רוג'ר פנטון
רוג'ר פנטון (באנגלית: Roger Fenton; 28 במרץ 1819 – 8 באוגוסט 1869) היה צלם בריטי, מראשוני צלמי המלחמה.
 | |
| לידה |
28 במרץ 1819 Crimble Hall, Heywood, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 1869 (בגיל 50) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום לימודים |
יוניברסיטי קולג' לונדון |
| תחום יצירה |
צילום מלחמה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפנטון נולד בצפון מנצ'סטר, לנקשייר, אנגליה. סבו היה יצרן כותנה עשיר ובנקאי, שהקים טחנות ובנק וצבר הון רב, שנאמד עם מותו על מיליון פאונד. אביו היה בנקאי וחבר הפרלמנט הבריטי מטעם הסיעה הליברלית בין השנים 1832–1841. משפחתו של פנטון לא הייתה משפחת אצולה או יורשי קרקעות, אלא השתייכה למעמד חדש של ג'נטלמנים שעלה במאה ה-19 ואימץ בהתלהבות את יתרונות החיים המודרניים, בעיקר את החידושים הטכנולוגיים והגילויים המדעיים; אך במקביל שימר את הזיקה למסורת, להיסטוריה ולמבנה הפוליטי הישן של אנגליה.
רוג'ר פנטון היה הרביעי מבין שבעה אחים מנישואיו הראשונים של אביו. אמו נפטרה כשהיה בן עשר, ואביו, שנישא בשנית, הוליד עוד עשרה ילדים.
בשנת 1838 החל ללמוד אנגלית, מתמטיקה, יוונית ולטינית באוניברסיטה בלונדון ובשנת 1840 סיים לימודיו. שנה לאחר מכן החל ללמוד משפטים באוניברסיטה, אך הפסיק לימודיו שכן העדיף ללמוד ציור. בשנת 1843 נשא לאישה את אליזבת גרייס מיינדר. בשנה זו שהה בפריז, שם למד אצל מישל-מרטן דרולאן. בשנת 1847 חזר ללונדון שם המשיך ללמוד ציור בהדרכת הצייר ההיסטורי צ'ארלס לוסי (Charles Lucy) שהפך לחברו.
בשנת 1850 החל לכהן במועצת המנהלים של בית הספר לרישום ודוגמנות בצפון לונדון, בין השנים 1851-1849 הציג ציורים בתערוכות השונות של האקדמיה המלכותית.
קריירת הצילום של פנטון
עריכהבשנת 1851, לאחר שביקר בתערוכה הגדולה בלונדון, החל להתעניין בצילום. הוא ביקר בפריז על מנת ללמוד מגוסטב לה גרה (Gustave Le Gray) תהליך שהמציא אשר נקרא נייר-שעווה, שבו נמרחת שכבת שעווה על נייר הצילום לפני טבילתו באמולסיה. שנה לאחר מכן הציג בתערוכות באנגליה, נסע לקייב, מוסקבה וסנט פטרסבורג על מנת לצלם. בנוסף צילם אתרים ברחבי בריטניה.
במהלך ביקורו בקייב, פנטון צילם גשר תלוי של המהנדס האנגלי צ'ארלס בלקר וינגולס (Charles Blacker Vignoles), אשר נבנה על נהר הדנייפר עבור הקיסר ניקולאי. פנטון ניצב בפני אתגרים רבים (במיוחד עבור צלם טירון), ונאלץ להעביר כמות גדולה של חומרי צילום לאורך מאות קילומטרים, להתמודד עם אור עמום ולעיתים קרובות עם הקור העז של עונת הסתיו ברוסיה. תמונות אלו מהוות עדות ואינדיקציה לשליטתו באומנות והמדע של הצילום. כמו כן ניתן לראות כי ראייתו הצילומית של פנטון משתכללת, הוא מתחיל להבין את ההיגיון הקומפוזיציוני של הפריים.
בנוסף לתמונות הגשר, פנטון צילם נופים (כדוגמת הקרמלין, מונומנטים אדריכליים, קתדרלה במוסקבה ואתרים נוספים) ברוסיה, מתוך הבנה שצלמים מעטים צילמו בה מבנים מפורסמים. הוא התמקד במאפיינים הבולטים של הבניינים, כדוגמת כיפת הבצל של הקתדרלה, והפך אותם לאלמנטים ויזואליים דינאמיים.
בשנת 1853, נשכר פנטון כצלם הרשמי הראשון של המוזיאון הבריטי וסלל דרך חדשה לקטלוג וסיווג, דרך שתסייע אף בקטלוג ופרסום האוסף ההולך וגדל שלו עצמו. אחד מאתגריו היה להאיר את האובייקטים ללא תאורה מלאכותית. יצירות אומנות שונות ומגוונות הוצאו אל גג המוזיאון, במקום בו בנה פנטון סטודיו. הוא פיתח פתרונות להתמודדות עם צללי היום החזקים, כגון: הצבת המצלמה בקופסה עם וילונות על מנת להגן על העדשה מאור שמש ישירה. עם עוזריו יצר כמות נכבדה של הדפסים. עד שנת 1856 יצרו כ-8000 הדפסים.
