קלי סמית'

קלי סמית'
Kelly Smith
מידע אישי
לידה	29 באוקטובר 1978 (בת 46); ווטפורד, הממלכה המאוחדת
גובה	1.68 מטרים
עמדה	חלוצה
מועדונים מקצועיים כשחקנית
1994–1996	לונדון ביז
1995–1997	ארסנל
1996–1997	ארסנל
1999–2000	ניו ג'רזי ליידי סטליונס
נבחרת לאומית כשחקנית

קלי ג'יין סמית' (באנגלית: Kelly Jayne Smith;‏ נולדה ב-29 באוקטובר 1978) היא כדורגלנית עבר אנגליה ששיחקה כחלוצה. סמית' היא מלכת השערים של נבחרת אנגליה בכל הזמנים עם 45 כיבושים. היא נחשבה לאחת הכדורגלניות המוכשרות בעולם, אך סבלה מפציעות רבות שמנעו ממנה לממש את הפוטנציאל הגלום בה. בשנת 2009, סיימה במקום השלישי בקרב על תואר כדורגלנית השנה בעולם של פיפ"א.

קריירה

ילדות ואוניברסיטה

סמית' נולדה באוקטובר 1978 בעיירה ווטפורד, וכבר מגיל צעיר שיחקה כדורגל בקבוצות בנים. בעונת 1994/95 הצטרפה לקבוצת הפרמייר ליג, וומבלי ליידיס ושיחקה בה במשך שנתיים, עד שעברה לארסנל ליידיס. באותה עונה, היא כבשה צמד ובישלה את השער השלישי בניצחון 0-3 על ליברפול, במשחק שהבטיח את האליפות לארסנל. במהלך אותה עונה, היא למדה במכללת "ווסט הרטס" שבווטפורד, אך לקראת סוף השנה החליטה לעבור לאוניברסיטת סטון הול שבארצות הברית.

בעונתה הראשונה בקבוצת האוניברסיטה, היא שברה את שיא השערים של ליגת ביג איסט, והפכה לספורטאי הראשון שזוכה באותה שנה גם בתואר שחקן השנה וגם בתואר "הפנים החדשות" של השנה. במהלך שתי העונות הבאות שלה בקבוצה, היא סיימה לא רק כמלכת השערים של ליגת ביג איסט, אלא של כל הליגה הראשונה של ה-NCAA. ב-1999, עם סיום לימודיה באוניברסיטה, זכתה סמית' למחווה מרגשת מצד המועדון: החולצה בה שיחקה מוסגרה והוחלט שאף שחקן אחר לא ילבש עוד את חולצה מספר 6 במדי קבוצת האוניברסיטה. בשלוש עונות באוניברסיטה, כבשה סמית' 76 שערים ב-51 משחקים בלבד - ממוצע של כמעט שער וחצי למשחק.

מועדונים מקצועניים

החיים בארצות הברית

אחרי סיום לימודיה, החליטה סמית' להישאר בארצות הברית בטענה ש"כדורגל הנשים באנגליה הוא בדיחה".^[1] קבוצתה המקצוענית הראשונה הייתה "ניו ג'רזי ליידי סטליונס" מהדבליו-ליג, אך רעיון חדש שהחל להתפתח בארצות הברית, גרם לה לעזוב את הקבוצה לאחר עונה אחת בלבד.

בתחילת שנת 2000, נוסדה ליגת הנשים המקצוענית הראשונה בעולם, ה-WUSA. סמית' החליטה להצטרף לליגה החדשה, ונבחרה במקום השני בדראפט על ידי "פילדלפיה צ'ארג'". עם סיום עונתה הראשונה בקבוצה, היא נבחרת לנבחרת המצטיינת של השנה ביחד עם שחקניות כמו קריסטין לילי וג'וי פוסט. לצערה של סמית', עונת 2001 הייתה העונה המלאה היחידה בה שיחקה בקבוצה. את רוב עונת 2002 החמיצה סמית' בעקבות קרע בברך ימין, ואת עונת 2003 הפסידה באופן חלקי כשהפציעה בברך חזרה. בסיום אותה עונה, התפרקה הליגה עקב חובות כספיים.

סמית' החליטה להמשיך לשחק בארצות הברית, וחתמה ב"ניו ג'רזי ווילדקטס" מהדבליו-ליג. הפציעות חזרו לתקוף את סמית', ובמהלך העונה היא שברה את רגלה. בשמונה משחקים בקבוצה, היא כבשה שמונה שערים ובישלה שישה.

השיבה הביתה

מדוכאת ועם התפתחות של בעיות שתייה^[2], חזרה סמית' לאנגליה ולארסנל בסתיו 2004. חתימתה הרשמית בקבוצה הייתה רק ב-2005, לאחר שבילתה זמן מה במכון גמילה מיוחד לספורטאים.^[2] גם באנגליה סבלה סמית' מפציעה - הפעם משבר בכף רגלה. היא חזרה רק לקראת סיום העונה, אך כבשה את שער נגד צ'רלטון אתלטיק שהבטיח את האליפות לארסנל.

בעונת 2006/07, זכתה ארסנל ב"קוואדרופל" (ארבעה תארים בעונה אחת), וסמית' סיימה את העונה עם 30 שערים ב-34 משחקים. למרות זאת, היא הורחקה משני מפגשי הגמר של גביע אופ"א בעקבות תנועת אצבע משולשת שביצעה לעבר הקהל.^[1] על אף חסרונה המורגש של סמית', הצליחה ארסנל לנצח את אומאו השוודית ולזכות בתואר.

