פרידריך בורן
פרידריך בורן (בגרמנית: Friedrich Born; 10 ביוני 1903, לנגנטל, קנטון ברן – 14 בינואר 1963) היה נציג שווייצרי של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בבודפשט וחסיד אומות העולם.
לידה |
10 ביוני 1903 לנגנטל, שווייץ |
---|---|
פטירה |
14 בינואר 1963 (בגיל 59) Zollikofen, שווייץ |
מדינה | שווייץ |
מקצוע | דיפלומט |
מידע חסיד אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם (4 בינואר 1987) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | פרידריך בורן |
בורן חי בבודפשט עוד לפני מינויו לתפקיד על ידי הצלב האדום. במקור הגיע לבודפשט כחבר המחלקה השווייצרית הפדרלית לסחר חוץ. בנוסף לתפקידו הרשמי, עבד בבודפשט במסחר. מהר מאוד התוודע לגירושם של יהודי הונגריה, אשר החל לאחר הכיבוש הגרמני באביב 1944. בעקבות האסטרטגיה של קרל לוץ (סגן-קונסול שווייץ), גייס עד 3,000 יהודים כעובדי משרדיו, העניק להם הגנה, וייעד מספר בניינים לשימוש כבניינים המוגנים על ידי הצלב האדום. הוא גם הצליח להפיץ כ-15,000 Schutzbriefe, תעודות חסות שהונפקו על ידי הצלב האדום. כך מנע גירושם ומותם של יהודים הונגרים רבים.
בתחילת שנת 1944 כתב ארכבוט קלמן קריזוסטום לוועד הבינלאומי של הצלב האדום בהצעה כי מנזר פאנונהאלמה, הממוקם בצפון מערב הונגריה, יעמוד לרשות הצלב האדום. בורן ניצל את ההזדמנות הזו גם כדי לסייע בהגנה על הבניינים ההיסטוריים בני 800 השנה ובמקביל לעשות בהם שימוש כדי לספק מחסה לפליטים. בורן הגיע להסכם עם ממשלת הונגריה והצבא הגרמני לפיו יש לראות את שטחי המנזר כנייטרליים מבחינה צבאית, למרות העובדה שהם נמצאים ישירות על קו ההגנה בין הצבא האדום לבין הכוחות הגרמניים. באוקטובר 1944 מינה בורן את אדוארד בנדק בורנשווילר ולימים חסיד אומות העולם, אזרח שווייצרי שהתגורר בבודפשט, שייקח את האחריות על המבצע מטעם ההצלב האדום. ברונשוויילר הצליח לארגן פגישה עם נציג הרייך הגרמני בהונגריה, אדמונד וויזנמאייר, בנוגע לסידורי מקלט של הפליטים שם. על פי מחקריו של אריה בן-טוב, וויזמאייר קיבל את העובדה כי ילדים יהודים יקבלו הגנה במנזר, אך עמד על כך שאחוז הפליטים היהודים לא יעלה על חצי. (אריה בן-טוב, עמ '333) [1] .
לזכותו נזקפת הצלתם של בין 11,000 ו-15,000 יהודים בבודפשט.[1] זאת עשה בין מאי 1944 עד ינואר 1945, אז נאלץ לעזוב את הונגריה בעקבות הוראות הצבא האדום הכובש.
אחרי המלחמה, כמו רוב מצילי היהודים מבודפשט, כגון קרל לוץ וג'ורג'ו פרלסקה, שב בורן לחייו הרגילים ושמר את זכר מעשיו לעצמו. 24 שנים לאחר מותו, ב-1987, הוכר כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם.[2] עוד שני עובדי הצלב האדום, רוזלי נף וולדמר לנלה, קיבלו תואר זה על הצלת חיי יהודים בזמן המלחמה.
קישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה קצרה (בגרמנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ על פרידריך בורן האתר קרן ראול ולנברג הבינלאומית
- ^ פרידריך בורן, באתר יד ושם (באנגלית)