פנגולין הודי

זן של פנגולין

פנגולין הודי (שם מדעי: Manis crassicaudata) הוא פנגולין הנפוץ בהודו, בנגלדש, סרי לנקה ופקיסטן.

קריאת טבלת מיוןפנגולין הודי
פנגולין הודי
פנגולין הודי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פנגולינאים
תת־סדרה: Eupholidota
משפחה: פנגולניים
סוג: פנגולין
מין: פנגולין הודי
שם מדעי
Manis crassicaudata
סנט-אילר, 1803
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים

עריכה

הזכרים גדולים מן הנקבות. אורך גופו של הפנגולין ההודי עשוי לנוע בין 45 ל-75 ס"מ, אורך זנבו מגיע ל-33–45 ס"מ. משקלו 5 עד 35 ק"ג וחלק נכבד ממשקל זה הוא הקשקשים הגדולים, שבדומה למיני פנגולין אחרים, מכסים את גופו ומשמשים כשריון. הוא מסוגל להתכרבל בצורת כדור לשם הגנה מטורפים כדוגמת טיגריס. בכל אחת מרגליו יש 5 טפרים ארוכים המשמשים אותו להשגת מזונו. לשונו, שאורכה מגיע ל-23-25.5 ס"מ, גם היא כלי חשוב בהשגת מזונו. הפנגולין ההודי חסר שיניים.

הפנגולין ההודי פעיל במהלך הלילה ותר אחר מזון, ואילו במהלך היום הוא נוהג לנוח במאורה. הוא ניזון מנמלים ומטרמיטים שאותם הוא מוציא מהתל באמצעות טפריו הארוכים. הם מסוגלים לטפס על עצים. ההיריון נמשך כ-65–70 ימים ובסופו נולד גור במשקל של כ-200–500 גרם. אורך חייו של הפנגולין ההודי בשבי 13 שנה. מין זה נמצא בסכנת הכחדה בגלל ציד והרס בית הגידול שלו.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פנגולין הודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פנגולין הודי באתר הרשימה האדומה של IUCN


  NODES