צ'ארלי ווטס
צ'ארלס רוברט "צ'ארלי" ווטס (באנגלית: Charles Robert "Charlie" Watts; 2 ביוני 1941 – 24 באוגוסט 2021) היה מתופף אנגלי, שנודע בעיקר כחבר בלהקת הרוק הרולינג סטונז במשך כל שנות קיומה, כחמישים שנה. בנוסף הוא היה גם מפיק, אמן מסחרי ומגדל סוסים.
ווטס, 2008 | |
לידה |
2 ביוני 1941 לונדון, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
24 באוגוסט 2021 (בגיל 80) לונדון, הממלכה המאוחדת |
מקום קבורה | דבון |
מוקד פעילות | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | 1959–2021 (כ־62 שנים) |
מקום לימודים | תיכון קינגסברי |
סוגה | רוק, הארד רוק, ג'אז, בלוז רוק, רגאיי |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | מערכת תופים |
חברת תקליטים | דקה רקורדס, וירג'ין רקורדס, רולינג סטונז רקורדס |
בן או בת זוג | Shirley Watts (אוקטובר 1964–24 באוגוסט 2021) |
צאצאים | Seraphina Watts |
מספר צאצאים | 1 |
פרופיל ב-IMDb | |
ילדות ונעורים
עריכהווטס נולד בלונדון וגדל בקינגסבורי, אנגליה. כתלמיד בית ספר, הוא הפגין כישרון באמנות, קריקט וכדורגל. מראשית ימיו, ג'אז תמיד הייתה האהבה הראשונה. הוא צוטט ש"רציתי להיות צ'ארלי פארקר", ומלבד לכך הוא היה מאזין לת'לוניוס מונק, דיזי גילספי ולסטר יאנג. לווטס הצעיר ניתן בנג'ו על ידי הוריו, אך, אף על פי שבולבל מספר האקורדים המסובך שהגיע עם הכלי הוא פירק את הבנג'ו, ובצורה מתוחכמת באמצעות דבק וחלקים ממשחק הרכבה, הפך אותו לתוף. זמן קצר לאחר שהתבשר להם מה עשה, החליטו הוריו לרכוש לבנם מערכת תופים. הוא היה מתאמן בתופים ומאזין אובססיבי לתקליטי ג'אז שאסף. כנער, הוכשר ווטס כמעצב גרפי, בשנת 1964 הוא אפילו פרסם ספר ילדים מאויר על צ'ארלי פארקר בשם "Ode To A High Flying Bird". לאחר שסיים את התיכון, הוא נרשם ללימודים בבית הספר לאומנות "Harrow Art School" (כיום האוניברסיטה של ווסטמינסטר) בה למד עד 1960.
קריירה
עריכהההתחלה
עריכהלאחר שעזב את הלימודים, עבד כמעצב גרפי בחברת פרסום בשם אולפני צ'ארלי דניאלס וגם ניגן בתופים מדי פעם עם להקות מקומיות בבתי קפה ומועדונים. ב-1961 פגש את אלכסיס קורנר, שהזמין אותו להצטרף ללהקתו Blues Incorporated, בה התארחו אמנים בתחילת דרכם כדוגמת מיק ג'אגר, אריק קלפטון ובריאן ג'ונס. באותו זמן ווטס היה בדרכו לשהותו בעבודה כמעצב בדנמרק, אבל הסכים להצעתו של קורנר כשהוא חזר ללונדון בפברואר 1962. ווטס ניגן באופן קבוע עם להקתו של קורנר כשבמקביל עבד עם כמה משרדי פרסום כמעצב גרפי. באחד מהימים ב-1963 הצליחו בריאן ג'ונס, מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס לשכנע את ווטס לחבור אליהם ולנגן תופים בהרכב שלהם שהפך מיד לאחר הצטרפותו לרולינג סטונז.
עם הרולינג סטונז
עריכהחוץ מהיצירה המוזיקלית שלו, ווטס תרם ביצירתו הגרפית ללהקה לדוגמה עיצוב גב עטיפת האלבום "Between the Buttons". כהודעה למסע ההופעות של הלהקה בשנת 1975 באמריקה, הלהקה הפתיעה את קהל העיתונאים המחכים במלון במנהטן בו הייתה אמורה להתקיים מסיבת עיתונאים על ידי הופעה עם השיר "Brown Sugar" מחוץ למלון תוך כדי נסיעה בצד האחורי של משאית גרר. לאחר שסיימו את השיר, משאית הגרר המשיכה לנסוע והלהקה קפצה אל תוך לימוזינות. הם לא נכחו במסיבת העיתונאים. ווטס היה זה שהציע את הרעיון להודיע על מסע ההופעות באמצעות גימיק זה; גימיק שאותו AC\DC העתיקו מאוחר יותר באותה השנה. (הגימיק חזר על עצמו בפעמים רבות כדוגמת הקליפ של U2, "All Because Of You".) ווטס זכר שזו הייתה הדרך המקובלת של להקות ג'אז ישנות בניו אורלינס על מנת לקדם את התאריכים הקרובים של הלהקה.
יתר על כן, עם ג'אגר, הוא עיצב את הבמות המשוכללות לסיבובי הופעות, כגון העיצוב בצורת הלוטוס של מסע ההופעות ב-1975 באמריקה, כמו גם לסיבובי ההופעות ב-1989–1990 Steel Wheels\Urban Jungle Tour, The 1997 Bridges to Babylon Tour, The 2002-2003 Licks Tour, ו-The 2005-2007 A Bigger Bang Tour.
בשנת 1989 נכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול כחבר בלהקת הרולינג סטונז.
