עינב
העינב הוא פרי גפן היין. זהו ענבה, פרי לא קלימקטרי בעל זג (קליפה) דק ועשיר בצבענים וציפה מימית, שבתוכה 0–4 חרצנים. צבע העינב משתנה בתלות זן הגפן ויכול להיות סגול, אדום, ורוד או ירוק. לענבים צורה אליפטית. קיימים מאות זני ענבים, הנחלקים באופן מסורתי לענבי יין – המיועדים לייצור יין וגראפה, ענבי שולחן – המיועדים לאכילה כמות שהם, וענבי שולחן ויין – המתאימים לשני הייעודים. בנוסף, ניתן לצרוך ענבים בצורת צימוקים, ריבה, ג'לי, חומץ, תמצית זרעי ענבים, שמן זרעי ענבים, צ'ורצ'חלה (ממתק גרוזיני מסורתי) או דבשה. גם לחרצנים שימוש חשוב לתעשיית שמן מזרעי ענבים המשמש לבישול, לעיסוי ולרפואה. הליך קטיף הענבים נקרא בציר.
היסטוריה
עריכהביות הענבים הסגולים התרחש במרכז אסיה.[1] הופעת השמר בצורה טבעית על קליפת העינב הובילה לשימוש בפרי לייצור משקה אלכוהולי – יין. ההירוגליפים של מצרים העתיקה מתעדים את עיבוד הענבים הסגולים, דבר המיוחס גם ליוונים, לפיניקים ולרומאים. בתקופות מאוחרות יותר הענבים התפשטו לכל אירופה ומשם ליבשת אמריקה, אם כי ביבשת אמריקה היו קיימים זני גפן ילידיים עוד קודם, בעלי מאפיינים וענבים שונים במקצת מהגפן האירופאי־אסייתי. על פי נתוני 2022, פרו (1.34 מיליארד דולר) וצ'ילה (1.21 מיליארד דולר) הן שתי יצואניות הענבים הגדולות ביותר בעולם.
זג
עריכההזג הוא קליפתו הדקה של העינב, העוטפת את ציפת הפרי שבה מצוי החרצן. הענבים הם הפרי היחיד שיש שם נפרד לקליפה שלהם. המקור למילה זג כקליפת הענבים הוא בדעת רבי יוסי במשנה, מסכת נזיר, פרק ו', משנה ב': "אלו הן חרצנים ואלו הן זגים? [...] רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל."[2]
לזגים יש חשיבות בעת הכנת היין: בעת הכנת יין אדום, הצבע מתקבל כתוצאה ממיצוי הפיגמנטים המצויים בזג במהלך תסיסת התירוש. לעומת זאת, בעת הכנת יין לבן התירוש נסחט בעדינות, ללא לחץ על הזגים, והם מופרדים מהתירוש. התירוש צבעו עכור־בהיר ולא אדום, בלי קשר מחייב לצבע הענבים ממנו הופק. לכן ניתן להפיק יינות אדומים מענבים ירוקים/צהבהבים ויינות לבנים מענבים אדומים. למשל שמפניה צרפתית אמיתית, שהיא צהבהבה ושקופה, מכינים מענבי פינו נואר שהם אדומים שחורים, ואותם רק סוחטים ולא משרים עם הקליפות.
השפעות בריאותיות
עריכההזג חשוב לבריאות האדם כיוון שהוא מקור לוויטמינים ולסיבים תזונתיים. בקליפה מצויים ריכוזים גבוהים של פוליפנולים העוזרים למנוע דלקות כולל דלקות בוורידים ובלב. הפוליפנולים מכילים תרכובות רבות, בהן רסברטרול שהוא נוגד חמצון המנטרל רדיקלים חופשיים שעשויים לגרום לטרשת נפוצה, למחלות לב, לסרטן, למחלת אלצהיימר ולאובדן ראייה.[3][4]
בחרצני הענבים יש הרכב כימי בשם פרואנטוציאנידין (אנ'). הוכח כי פרואנטוציאנידין מהווה יתרון כנגד מחלות רבות כגון דלקות, יתר לחץ דם, סוכרת, כיב עיכולי, זיהומים מיקרוביאליים ועוד. הרכב כימי זה משמש גם לתעשיית הקוסמטיקה בשל היותו נוגד חמצון.[5]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- רונית אנדוולט, אריאל אשל, אנטיאוקסידנטים, מה הסיפור, באתר מכבי שירותי בריאות, 2 ביוני 2020.
ענבים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Patrice This, Thierry Lacombe, Mark R. Thomas, Historical origins and genetic diversity of wine grapes, Trends in Genetics, Volume 22, Issue 9, September 2006, Pages 511-519
- ^ ראו אמוץ כהן, חרצנים וזג, בית מקרא מ"ח, תשל"ב, עמ' 105-108. שם הכותב טוען שהמשמעות המקורית של חרצנים וזג איננה בהכרח קליפת הענב וגרעיניו, ומעלה אפשרויות אחרות.
- ^ Wayne R. Leifert, Mahinda Y. Abeywardena, Cardioprotective actions of grape polyphenols, Nutrition Research 28, 2008-11, עמ' 729–737 doi: 10.1016/j.nutres.2008.08.007
- ^ Qing Wang, Qi Yu, Min Wu, Antioxidant and neuroprotective actions of resveratrol in cerebrovascular diseases, Frontiers in Pharmacology 13, 2022-09-05 doi: 10.3389/fphar.2022.948889
- ^ Madhavi Gupta, Sanjay Dey, Daphisha Marbaniang, Paulami Pal, Subhabrata Ray, Bhaskar Mazumder, Grape seed extract: having a potential health benefits, Journal of Food Science and Technology 57, 2020-04, עמ' 1205–1215 doi: 10.1007/s13197-019-04113-w