סהל (מצרים)
סֶהֶל (או סהייל; בערבית: سهيل, סהיל) הוא אי מצרי השוכן על שפת הנילוס, 3.2 ק"מ דרום-מערבית לאסואן בדרום מצרים. זהו אי רחב ידיים, והוא נמצא בערך בחצי הדרך בין העיר אסואן לסכר אסואן הנמוך.
 | |
| כתובות בסלעי הגרניט בסהל | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
נילוס  |
| קואורדינטות | 24°03′36″N 32°52′16″E / 24.06°N 32.871111111111°E |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 מצרים |
| אזור זמן | UTC+2 |
 | |
  | |
רוחבו של האי כשלושה רבעים מרוחב הנילוס, והוא האי המשמעותי הראשון דרומית לאשד הראשון של הנילוס. הוא נמצא מעט צפונית לסכר אסואן הנמוך (שנפתח ב-1902). במורד הנהר, ישנם איים משמעותיים נוספים כמו סלוגה, אמבונרטי, יב ולבסוף אל נבטאט. סביבם פזורים כמה איים קטנים יותר.
האי נזכר במקורות קדומים בשם סטט, והוא כולל אתרי ארכאולוגיה רבים, לרבות מקומות מקודשים, כמו מקדשה של ענקת, אלת המים המצרים, ואלת אשדות הנילוס. במצרים העתיקה היו בסהל כמה מחצבות גרניט פעילות, וישנן כתובות רבות החרוטות על סלעי הגרניט באי. פעמים רבות כתובות אלו נחרטו על ידי נוסעים שסימנו במקום את תחילת או סוף מסעם לנוביה. בסהל ישנן גם מספר כתובות מפורסמות המתעדות אירועים היסטוריים בתולדות מצרים העתיקה. אחת מכתובות אלו היא אסטלת הרעב, שבע שנות בצורת ורעב בתקופת שלטונו של המלך ג'וסר מהשושלת השלישית ששלט במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-27 לפנה"ס.
