סופי קאל
סוֹפי קאל (בצרפתית: Sophie Calle; נולדה ב-9 באוקטובר 1953) היא צלמת ואמנית צרפתייה. בשנת 2024 זכתה בפרס פרמיום אימפריאלה לציור.[1]
 | |
| לידה |
9 באוקטובר 1953 (בת 71) פריז, צרפת  |
|---|---|
| תחום יצירה |
צילום |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהעבודותיה של קאל מנהלות דיאלוג עם מציאויות שונות ועם סוגים של מקריות. לדבריה בכל אחת מיצירות האמנות שלה ישנה עובדה אחת שאינה נכונה, שהומצאה על ידיה, בעוד שאר הנתונים הם אמת והיא לא ביצעה עליהם מניפולציה.
באחת מעבודותיה הידועות, היא מצאה ספר טלפונים ברחוב והחלה להתקשר לאנשים שפרטיהם הופיעו בספר, נפגשה איתם, ודיווחה על פגישות אלו בצירוף צילום בעיתון יומי בצרפת במשך חודש. הפרסום האחרון כלל מכתב שנשלח על ידי בעל ספר הטלפונים, שכעס כי חדרה לפרטיותו, וכי כל מכריו יכולים לזהותו מתוך הכתבות. לדבריו שהה בנסיעת עסקים במדינה אירופאית אחרת, ולכן לא ידע לפני כן על סדרת הכתבות. האם אחד המפגשים הומצא על ידי קאל, או שמא מכתבו של בעל הפנקס הוא שאינו אמיתי?
בעבודה אחרת, ביקשה מאמה שתשכור חוקר פרטי שיעקוב אחריה במשך יום שלם, והציגה את צילומיה שלה לצד צילומיו של החוקר הפרטי ודיווחיו ללקוחתו.
קאל הציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, וכן הציגה בתערוכת ארט פוקוס בירושלים עבודה העוסקת ב-"עירוב": תחום השבת של ירושלים ובזכרונות של אנשים פרטיים בעיר.
קאל הייתה מיודדת עם הסופר פול אוסטר, שביסס על דמותה את הספר הטרילוגיה הניו יורקית, וכמו כן בספרו "לוויתן" נכלל האירוע של מציאת ספר הטלפונים, אך עם השתלשלות שונה מזו שעליה דיווחה קאל.
בשנת 2024 זכתה בפרס פרמיום אימפריאלה.
קישורים חיצוניים
עריכה
סופי קאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סופי קל (1953-), דף שער בספרייה הלאומית- אילנה גרף, כאב מעודן - על האמנית סופי קאל, באתר טקסטורה
- ארנה קזין, איך נכון להיפרד, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2007
- מיה סלע, גרגואר בוייה, בלש של אהבה, באתר הארץ, 8 במרץ 2010
- בנאלי, רדיקלי או טרגי, שני סיפורי כלולות מאת סופי קאל
- מרית בן ישראל, המקרה המוזר של פול אוסטר וסופי קאל
- חלומה של נערה, סיפור קצר מאת סופי קאל
הערות שוליים
עריכה- ^ Praemium Imperiale, Laureate, Sophie Calle