גורם משמעותי בהתפתחות הקריירה שלו היה יחסיו עם המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט. שניהם עסקו רבות בקידום המדע והטכנולוגיה וגילו סקרנות רבה באשר לעולם הצילום. הם הפכו לפטרונים של אגודת הצלמים (1853) וסייעו בבניית מה שיהיה אוסף חשוב של תצלומים. בשנת 1854 פנטון מלווה בתערוכה הראשונה שלו את המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט אשר התרשמו מעבודתו ורכשו מעל ל-25 תמונות מן האוסף ה"רוסי" שלו.
צילום מלחמת קרים
עריכה
ערך מורחב – מלחמת קרים
מלחמת קרים נחשבת למלחמה הראשונה שתועדה באופן מתוכנן בעזרת מצלמה (ישנם תצלומים בודדים של צלמים עצמאים ממלחמות קודמות, כגון מלחמת ארצות הברית–מקסיקו). דיווחיו הביקורתיים של הכתב ויליאם הוורד ראסל (William Howard Russell, 1820-1907) בעיתון הטיימס הלונדוני, בשלהי 1854, שחשף אי סדרים, הזנחה פושעת ומצב עגום של הכוחות הבריטיים במערכה, הובילו למחאה נגד המלחמה. משרד המלחמה הבריטי שלח שתי משלחות צילום לחזית, במטרה להביא לשינוי הלך הרוח הביקורתי. אחד הצלמים היה פנטון (השני היה ג'יימס רוברטסון (1813-1888)). לא ידוע מי יזם את מסעו של פנטון לקרים; ישנם חוקרים הסבורים שהנסיך אלברט בעצמו הציע זאת ואילו אחרים מצביעים על ראש הממשלה הבריטי. ידוע, עם זאת, שהמוציאים לאור תומאס אגניו ובניו (Thomas Agnew & Sons) מימנו את המסע של פנטון כדי שיצלם את המלחמה ויעביר אליהם את זכויות היוצרים על הרפרודוקציות.
פנטון, שהשתמש בתהליך הקולודיון החדש אז במסעו, נאלץ לצלם סמוך לעגלת חדר החושך שלו, שאיתה נגרר לחזית כשהיא רתומה לסוס. כבר בסתיו 1855 רכש פנטון עגלה מסוחר יינות והסב אותה לחדר חושך נייד, איתו ערך מספר מסעות ניסוי קצרים באזור. בפברואר 1855 יצא פנטון לקרים. חוויית מלחמת קרים של פנטון הייתה חיובית בהשוואה לשאר החיילים, בעיקר משום שהגיע לאחר שהחורף הקטלני, שפגע והרג חיילים רבים, הסתיים ולאחר שנעשו מספר שיפורים בתנאי המחיה של אנשי הצבא הפשוטים אך בעיקר, היו אלו מכתבי ההיכרות שהביא עמו מהנסיך אלברט שהבטיחו לו אירוח יוצא דופן ויחס מועדף.
בעזרת שני עוזרים החל פנטון לצלם בבלקלאווה. הוא הביא עמו חמש מצלמות שונות, אחת מהן ייעודית לצילום פורטרטים, ובמשך שלושת חודשי העבודה שלו שם הפיק למעלה מ-350 נגטיבים (312 מהם הוצגו בתערוכה בלונדון). נגטיבים אלו, היוו את צילומי המלחמה הראשונים המשמעותיים שנוצרו.
תמונותיו של פנטון לא ייצגו את זוועות הקרב, חיילים הרוגים, פצועים או כאלו שגופותיהם הושחתו. במקום זאת, הוא יצר צילומים המשקפים את האמונה כי חיילים בריטים מתו בכבוד למען מטרה נעלה.
פנטון השתמש בסטודיו נייד לצילום. היות שהמצלמות באותה התקופה היו כבדות ומסורבלות, לא הייתה באפשרותו לצלם תמונות בשדה הקרב, רובן המוחלט של תמונותיו היו מבוימות - בעיקר צילומים של חיילים על ציודם ומדיהם.
שלהי קריירת הצילום של פנטון
עריכהבשנת 1856 נכח פנטון במעון המלכותי בסקוטלנד, שם צילם מספר תמונות של הנסיכים והנסיכות הצעירים. משום שתמונות אלו יועדו להנאת המלכה ולא למטרת הצגתם בפומבי, הורשה פנטון להיות נוכח ברגעים אינטימיים ופרטיים של המשפחה.
בשנת 1857 נסע פנטון ללב ויילס, אזור זה היה מאוכלס בדלילות על ידי מטיילים דוברי אנגלית עד המאה ה-18. אמנים רבים ביקרו את האזור. הנחלים, הנוף המיוער והסלעי והמרחבים הרריים נחשבו ל"נשגבים ויפים" והשפיעו על כמה מצילומי הנוף הטובים של פנטון. ניתן לראות שפנטון לא צילם תצלומים של גשרים חדשים או כל ציון דרך הנדסי חדש (סימן למהפכה התעשייתית) שכן הוא מיקד את צילומיו בנושאים ציוריים ונראה כי העדיף את הדמות הוולשית והחיים הפסטורליים והפשוטים יותר.
