פוטיפר
פּוֹטִיפַר שַׂר הַטַּבָּחִים הוא דמות מקראית. הוא מוזכר לראשונה בספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ו כאשר קנה את יוסף להיות עבדו. תוארו של פוטיפר במקרא הוא "סריס פרעה שר הטבחים", תואר שמשמעותו לא הובררה עד תום. ייתכן שמשמעותו היא השר הממונה על שוחטי בהמות בית המלך, או לחלופין השר הממונה על ההוצאות להורג. מהמקרא משתמע שבמתחם מגוריו של שר הטבחים היה מצוי גם בית הסוהר.
 | |
| בן או בת זוג |
אשת פוטיפר זוליכה  |
|---|---|
  | |
מקור השם
עריכההיו, עוד מימי חז"ל, שזיהו את פוטיפר עם פוטי פרע, שמשמעות שמו במצרית "זה אשר נתן רע"; יהושע מאיר גרינץ סובר לעומת זאת לגבי השם פוטיפר, שאיננו שם פרטי אלא שם תואר מצרי "פא-וטפו-ור" שפירושו שר הטבחים (מילולית "הטבח הגדול"), ולדעתו בוטאה המילה וטפו (טבח) - וטיפ. בתעודות מימי השושלת ה־20 (1085–1185 לפנה"ס) הוזכרו וטפו בהקשרים משפטיים. על אחד קמע בצורת עין־הורוס נמצאה חריטה פיניקית של השם פוטיפר.[1]
פוטיפר במקרא
עריכה
על פי המסופר במקרא, פוטיפר קנה את יוסף לעבד מיד המדנים,[2] ובעקבות הצלחתו בתפקיד והביטחון שעורר בו, נתן בידו סמכויות רבות בביתו. לפי הסיפור המקראי, אשת פוטיפר חמדה את יוסף בליבה וניסתה לפתותו, אך יוסף לא שעה לפיתוי וחמק ממנה. משום כישלונה או נקמנותה, אשת פוטיפר טפלה על יוסף אשמת שווא של ניסיון לאונסה, ובעקבות כך פוטיפר אסר את יוסף בבית הסוהר שבו כלואים אסירי המלך.[3]
פוטיפר במדרש
עריכההמדרש דורש את התואר "סריס פרעה" שנעשה לסריס מחוסר יכולת הולדה. על פי המדרש סירוסו בא עליו מידי שמים משום שכשקנה את יוסף תכנן להשתמש בו לצרכיו המיניים.[4]
המדרש מזהה את פוטיפר עם פוטי פרע כהן און, שנעשה לחותנו של יוסף לאחר ששוחרר מבית הסוהר והתמנה למשנה למלך מצרים.[5]
במדרש נכתב כי אשתו הייתה אסטרולוגית, וראתה כי עתידים להיוולד לה צאצאים משותפים מיוסף. אך לא ידעה אם היא עצמה תהיה אם צאצאיו או שבתה תהיה האישה הנישאת ליוסף, ואכן מנשה ואפרים בני יוסף היו מצאצאיה, מבתה אסנת.[6]
על פי מדרש אחר, אחרי ששכם בן חמור אנס את דינה בת יעקב, היא הרתה ונולדה לה בת בשם אסנת, ויעקב אבינו שלח אותה מהבית למצרים, ושם אשת פוטיפר, שהייתה עקרה, אימצה אותה כבת.[7]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו כרך ו', מוסד ביאליק, 1971, עמ' 441 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ בראשית, ל"ז, ל"ו. בהמשך המוכרים מכונים: "הישמעאלים" (בראשית, ל"ט, א'), וייתכן שהמדנים והישמעאלים חד הם.
- ^ בראשית, ל"ט
- ^ בראשית רבה, פ"ו, ג'
- ^ "הוא פוטיפר הוא פוטיפרע" בראשית רבה, ע"ג ח'. ויש לכך יסוד גם במדרשים קדומים כדוגמת מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח.
- ^ בראשית רבה פ"ה, ב'
- ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ח