פרקש פנט
פרקש "לופו" פנט (ברומנית: Paneth Farkaș; 17 במרץ/23 במרץ 1917 - 23 ביוני 2003) היה טניסאי שולחן יהודי-רומני וניצול שואה. סגן אלוף עולם בטורניר לקבוצות (פראג 1936), 9 פעמים אלוף רומניה בזוגות ובזוגות מעורבים ומספר פעמים סגן-אלוף רומניה ביחידים ומאמן טניס שולחן.
 | ||||||||||||||
| לידה |
מרץ 1917 קלוז'-נאפוקה, רומניה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 2003 (בגיל 86) קלוז'-נאפוקה, רומניה  | |||||||||||||
| מידע כללי | ||||||||||||||
| מדינה |
 הונגריה ו רומניה | |||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||
| ענף ספורט | טניס שולחן | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
ביוגרפיה
עריכהפנט נולד בקלוז'-נאפוקה, ילד רביעי למשפחת רבנים ידועה בטרנסילבניה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחד מאבות אבותיו היה יחזקאל בנדיקט יוסף פנט (1783 - 1845). מכיוון שהוריו לא יכלו לשלם עבור השכלתו, הוא עבד כשוליה אצל סנדלר. בהיותו בן אחת עשרה החל לשחק טניס שולחן בחצר בית הוריו, שם התגלה והוזמן לאגודת הספורט הגיבור קלוז'.
באליפות העולם שנערכה בפראג, צ'כוסלובקיה בשנת 1936 זכה פנט במדליית כסף קבוצתית, ביחד עם מארין ואסיל-גולדברגר וויקטור ולאדון. בטורניר קבעו פנט ויריבו הפולני-יהודי אלויזי ארליך שיא עולם באורך של נקודת מערכה. הנקודה ארכה כשעתיים ו-12 דקות, ולאחר 70 דקות התוצאה הייתה עדיין 0-0. במהלך שעתיים אלו, עבר הכדור 12,000 פעמים מעל הרשת, כשבסיומם ניצח ארליך בנקודה זו. בזמן המשחק, נאלץ השופט להתחלף עקב כאבים עזים בצוואר. ארליך עצמו זכה בתואר סגן אלוף העולם.
פנט אימן טניס שולחן במועדון בקלוז'-נאפוקה ומספר פעמים את הנבחרת הלאומית של רומניה ובין יתר השחקנים שאימן היו: אנג'ליקה רוזיאנו, מריה אלכסנדרו (אלופת עולם) ועוד. שחקניו זכו ב-16 מדליות זהב באליפויות העולם וב-32 תארים באליפות אירופה לבוגרים ונוער. הקבוצה שאימן זכתה 5 פעמים בתואר אליפות אירופה לקבוצות.
בשנת 1939 הוא נישא לאתלטית אדית הולנדר. בתקופת מלחמת העולם השנייה בדרך למחנות הריכוז, הוא הצליח לברוח פעמיים מהרכבות לאושוויץ, אך נתפס. ב-25 בנובמבר 1942 הוא נשלח למחנה עבודת כפייה בבאיה מארה, בצפון מערב רומניה, שם עבד בבניית כביש. 85 אחוז מתוך 15 אלף היהודים שגרו בעיר נרצחו. ב-3 בדצמבר אותה שנה הוא נלקח לעבודות כפייה באוקראינה, לחזית המזרחית. ב-15 באוקטובר 1943 נשלח לקרקוב, שם עבד במפעל לייצור כדורים. הוא הצליח לברוח מהרכבת שהובילה לאושוויץ, אך נתפס והבין שרוב בני משפחתו כבר נשלחו למחנה הריכוז. כעבור מספר ימים נכלא וב-15 ביוני 1944 הובא לגטו נירג'האזה והצליח לברוח שוב מהרכבת שהובילה לאושוויץ. הוא חי כחודש בשם בדוי בפרשוב עד שנתפס על ידי האס. אס בברטיסלבה ונשלח לאושוויץ. מאחר שדיבר 5 שפות הוא הציג את עצמו כמאמן טניס שולחן וקיבל תפקיד לשרת קצין אס. אס שעזר לו לחזור לברטיסלבה ומשם הוא נמלט לבודפשט, אך נתפס שוב. הוא ברח בקלטי פאייאודבר והגיע לשגרירות שוודיה שם קיבל הגנה מראול ולנברג. ב-21 בינואר 1945 הוא שוחרר. רעייתו של פנט מצאה את מותה באושוויץ.
פנט היה נושא לסרט תיעודי של סטיבן ספילברג על חיי היהודים במלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד דודסון, "חוקים משלהם: הספורט שגבר על הנאצים", באתר nrg, 28 בינואר 2012
- דוד דודסון, "משחק גורלי: פנט וארליך ניצחו את הנאצים", באתר nrg, 27 בינואר 2013