אף על פי שמיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס הם החברים היחידים של הרולינג סטונז שנותרו ממייסדיה, ווטס הצטרף ללהקה בתוך פחות משנה.
פרויקטים
עריכהלווטס פרויקטים רבים מהצד, מלבד לרולינג סטונז. בשנות ה-80, ווטס מצא זמן להתמקד בפרויקטים. הוא חזר לאהבתו הראשונה, ג'אז, על ידי יצירת הרכבים מוזיקליים, בהם ההרכב "התזמורת של צ'ארלי ווטס". באותו זמן, הוא עבד עם חבר הרולינג סטונס המוקדם איאן סטיוארט בלהקה שנקראה "Rocket 88" וכללה הופעות אורח רבות של אמני הג'אז והרוק המובילים באנגליה.
בתחילת שנות ה-90, ווטס שחרר מספר אלבומים עם הרכב אחר, "חמישיית צ'ארלי ווטס", הכולל גם מחווה לצ'ארלי פארקר.
הוא התאחד עם המתופף ג'ים קלטנר בשנת 2000 ל"פרויקט צ'ארלי ווטס\ג'ים קלטנר" שכלל קשת רחבה של סגנונות מוזיקליים.
ב-2004 הוא הוציא אלבום עם "צ'ארלי ווטס והטנטט", הרכב ג'אז נוסף שיצר.
באפריל 2009, הוא הופיע עם "ABC&D of Boogie Woogie" עם הפסנתרנים אקסל זווינגנברגר ובן ווטרס ביחד עם חבר הילדות שלו דייב גרין על הבס.
תופים
עריכהווטס ניגן בתופי Gretsch ומגוון רחב של מצילות, בעיקר UFIP.
בגיליון יולי 2006 של מגזין "Modern Drummer Magazine", ווטס נבחר יחד עם רינגו סטאר, קית' מון, סטיב גאד ומתופפים מוערכים נוספים להיכנס להיכל התהילה של ה-Modern Drummer.
תדמית ציבורית וחיים אישיים
עריכהחייו האישיים של ווטס הופיעו כלפי חוץ בצורה משמעותית הרבה יותר שקטה מאשר אלה של חבריו ללהקה והרבה מאמני רוק אנד רול; על הבמה, הוא נראה אדיש ומשועשע מההתנהלות הראוותנית של חברי הלהקה. ווטס תמיד נשאר נאמן לאשתו שירלי, לה היה נשוי משנת 1964 ולהם בת יחידה. ווטס תמיד נמנע מקשרים מיניים עם בנות אחרות במהלך סיבובי הופעות. בספרו של רוברט גרינפילד: "STP: A Journey Through America with The Rolling Stones", תיעוד על מסע ההופעות האמריקאי של הלהקה בשנת 1972, הוא ציין כי כאשר הלהקה הוזמנה לאחוזת פלייבוי, ווטס העדיף לנצל את הזמן בחדר המשחקים של המלון ולא להשתובב עם הנשים.
ווטס דיבר בגלוי על התקופה באמצע שנות ה-80, כאשר השימוש המתון שלו באלכוהול וסמים הפך לבעייתי: "הסמים והאלכוהול היו הדרך להתמודד עם משברים במשפחה... במבט לאחור, דומני שזה היה משבר אמצע החיים. הפכתי לאדם אחר לגמרי בשנת 1983 ויצאתי מזה ב-1986. כמעט איבדתי את אשתי בגלל ההתנהגות שלי".
ווטס סיפר בריאיון למגזין קנדי שהיה לו הרגל כפייתי במשך עשרות שנים של לצייר סקיצות של כל חדר מלון חדש בו הוא נכח והריהוט שלו מרגע כניסתו לחדר. הוא ציין כי כל הסקיצות שמורות, אך עדיין לא יודע למה הוא מרגיש את הדחף לעשות זאת.
לאחר שנות עישון רבות, ביוני 2004 אובחן ווטס כחולה בסרטן הגרון, למרות שהפסיק לעשן 15 שנים קודם לכן. באוקטובר, הוא עבר ניתוח להסרת הגידול שהצליח במלואו.
ווטס ידוע במלתחה האישית שלו: עיתון דיילי טלגרף הבריטי בחר בו לרשימת הגברים המתלבשים הטובים בעולם. ב-2006, מגזין האופנה "ואניטי פייר" בחר בו להיכל הרשימה הבינלאומית של המתלבשים הטובים ביותר.
ווטס התגורר בשנותיו האחרונות בדולטון, יישוב כפרי בדבון, שם היו לו ולאשתו חוות סוסים ערבים. ווטס היה צמחוני.
נפטר ב- 24 באוגוסט 2021.
דיסקוגרפיה
עריכה- The ABC&D of Boogie Woogie Live in Paris (2012)
- The Magic of Boogie Woogie (2010)
- Watts at Scott's (2004)
- Charlie Watts & Jim Keltner Project (2000)
- Long Ago and Far Away (1996)
- From One Charlie (1993)
- Warm and Tender (1993)
- Tribute to Charlie Parker (1992)
- Charlie Watts Live Fulham Town Hall (1989)
קישורים חיצוניים
עריכה- צ'ארלי ווטס, ברשת החברתית פייסבוק
- צ'ארלי ווטס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- צ'ארלי ווטס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- צ'ארלי ווטס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- צ'ארלי ווטס, באתר AllMusic (באנגלית)
- צ'ארלי ווטס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- צ'ארלי ווטס, באתר Discogs (באנגלית)
- צ'ארלי ווטס, באתר Songkick (באנגלית)
- צ'ארלי ווטס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)