עשר השנים
עשר השנים (בהולנדית: Tien jaren) היא תקופה במהלך מלחמת שמונים השנה, שנמשכה מ-1588 ל-1598.[1] במהלך תקופה זו, מאוריץ, נסיך אורנז', שכיהן כסטאדהאודר, כשליטה של הולנד, הפנה עורף לאימפריה הספרדית, ששלטה אז בארצו, ועבר לתמוך בעצמאותה של הרפובליקה ההולנדית. בתקופה זאת ההולנדים השיגו ניצחונות רבים על הצבא הספרדי של פלנדריה, וכבשו שטחים נרחבים בצפון ובמזרח הולנד. שטחים אלה שולבו ברפובליקה ונשארו חלק מהולנד עד היום. בין השטחים שנכבשו במהלך תקופה זו נמנים דוונטר וניימיכן, שנכבשו ב-1591, וכן חרונינגן, שנכבשה ב-1594. 1591 ו-1597 היו השנים הטובות ביותר עבור ההולנדים, כיוון שבמהלכן נכבשו ערים שחלקן נחשבו "בלתי ניתנות לחדירה".
