורך תולדות האומנות רתמו היוצרים את ייצוגי הנשיקות כדי לבטא, לבד מאהבה רומנטית התרוממות רוח ותשוקה אירוטית. הנשיקה פעלה כאמצעי סימבולי טעון, המעצים את הביטוי האומנותי"[20]
פרסקו מאיטליה מהמאה הראשונה מציג את הקיקלופ פוליפמוס נושק לנימפה גלטאה (תצלום של הפרסקו). נשיקה מופיעה באמנות הפלסטית מאז ימי הרנסאנס. דוגמאות לכך הן ציורו של אניולו ברונזינו משנת 1550 בערך, ונוס, קופידון, הטפשות והזמן (אנ'), שבו קופידון מנשק את ונוס, ופסלו של אנטוניו קנובה מסוף המאה ה-18, "פסיכה מתעוררת מנשיקת קופידון", המציג את קופידון, אל האהבה והתשוקה המינית בבמיתולוגיה הרומית, מחזיר לחיים את פסיכה אהובתו באמצעות נשיקה.
יצירות מודרניות המציגות נשיקה כוללות, בין השאר, את:
- פסלו של אוגוסט רודן, "הנשיקה" (אנ'), מסוף המאה ה-19.
- פסלו של קונסטנטין ברנקושי, "הנשיקה" (אנ'), משנת 1909.
- ציורו של פרנצ'סקו אייץ, "הנשיקה" (אנ') משנת 1859.
- ציורו של גוסטב קלימט, "הנשיקה" (אנ') משנת 1909.
- ציורו של מארק שאגאל, "יום הולדת", משנת 1915[21].
- ציורו של פבלו פיקאסו, "הנשיקה" משנת 1969[22].
הנשיקה כמחוה ארוטית קיבלה תנופה רבה עם הפופולריות של הקולנוע, בעיקר זה ההוליוודי. הנשיקה הראשונה שהוקרנה בקולנוע הופיעה בסרט הנשיקה אותו הפיק תומאס אדיסון בשנת 1896. מפורסמות במיוחד סצנות הנשיקה בסרטים "חלף עם הרוח" ו"קזבלנקה".
צילום אייקוני של נשיקה הוא "יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס". התצלום פורסם בכתב העת "לייף" והפך לאייקון המזוהה עם סיום מלחמת העולם השנייה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- פול ג'ואנידס, סקס עכשיו, פרק הנשיקה, תרגום: אהוד תגרי, בבל, 2000.
קישורים חיצוניים
עריכה- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה מתנשקים?, באתר "הידען"
- שגיא אור, שאלות עקרוניות - למה אנחנו מתנשקים?, באתר הארץ, 14 באפריל 2011
- גיל גרינגרוז, למה אנחנו מתנשקים? האבולוציה של נשיקה רומנטית, בבלוג "הומו סאפיינס"
- ההיסטוריה החלקית של הנשיקה, באתר הארץ, 19 ביוני 2011
- ד"ר נעם שפנצר, תולדות הנשיקה הצרפתית, באתר Xnet, 26 בדצמבר 2013
- איי־או סקוט, הניו יורק טיימס, רגע לפני הסילבסטר: מדריך מקוצר לנשיקות בהוליווד, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2014
- נטע סופר צור, למה אנשים אוהבים להתנשק?, באתר הארץ, 24 ביוני 2019
- שירלי גל, הנרי השמיני אסר לנשק, דזמונד מוריס השווה את השפתיים לפות, באתר הארץ, 21 ביולי 2021
- נשיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נשיקה, דף שער בספרייה הלאומית
- גרדיאן, נמצאה העדות המוקדמת ביותר לנשיקה בין בני אדם, לפני כ-4,500 שנה, באתר הארץ, 23 במאי 2023
- גלי וינרב, המדע שמאחורי הרומנטיקה: למה אנחנו כל כך אוהבים להתנשק?, באתר גלובס, 3 בפברואר 2023
- הניו יורק טיימס, שורשי הנשיקה הרומנטית עתיקים משחשבנו, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ Shake some hands, kiss some babies ... it's the right thing to do. Smith M., EMS World. 2010 Dec;39(12):22.
- ^ Arch Sex Behav. 1977 Mar;6(2):143-54. The clinical profile of male transsexuals living as females vs. those living as males. Langevin R, Paitich D, Steiner B.
- ^ Opus polyhistoricum, dissertationibus XXV : De osculis, subnexisq; de Judae Ingenio, vita & fine, sacris epiphyllidibus, absolutum
- ^ William Park, The reasons humans started kissing, www.bbc.com
- ^ אסור לפספס, הסיבה הדוחה שבגללה בני אדם החלו להתנשק, באתר Sheee, 19 בנובמבר 2024
- ^ יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה מתנשקים?, באתר "הידען", 19 בפברואר 2021
- ^ Nickole Brown, The Evolution of a Kiss, Guernica, 11 באוקטובר 2016
- ^ ניו יורק טיימס, חוקרים סבורים ששורשי הנשיקה הרומנטית עתיקים משחשבנו, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
- ^ A balbale to Inana (Dumuzid-Inana D), Faculty of Oriental Studies, University of Oxford
- ^ Ancient Love Poetry
Egyptian Love Poetry From The New Kingdom - ^ E. Washburn Hopkins, The Sniff-Kiss in Ancient India, Journal of the American Oriental Society, Vol. 28 (1907), pp. 120-134, in JSTOR
- ^ Rossella Lorenzi, Kissing's Long History: A Timeline, Discovery, February 14, 2013
- ^ יאיר זקוביץ, על הכמיהה, לנשיקה במגילת שיר השירים, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2020
- ^ בלדד השוחי, מה מקור המושג "נשיקה צרפתית"?, באתר ערוץ עשר
- ^ Res Aging. 2009 May 1;31(3):318-344. Gender and Friendship Norms Among Older Adults. Felmlee D, Muraco A.
- ^ Greeting modalities preferred by patients in pediatric ambulatory setting. Eymann A, Ortolani M, Moro G, Otero P, Catsicaris C, Wahren C. Arch Argent Pediatr. 2011 Feb;109(1):14-7.
- ^ Health Commun. 2007;22(2):123-32. Human affection exchange: XIII. Affectionate communication accelerates neuroendocrine stress recovery. Floyd K, Mikkelson AC, Tafoya MA, Farinelli L, La Valley AG, Judd J, Haynes MT, Davis KL, Wilson J.
- ^ Med Hypotheses. 2010 Feb;74(2):222-4. Epub 2009 Oct 13. Kissing as an evolutionary adaptation to protect against Human Cytomegalovirus-like teratogenesis. Hendrie CA, Brewer G.
- ^ K-I-S-S-I-N-G: Tidbits from the History of Kissing., באתר neatorama.com
- ^ איה לוריא, חתום בנשיקה, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2020
- ^ Marc Chagall: Birthday, באתר MOMA
- ^ The Kiss, 1969 by Pablo Picasso