פירוליזה
פירוליזה או זיקוק יבש הוא תהליך פירוק של חומר (לרוב חומר אורגני) על ידי חימום לטמפרטורה גבוהה, ללא נוכחות חמצן או הלוגן. הפירוליזה היא תהליך בלתי הפיך המשנה את ההרכב הכימי ואת התכונות הפיזיקליות של החומר. הפירוליזה הוא התהליך ההופך עץ לפחם והוא מתרחש בשריפה של דלקים מוצקים. הלהבות הנצפות בשריפת עץ הן של הגזים הנפלטים בפירוליזה ולא של שריפת החומר המוצק. ככלל בפירוליזה של חומר אורגני משתחררים גזים ונוזלים והמוצק הנותר, המכונה Char, עשיר יותר בפחמן. פירוליזה המתקדמת עד למצב בו השארית המוצקה היא בעיקר פחמן נקראת פחמון.
יישום תעשייתי
עריכהבתעשייה הכימית משתמשים בפירוליזה להפיק, בין היתר, במגוון תהליכים:
- פחם פעיל, מתנול ומוצרים אחרים מעץ.
- הפיכת אתילן דיכלוריד לוויניל כלוריד, ממנו מייצרים PVC.
- הפיכת ביומסה לגז הסינתיזה.
- פיצוח פחמימנים כבדים בנפט לקלים יותר המשמשים כדלק.
- פצלי שמן ופסולת פלסטיק לייצור נפט.
יישומים אחרים
עריכה- לתגובות פירוליזה תפקיד בבישול, טיגון, צליה ואפיה. בבישול עוברים פירוליזה פחמימות וחלבונים, כך למשל פירוליזה מתרחשת בתהליך ייצור קרמל והיא המספקת חומצות אמינו לתגובת מייאר. הטמפרטורה הדרושה לפירוליזה של שומנים גבוהה מהטמפרטורה אליה מגיעים בדרך כלל בהכנת מזון.
- משתמשים בפירוליזה באנליזות כימיות כמו ספקטרומטר מסה ותיארוך פחמן-14.
פירוליזה כשיטה לטיפול בפסולת פלסטיק
עריכהפירוליזה נכללת תחת הקטגוריה של מיחזור שלישוני[1] (שבה נמצאים גם גזיפיקציה, מיצויי כימי, דה-פולימריזציה), טכנולוגיות שונות המאפשרות מיחזור פסולת פלסטיק לדלקים ולמוצרי יסוד לתעשייה. לפירוליזה יתרונות משמעותיים לעומת שיטות אחרות בטיפול בפסולת פלסטיק: בהשוואה למיחזור מכני, עלוית המיון, השטיפה והעירבוב זניחות בשיטת הפירוליזה.
המכניזם של פירוליזה כולל בתחילה המסה של הפלסטיק, לאחר מכן תחילות להיווצר בועות שממשיכות בטמפרטורות של C°100 עד C°400. שלב חשוב מאוד בפירוק התרמי מתרחש מעל C°400 כאשר נוצרים רדיקלים R, אשר תורמים לפירוק קשרי פחמן-פחמן ובתורם לשבירת שרשראות ולהיווצרות של הידרוקרבונים וביניהם פרפינים, סולר, בנזין ועוד.[2]
קו-פירוליזה היא שיטה של הזנה משולבת פסולת פלסטיק עם פצלי שמן אל ראקטור הפירוליזה. פצלי השמן מכילים חומר מינרלי בנוסף לחומר האורגני אשר פועל כקטליזטור (זרז) בזמן פירוק פסולת הפלסטיק. בנוסף לכך פצלי השמן משמשים כחומר נשא חום וכמדיום מכני ופיזי לעיבוד הפסולת. תוצרי הקו-פירוליזה הם לרוב נפט וחשמל.
הוספת פסולת פלסטיק לפצלי השמן משפרת את הפירוק התרמי מבחינה קינטית וגורמת לטמפרטורת פירוק נמוכה יותר בהשוואה לפירוליזה רגילה וחסכון אנרגטי. תוצרי הקו-פירוליזה הם בעלי איכות טובה יותר ומאופיינים בצפיפות נמוכה ותכולת גופרית נמוכה יותר לעומת פירוליזה של פסולת פלסטיק.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה- פירוליזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ המשרד להגנת הסביבה, אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא 2021–2030
- ^ 1 2 Olga Pihl, Co-Pyrolysis of Estonian Oil Shale with Polymer Wastes