בחמש עונות בארסנל, כבשה סמית' 100 שערים ב-112 משחקים רשמיים. היא זכתה פעמיים רצופות בתואר שחקנית השנה בפרמייר ליג מטעם השחקניות (2006^[3], 2007^[4]) וסיימה פעמיים בתור מלכת השערים של הליגה (2006, 2009).

בחזרה לארצות הברית

עם הקמת ה-WPS, ליגת העל האמריקאית החדשה, קבוצות רבות התעניינו בצירופה של סמית' לשורותיהן. סמית' נרשמה לדראפט של הליגה ונבחרה על ידי בוסטון בריקרס במקום השני, כשרק פורמיגה הברזילאית מקדימה אותה.

בעונת הבכורה שלה בקבוצה, כבשה שישה שערים ובישלה שניים ב-15 משחקים. למרות זאת, קבוצתה סיימה במקום החמישי ולא הצליחה להעפיל לפלייאוף האליפות. בעונתה השנייה במועדון, השתפרה סמית' (11 שערים וחמישה בישולים) והצליחה להוביל את בוסטון למקום השני בליגה.

נבחרות אנגליה ובריטניה

סמית' ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת אנגליה ב-1 בנובמבר 1995, שלושה ימים לאחר יום הולדתה ה-17. המשחק שנערך נגד איטליה, הסתיים בתיקו 1-1 וסמית' שתופקדה כקיצונית שמאלית נבחרה למצטיינת.^[5] שער הבכורה שלה הגיע כבר במשחקה השני בנבחרת, ב-19 בנובמבר 1995 בניצחון 0-5 על נבחרת קרואטיה.

סמית' שיחקה עם אנגליה בשלוש אליפויות אירופה, כשהשיא היה בהגעה לגמר האליפות ב-2009, בו הפסידה אנגליה לנבחרת גרמניה. בנוסף, הייתה סמית' חברה בסגל הנבחרת בשני גביעי עולם (2007 ו-2011). ב-2007, כבשה סמית' ארבעה שערים ונבחרה לנבחרת המצטיינת של הטורניר, אך לא הצליחה להוביל את הנבחרת אל מעבר לרבע הגמר. ארבע שנים לאחר מכן, סבלה סמית' מפציעה בגיד אכילס, ולא הצליחה להביא את יכולתה הטובה למגרש.

ביוני 2012, סמית' הייתה אחת מ-18 הכדורגלניות שנבחרו לייצג את בריטניה בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לונדון. נבחרת בריטניה הוקמה במיוחד לצורך המשחקים האולימפיים, והיא כללה 16 שחקניות מאנגליה ושתיים מסקוטלנד. בשלב הבתים של הטורניר, ניצחה הנבחרת בכל משחקיה והעפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון בבית. ברבע הגמר היא הפסידה 2-0 לקנדה והודחה מהטורניר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלי סמית' בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² ‏ ref>Anna Kessel,‏ England's hot shot, באתר הגארדיאן‏, 2 בספטמבר 2007
^ ¹ ² ‏ Kelly Smith: How I beat the drink and turned into England's best player, באתר The Daily Mail‏, 11 בדצמבר 2009
^ ‏ It's a very proud moment - Kelly, מאי 2006
^ ‏ A season of achievement, באתר התאחדות הכדורגל האנגלית‏, 23 מאי 2007
^ Pete Davis,‏ It's a whole new ball game, באתר אינדפנדנט‏, 12 בנובמבר 1995

נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2007
1 בראון • 2 א. סקוט • 3 סטוני • 4 צ'פמן • 5 וייט • 6 פיליפ • 7 קארני • 8 ויליאמס • 9 אלוקו • 10 ק. סמית' • 11 יאנקי • 12 אסנטה • 13 צ'מברלין • 14 יוניט • 15 ס. סמית' • 16 ג'. סקוט • 17 הנדלי • 18 סנדרסון • 19 אקסלי • 20 ג'ונסון • 21 טלפורד • מאמן: פאוול		אנגליה

נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2011
1 בארדסלי • 2 א. סקוט • 3 יוניט • 4 ג'. סקוט • 5 פ. וייט • 6 סטוני • 7 קלארק • 8 ויליאמס • 9 א. וייט • 10 סמית' • 11 יאנקי • 12 קארני • 13 בראון • 14 אלוקו • 15 ברדלי • 16 האטון • 17 באסט • 18 אסנטה • 19 סוסי • 20 ראפרטי • 21 צ'מברלין • מאמן: פאוול		אנגליה

[joke-1] ¹ ² ‏ ref>Anna Kessel,‏ England's hot shot, באתר הגארדיאן‏, 2 בספטמבר 2007

[smith-2] ¹ ² ‏ Kelly Smith: How I beat the drink and turned into England's best player, באתר The Daily Mail‏, 11 בדצמבר 2009

[3] ‏ It's a very proud moment - Kelly, מאי 2006

[4] ‏ A season of achievement, באתר התאחדות הכדורגל האנגלית‏, 23 מאי 2007

[5] Pete Davis,‏ It's a whole new ball game, באתר אינדפנדנט‏, 12 בנובמבר 1995

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]