סויוז TMA-15
סויוז TMA-15 (ברוסית: Союз ТМА-15) היא חללית סויוז ששוגרה ב-27 במאי 2009 מקוסמודרום בייקונור[1]. החללית שוגרה למפגש עם תחנת החלל הבינלאומית כשעל סיפונה 3 אנשי צוות - הקוסמונאוט רומן רומננקו, והאסטרונאוטים פרנק דה ווין הבלגי מסוכנות החלל האירופית, ורוברט ת'ירסק מסוכנות החלל הקנדית.
 | |||
 | |||
| מימין לשמאל: דה ווין, רומננקו, ת'ירסק | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מטרה מרכזית | עגינה בתחנת החלל עם חברי משלחת מס' 20 לתחנת החלל בין-לאומית | ||
| כן שיגור | מס' 1, קוסמודרום בייקונור | ||
| שיגור | 27 במאי 2009 10:34 UTC | ||
| נחיתה |
1 בדצמבר 2009 07:17 UTC 51°06′N 67°17′E / 51.100°N 67.283°E | ||
| משך המשימה | 187 ימים ו-21 שעות | ||
| נתוני חללית | |||
| משגר |
סויוז-FG  | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 2960 | ||
| אפהליון |
414 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
151 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
90.16 דק' | ||
| נטיית מסלול |
100,000.2 מעלה | ||
| תחנת עגינה | תחנת החלל הבינלאומית | ||
| תאריך עגינה | 29 במאי 2009 | ||
| תאריך עזיבה | 1 בדצמבר 2009 | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
רומן רומננקו, פרנק דה ווין, רוברט תרסק | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
35010 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
2009-030A | ||
  | |||
החללית הגיעה אל תחנת החלל הבינלאומית ב-29 במאי[2], ולראשונה צוות תחנת החלל מונה שישה אסטרונאוטים קבועים. גודל זה התאפשר עם התקנת מתקן מיחזור מים, שהובא במשימת STS-126, הממחזר שתן ולחות מן האוויר ומייצר מהם מי שתייה. במשימה זו לראשונה היה ייצוג לחמש סוכנויות החלל המפעילות את התחנה - הרוסית, האמריקאית, הקנדית, האירופית והיפנית.
כאשר מפקד התחנה, גנאדי פדאלקה, חזר לכדור הארץ באוקטובר 2009, היה פרנק דה ווין המפקד האירופי הראשון של התחנה.
סויוז TMA-15 נשארה על תחנת החלל עד 1 בדצמבר 2009.
הצוות
עריכהצוות ששוגר:
רומן רומננקו - מפקד
פרנק דה ווין - מהנדס טיסה
רוברט ת'ירסק - מהנדס טיסה
צוות שחזר:
- רומן רומננקו - מפקד
- פרנק דה ווין - מהנדס טיסה
- רוברט ת'ירסק - מהנדס טיסה
צוות גיבוי
עריכה- דמיטרי קונדרטייב - מפקד[3]
אנדרה קוייפר - מהנדס טיסה- כריס הדפילד - מהנדס טיסה
תיאור המשימה
עריכהחללית "סויוז TMA-15" שוגרה ב-27 במאי 2009 מקוסמודרום בייקונור הנמצא בשטח קזחסטן ומנוהל על ידי רוסיה. השיגור בוצע באחריות רוסקוסמוס בעזרת משגר מדגם "סויוז FG". החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה.
החללית הגיעה אל תחנת החלל הבין-לאומית ב-29 במאי[4] והתחברו למודול "זאריה". באותה עת בתחנת החלל שהה משלחת מס' 19 בפיקוד גנאדי פדאלקה. ביחד עם צוות "סויוז TMA-15" הם הרכיבו משלחת מס' 20 לתחנת החלל בין-לאומית שלראשונה מונה שישה אסטרונאוטים קבועים. גודל זה התאפשר עם התקנת מתקן מיחזור מים, שהובא במשימת STS-126, הממחזר שתן ולחות מן האוויר ומייצר מהם מי שתייה. הישג נוסף של משימה זו הוא שבעקבות הגעתה לתחנת החלל, היה בה לראשונה ייצוג לחמש סוכנויות החלל הראשיות המפעילות את התחנה - הרוסית, האמריקאית, הקנדית, האירופית והיפנית.
כאשר מפקד התחנה, גנאדי פדלקה, חזר לכדור הארץ באוקטובר 2009, היה פרנק דה ווין המפקד האירופי הראשון של התחנה.
"סויוז TMA-15" נשארה על תחנת החלל עד 1 בדצמבר 2009 כחללית חירום כאשר היא חזרה לכדור הארץ עם צוות זהה לצוות ההמראה.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אבי בליזובסקי, צוות תחנת החלל יוכפל לאחר שיגור הסויוז היום, באתר "הידען", 27 במאי 2009
- ^ אבי בליזובסקי, הסויוז הגיעה לתחנה, באתר "הידען", ,30 במאי 2009
- ^ יומן המשימה, באתר שגרירות רוסיה בבלגיה
- ^ אבי בליזובסקי, הסויוז הגיעה לתחנה, באתר "הידען", ,30 במאי 2009