קשר רדיו
|
עיינו גם בפורטל
פורטל התקשורת הוא שער לכל הנושאים הקשורים בתקשורת. הפורטל מציג קישורים לערכים בתחומי תקשורת שונים, כגון ערכים על אמצעי תקשורת, ערכים על דרכי תקשורת בין-אישית וערכים נבחרים מתחום התקשורת, וכן תמונות. |
קשר רדיו הוא מכלול הדרכים להעברה של מסרים בין נקודות מרוחקות באמצעות אפנון של גלי רדיו.
קשר רדיו הוא הטכניקה העיקרית לתקשורת אלחוטית, ולכן יש המשתמשים במושג "תקשורת אלחוטית" כשכוונתם היא לקשר רדיו.
שימושים
עריכהלקשר רדיו מספר שימושים, הנפוצים שבהם:
- שמע
- שידורי רדיו – מהשימושים הנפוצים לגלי רדיו. אחדות מהטכנולוגיות המשמשות להעברת גלי קול באמצעות גלי רדיו הן
- טלפוניה – טלפונים סלולריים המתחברים לרשת הטלפונים ללא צורך בכבלים
- מכשירי קשר
- שידורי טלוויזיה המעבירים קול ותמונה
- תקשורת נתונים
- רשתות מחשבים אלחוטיות כגון Wi-Fi, WiMax
- רשת אישית ותקשורת עם אביזרים היקפיים שונים באמצעות טכנולוגיית בלוטות', ZigBee, IrDA, תקשורת טווח אפס, RFID
- טלגרף אלחוטי
- ניווט
- באמצעות מערכות ניווט לווייניות כגון GPS, GLONASS, גלילאו, ביידו
- באמצעות מערכות מיושנות יותר (דוגמת מערכת לורן או VOR).
- שליטה על אמצעים מרוחקים באמצעות שלט רחוק
דרכים שונות לביצוע תקשורת אלחוטית
עריכה- תקשורת לוויינית
- תקשורת תאית
- ממסור
- שידור וקליטה ישירים בין שתי אנטנות או יותר
היסטוריה
עריכההבסיס התאורטי לקשר רדיו הונח כבר ב-1873 על ידי ג'יימס קלרק מקסוול. הראשון שיישם את הטכנולוגיה היה דייוויד יוז (David E. Hughes) שב-1878 ביצע שידור ראשון של צלילים לאחר שגילה כי גלים אלקטרומגנטיים הופכים לצלילים באמצעות מכשיר טלפון ביתי, אך ההוכחה האמיתית הראשונה של התאוריה שהציג מקסוול הוצגה רק במהלך השנים 1886–1888 עת אישר היינריך רודולף הרץ את התאוריה באמצעות ניסוי.
הרדיו כמכשיר תקשורת המונים הוא פרי המצאתו של גוליילמו מרקוני, אשר מימש את התאוריה של הרץ, על התפשטות גלים אלקטרומגנטיים. הוא נכנס להיסטוריה, כראשון אשר יצר קשר אלחוטי (במורס) בין צרפת לאנגליה, וזכה לתהילת עולם כאשר, שידר ב-12 בדצמבר 1901 מסר אלחוטי ראשון, שחצה את האוקיינוס האטלנטי – ובכך פורץ דרך לשידור הרדיו הטרנס-אטלנטי הראשון, בהוכיחו כי קימור כדור הארץ לא משפיע על גלים אלו. אט אט הפכה ההמצאה החדשה להיות מכשיר בידור ומידע בו מעבירים סוגי שידור שונים (בעיקר חדשות ומוזיקה) למאזינים בביתם.
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף פנחסי, "היסודות הפיזיקליים של התקשורת האלקטרונית", המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, 2008 (ISBN 978-965-7376-08-9)
- יוסף פנחסי, "תקשורת ספרתית ומודמים", המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, 2008 (ISBN 978-965-7376-15-7)
