סוסנובי בור
סוסנובי בור (ברוסית: Сосновый Бор, מילולית: "חורשת האורנים") היא עיר במחוז לנינגרד, ברוסיה, המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז המוניציפלי של סוסנובי בור. העיר נמצאת במרחק 81 קילומטרים מדרום מערב לעיר סנקט פטרבורג ואוכלוסייתה מונה 67,602 תושבים (נכון לשנת 2016).
| |||
מבנה בעיר | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
אובלסטי | מחוז לנינגרד | ||
ראש העיר | אלכסיי איוואנוב | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 1958 | ||
שטח | 72 קמ"ר | ||
גובה | 20 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 63,462 (2024) | ||
‑ צפיפות | 938.92 נפש לקמ"ר (2016) | ||
קואורדינטות | 59°50′50″N 29°2′37″E / 59.84722°N 29.04361°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
SBor.ru | |||
העיר נחשבת לאחת מ-33 ערים סגורות ברוסיה, שבאופן רשמי סגורות לביקור אזרחים זרים ללא אישור מיוחד, זאת מאחר שהעיר מאכלסת את מכון המחקר המדעי הטכנולוגי על שם אלכסנדרוב וצמידות העיר לתחנת הכוח הגרעינית לנינגרד[1]. החל מה-1 בינואר 2013 אין צורך באישור מיוחד לביקור בעיר עבור אזרחי רוסיה[2].
היסטוריה
עריכההעיר סוסנובי בור הוקמה ב-10 בדצמבר 1958 על פי החלטת ועדת ההוצאה לפועל של מחוז לנינגרד (לימים ממשלת מחוז לנינגרד) שהחליטה על הקמת יישוב פועלים. בשנת 1961 מתחיל לפעול מפעל "ראדון" לסילוק פסולת גרעינית והפך לאתר הגדול מסוגו בעולם. שנה לאחר מכן מוקם המכון למחקר מדעי טכנולוגי על שם אלכסנדרוב.
בשנת 1966 החלה בניית תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד, כשהיישוב משמש ברובו את עובדי תחנת הכוח הגרעינית . ב-19 באפריל 1973 נשיאות הסובייט העליון מעניקה לסוסנובי בור מעמד של עיר בעלת חשיבות מחוזית. ב-23 בדצמבר 1973 בתחנת הכוח הגרעינית מתחיל לפעול הכור הראשון מתוך ארבעה.
ב-12 בנובמבר 1974 ועדת ההוצאה לפועל במחוז לנינגרד מחליטה על איחוד חבלים עירוניים שונים בשטחים הסובבים את העיר. ב-1981 מתחיל לפעול הכור הרביעי של תחנת הכוח הגרעינית ועוצמת תחנת הכוח מגיע להספק של 4 מיליארד קווט"ש והייתה לאחת מתחנות הכוח האטומיות הגדולות בעולם.
בשנת 1996 נערכות לראשונה הבחירות הישירות לראשות העיר.
בשנת 2002 תחנת הכוח הגרעינית מגיעה להספק של 600 מיליארד קווט"ש, מה שהפך אותה לאחת מתחנות הכוח הגרעיניות הגדולות באירופה.
ב-1 בינואר 2006, ממשלת מחוז לנינגרד מחליטה על הקמת המחוז המוניציפלי של סוסנובי בור (Сосновоборский городской округ) כשהעיר מהווה למרכז האדמיניסטרטיבי שלו.
ב-30 באוגוסט 2007 הונחה אבן פינה לתחנת הכוח הגרעינית החדשה תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד 2.
גאוגרפיה
עריכההעיר סוסנובי בור שוכנת ממערב לעיר סנקט פטרבורג, בשפך קופור הנשפך למפרץ הפיני, על כביש 41А-007.
אוכלוסייה
עריכה- קצב גידול האוכלוסייה
- מבנה האוכלוסייה
על פי נתוני מפקד האוכלוסין משנת 2010[3]:
לאום | כמות (אנשים) |
אחוזים |
---|---|---|
רוסים | 47,287 | 92,6% |
אוקראינים | 1,412 | 2,8% |
בלארוסים | 765 | 1,5% |
אחרים | 1,615 | 3,2% |
ללא שיוך | 14,709 | |
סך הכל | 65,788 |
כלכלה ותחבורה
עריכהרוב כלכלת העיר נשענת על פיתוחה של תחנת הכוח הגרעינית לנינגרד שבתחומי העיר ומופעלת על ידי חברת רוסאנרגואטום, חברת בת של תאגיד רוסאטום. בעיר פועל גם מכון המחקר המדעי הטכנולוגי על שם אנטולי אלכסנדרוב המהווה למכון מחקר בתחום האנרגיה הגרעינית. בעיר פועלים מספר מפעלים חקלאיים ותעשייתיים ומכון מחקר מדעי לרכיבים אופטיים ואלקטרוניים (НИИ ОЭП). בנוסף פועלים בעיר סניפים של כל הבנקים הגדולים ברוסיה כדוגמת סברבנק, VTB, גזפרום בנק, אלפא-בנק ואחרים.
בתחומי העיר פועלת תחנת הרכבת "קאלישצ'ה" (Калище) ממנה יוצאות רכבות אל העיר סנקט פטרבורג, עד 2009 שירתה גם יעדים ביערות טייגה. סמוך לתחנת הרכבת ישנו גם מסוף אוטובוסים. נוסף לתחנה זו פועלת גם תחנה נוספת המכונה תחנת הקילומטר השמונים המשרתת קו רכבות בודד מהעיר סוסנובי בור אל סנקט פטרבורג.
ספורט
עריכהמועדון הספורט הגדול ביותר בעיר הוא קבוצת הכדורעף דינמו מחוז לנינגרד, שהוקמה בשנת 2004 ומתמודדת בליגת העל הרוסית בכדורעף.
גלריה
עריכה-
פארק השעשועים "אנדרסנגראד"
-
תחנת הרכבת קאלישצ'ה, המשרתת את העיר
-
אוטובוס מסוסנובי בור לסנקט פטרבורג
-
בניין מגורים בעיר
-
כביש הגישה לעיר
-
בסיס של יחידת 3705 של המשמר הלאומי בתחומי העיר
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סוסנובי בור
הערות שוליים
עריכה- ^ Постановление Правительства РФ от 11 октября 2002 г. № 754 «Об утверждении перечня территорий, организаций и объектов, для въезда на которые иностранным граждан требуется специальное разрешение».
- ^ пп. «м» п. 1.2.1.4 Правил пограничного режима.
- ^ Национальный состав и владение языками, гражданство населения Ленинградской области