קרלה אנטונלי

קרלה דלגאדו גומזספרדית: Carla Delgado Gómez; נולדה ב-13 ביולי 1959) כקרלו גומז והיא שחקנית טרנסג'נדרית ספרדייה-קנרית, הידועה בשם הבמה שלה, קרלה אנטונלי. היא גם פעילה נודעת למען זכויות להט"ב, המפעילה אתר אינטרנט גדול לתמיכה בקהילה הטרנסג'נדרית,[1] ופוליטיקאית המשרתת במועצת מחוז מדריד, הטרנסג'נדרית הראשונה לשרת בגוף מחוקק בספרד.[2] היא משמשת כסגנית נשיאת מועצת התיירות של ספרד, ואחראית על נושא מדיניות חברתית בענייני ילדים, משפחה, ולהט"ב.[3]

קרלה אנטונלי
Carla Delgado Gómez
מתוך קמפיין נגד חוקים אנטי להט"בים ברוסיה לקראת האולימפיאדה בסוצ'י
מתוך קמפיין נגד חוקים אנטי להט"בים ברוסיה לקראת האולימפיאדה בסוצ'י
לידה 13 ביולי 1959 (בת 65)
טנריפה, באיים הקנריים הספרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרדספרד ספרד
פרסים והוקרה Premios Látigos y Plumas, Premia Baeza
http://www.carlaantonelli.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחילת דרכה

עריכה

אנטונלי נולדה ב-1959, בעיירה בשם גימאר, באי טנריפה, באיים הקנריים הספרדים. היא עזבה את עיר הולדתה בשנת 1977, בשל אי הקבלה של זהותה הקווירית. היא שרדה את תקופת פרנקו, שתחת שלטונו להט"בים, ולעיתים קרובות היו נכלאות כ"סכנה חברתית". אנטונלי למדה בקונסרבטוריון למוזיקה ואמנויות הדרמה (Conservatorio de Música y Arte Dramático) בסנטה קרוס דה טנריפה.[3]

ב-1980 הוציאה את הסרט התיעודי הראשון על טרנסג'נדריות בערוץ השני של ספרד. אך הסרט לא שודר עד לספטמבר 1981, לאחר ההפיכה הכושלת של אנטוניו טחרו. התפקיד הנחשב ביותר של אנטונלי כשחקנית הוא בסדרת הטלוויזיה הספרדית El síndrome de Ulises, בתור גלוריה.

פעילות פוליטית

עריכה
 
קרלה אנטונלי במצעד "גאוות עולם" במדריד, 2017

בשנת 1997 הצטרפה אנטונלי למפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית (PSOE) כרכזת מחוז עבור הקבוצה הטרנסג'נדרית/להט"בית הפדרלית. בשנת 2004, זכתה המפלגה בבחירות, והקונגרס העביר חוק המכיר בנישואים חד מיניים, אך זכויות לקהילה הטרנסג'נדרית לא הוכרו באותה העת.[4] בשנת 2006, אנטונלי איימה בשביתת רעב אלא אם המפלגה שלה, השולטת, תאמץ את חוק הזהות המגדרית (Ley de Identidad de Género). החוק נחקק בשנת 2007, והיא הייתה הטרנסג'נדרית הראשונה באוטונומיית מדריד לקבל את התיקון המגדרי במסמכיה הרשמיים.[5] אנטונלי מתנגדת למאמצים לאסור על עבודת מין בספרד, ומצביעה על כך שחקיקה כזו תשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים טרנסג'נדריות, אשר חוות מכשולים במציאת עבודה מסוג אחר. היא גם יצאה נגד ארגונים קתוליים המקדמים טיפולי המרה כ"פושעים".[6]

אנטונלי זכתה במספר פרסים בשל עבודתה. הקולקטיב הטרנסי של מדריד כיבד אותה בשנת 2003 כפורצת דרך בקידום זכויות הקהילה. היא זכתה באותות ופרסים מטעם קבוצות טרנסיות בקטלוניה ובאנדלוסיה ב-2008 עבור קידום חוק הזהות המגדרית. ב-2008 היא זכתה גם בפרס Premios Látigos y Plumas מטעם פדרציית הלהט"ב הלאומית של ספרד (Federación Estatal de Gays, Lesbianas y Transexuales de España), ובשנת 2009 זכתה בפרס באזה (Premia Baeza) לנראות טרנסג'נדרית. באותה השנה, זכתה בפרס של כבוד מעיר לידתה, גימאר, אשר בטנריפה, משם ברחה בצעירתה, 33 שנים קודם לכן, בשל התעמרות אנטי-להט"בית.[7]

ב-22 במאי 2011, נבחרה אנטונלי למועצת אוטונומיית מדריד מטעם המפלגה הסוציאליסטית הספרדית, והייתה לטרנסג'נדרית הראשונה שנבחרה לבית מחוקקים במדינתה.[8]

ב-2016, הגישה אנטונלי תלונה לאגף החקירה האינטרנטית של המשטרה בעקבות איומים על חייה ברשתות החברתיות.[9]

ב-2018, הצטרפה אנטונלי לתנועת #MeQueer, קמפיין ברשתות החברתיות שהגיעה למצב "טרנדינג" במספר מדינות עולם. מטרת הקמפיין היא להעלות למודעות ציבורית שקהילת הלהט"ב היא לא "מישהו אחר" אלא חלק מכל החברה האנושית באשר היא, ולהילחם בתופעת הניכור המשפחתי כלפי ילדיהם הלהט"בים - כפי שקרה גם לאנטונלי עצמה.[7]

פילמוגרפיה נבחרת

עריכה
  • Hijos de papá – 1980
  • Corridas de alegría – 1980
  • Pepe no me des tormento – 1980
  • Las guapas y locas chicas de Ibiza – 1981
  • Adolescencia – 1982
  • Extraños – 1999
  • Tío Willy – 1999 (סדרת טלוויזיה)
  • Periodistas – 2000
  • Policías – 2001 (סדרת טלוויזיה)
  • 1999 ו-2002 – El comisario (סדרת טלוויזיה)
  • El Síndrome de Ulises – 2007 (סדרת טלוויזיה)
  • El vuelo del tren – 2009
  • 2011 – La noche rota (סרט קצר)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קרלה אנטונלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  NODES