פנטון צילם בייחוד תמונות ארכיטקטורה, קודש וחול, עירוניות וכפריות - יותר מכל נושא אחר. במקום להעדיף אתרים חדשים, צילם מנזרים וקתדרלות. באמצעות קירוב המצלמה הדגיש דוגמאות ארכיטקטוניות ופרטים, כולל דמויות, זאת במטרה לתת תחושה של קנה מידה ולהחיות את הסצנה. פנטון צילם מבנים אזרחיים חשובים, כדוגמת בית הפרלמנט, והפגין יכולת נפלאה למשוך את עינו של המתבונן עמוק לתוך הקומפוזיציה שלו. הדגשת הארכיטקטורה הייחודית תרמה לפיתוח גאווה לאומית בחברה הבריטית.
בשנת 1860 נסע פנטון לאזור האגמים, מקום אהוב על תיירים, משוררים וציירים. פנטון וצלמים נוספים צילמו במקום אתרים תיירותיים כגון גשר ניובי במגמה לתאר (והפעם לא באופן ספרותי) את יופיו של המקום.
בשנות החמישים המאוחרות וה-60 המוקדמות, הפכה עבודתו לשאפתנית יותר. הוא נתקל בנושאים חדשים וזנח את הישנים, המוכרים יותר. יצירותיו כוללות דמויות דייג ונופים המשתרעים לפניהם, תמונות המביעות את הקשר העמוק שפנטון חש כלפי מולדתו.
בקיץ 1860 פנה לציורי טבע דומם, נושא שהפך פופולרי בציור אצל הבריטים אבל היה די חדש בתחום הצילום. צילומיו כללו לעיתים קרובות פירות אקזוטיים ופרחים, אננס מהאיים הקריביים למשל, אשר יובאו מהאזורים המרוחקים של האימפריה הבריטית או מחממות סמוכות.
בשנת 1862 זנח פנטון את הצילום, ככל הנראה עקב סיבות אישיות ומקצועיות. בנו היחיד מת באפריל 1860 והמפעל המשפחתי שאיפשר לו את אורח החיים הנינוח נסגר מאוחר יותר באותה שנה.
בנוסף, הצילום עצמו השתנה בשלהי 1850 ותחילת 1860 כשמאות צלמים זולים "גילו" את השוק, מחירי הצילומים צנחו ופנטון כמו רבים אחרים לא הצליח להתחרות בעמיתיו. כתוצאה משינוי מגמת השוק הכבוד למקצוע (אשר פנטון התאמץ להשיג) פחת בצורה משמעותית. באוקטובר 1862, הודיע על פרישתו מעולם הצילום. בחודשים הבאים מכר את כל הציוד שהיה ברשותו, בטיעון שאם יוותר ציוד ברשותו "כל זה עשוי לפתות אותי לחזור למקצוע". פנטון חזר לעסוק בתחום המשפטים ונפטר ב-8 באוגוסט 1869, בהיותו בן 50.
ראו גם
עריכה-
המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט בארמון בקינגהאם, 11 במאי 1854. פנטון היה מיודד עם בני משפחת המלוכה וצילם את המשפחה המלכותית מספר פעמים. המלכה ובעלה רכשו רבים מתצלומיו של פנטון, וככל הנראה היו מעורבים בשליחתו למלחמת קרים כצלם -
נמל בלקלאווה, 1855. אחד מתצלומי מלחמת קרים שצילם פנטון. תמונה אחת מתוך סדרת תצלומים שיצרו מראה פנורמי -
נמל בלקלאווה, המשך הפנורמה -
הגנראל פייר בוסקה, ממפקדי הכוחות הצרפתיים במלחמת קרים, וצוותו, 1855 -
שלד של פצ'יורניס (Pachyornis), אחד ממאות המוצגים שצילם פנטון עבור המוזיאון הבריטי -
סצנה אוריינטליסטית, 1858 -
לקריאה נוספת
עריכה- Baldwin, Gordon et al., 2004. All the Mighty World: The Photographs of Roger Fenton, 1852-1860, New York: Metropolitan Museum of Art.
קישורים חיצוניים
עריכה
- All the Mighty World: The Photographs of Roger Fenton, 1852-1860 - תערוכה של פנטון בגלריה הלאומית בלונדון
- תצלומיו של רוג'ר פנטון כחלק מה"ראיה הוויקטוריאנית", תערוכה ב"ליידי ליוור ארט גלרי, דצמבר 2007 - מרץ 2008
- תצלומיו של פנטון באוסף בית ג'ורג' איסטמן
- תערוכת עבודותיו של פנטון במוזיאון טייט
- מלחמת קרים: הראשונה שתועדה בפירוט בתצלומים
- תצלומי מלחמת קרים של פנטון בספריית הקונגרס האמריקאי
- רוג'ר פנטון במוזיאון ויקטוריה ואלברט
- רוג'ר פנטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)