פרשת שופטים
פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'.
| |||||
| פסוקים | דברים, ט"ז, י"ח – כ"א, ט' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 97 | ||||
| מספר תיבות | 1523 | ||||
| תוכן | המשכת נאום משה | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים ספרדים ותימנים | ישעיהו, נ"א, י"ב–נ"ב, י"ב | ||||
| איטלקים | שמואל א', ח', א'–כ"ב | ||||
בפרשה זו ממשיך משה בנאום המרכזי בחומש דברים, הקורא לעם ישראל לשמור תורה ומצוות ולהתיישב בארץ ישראל. בפרשה מצווה משה על הקמת מערכות שלטון שונות, הכוללות את מערכת המשפט בכל עיר ועיר, בית דין מרכזי שהוא הסמכות העליונה בענייני הלכה, ועל מינוי המלך.
תוכן הפרשה
עריכהמשה רבנו ממשיך את הנאום שנשא לפני מותו ובמסגרת זו מפרט את המצוות שנצטוו בהן בני ישראל. כרגיל בספר דברים, רוב המצוות כבר הופיעו בספרים הקודמים, לעיתים בשינויים בעלי משמעות. בין הציוויים:
- מינוי שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר, חיוב לשפוט משפט צדק, ואיסור שוחד.
- איסורי עבודה זרה.
- מצווה לשמוע לדברי החכמים שבכל דור ודיני זקן ממרא.
- מינוי מלך ופירוט חובותיו.
- מתנת כהן של הזרוע, לחיים וקיבה וראשית הגז – זכויות הכהנים והלוויים.
- איסור על קיום מכשפים, בעלי אוב וידעונים, ואיסור על נביאי שקר.
- דיני רוצח בשגגה וערי מקלט.
- דיני עד שקר ועדים זוממים.
- דיני מלחמה, מצור ולקיחת שלל.
- פרשת עגלה ערופה: טקס המתקיים כשנמצא הרוג שלא נודע מי הרגו מחוץ לעיר.
מבנה הפרשה
עריכהבפרשת שופטים יש 97 פסוקים, אשר מאוגדים ב-3 פרשיות פתוחות ועוד 15 סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת באמצע סדר. לעומת זאת לפי החלוקה לפרקים הפרשה מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק.
תאריכי הקריאה
עריכההשבת בה קוראים את פרשת שופטים יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
הפטרה
עריכהההפטרה המקורית של פרשת שופטים, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר שמואל א', פרק ח', פסוק א' ("ויהי כאשר זקן") עד פרק ח', פסוק כ"ב.[1] ההפטרה מכילה את בקשת בני ישראל משמואל למנות להם מלך, בהתאם לעיסוק הפרשה בהלכות מינוי המלך. הפטרה זו מתועדת בכתבי הגאונים ובמשנה תורה לרמב"ם.[2]
אולם החל מתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות הנקראות שבע דנחמתא, המהוות נבואות נחמה לאחר החורבן. לפיכך אין קוראים את הפטרת הפרשה המקורית, ובמקומה קוראים את ההפטרה הרביעית משבע דנחמתא. מפטירים ספר ישעיהו, מפרק נ"א, פסוק י"ב ("אָנֹכִי אָנֹכִי") עד פרק נ"ב, פסוק י"ב, אחת משירי עבד ה'. רק במנהג איטליה, שקיבל רק שלוש הפטרות נחמה, נקראת עדיין ההפטרה המקורית של הפרשה.
קישורים חיצוניים
עריכה
הטקסט:
פרשת שופטים, באתר ויקיטקסט- פרשת שופטים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת שופטים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת שופטים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת שופטים
- פרשת שופטים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת שופטים, באתר "כיפה"
- פרשת שופטים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת שופטים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת שופטים, באתר "בינינו"
- פרשת שופטים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת שופטים", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת שופטים באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת שופטים, באתר "התנועה הרפורמית"
- רוחמה וייס, יצאנו לבדוק: כמה מצוות אנחנו מקיימים?, באתר ynet, 21 באוגוסט 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ מכתבי רב סעדיה גאון עולה כי הוא התחיל את ההפטרה שלושה פסוקים קודם לכן, בספר שמואל א', פרק ז', פסוק ט"ו.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.