רוגיאנים
הרוּגִי (בלטינית: rugii) היו שבט גרמאני שמקורו ככל הנראה באזור רוגלנד בנורווגיה, אשר התיישב מאוחר יותר באזור שמזרחית לשפך נהר האודר ומערבית לשפך הויסטולה.
האזכור הראשון לרוגי נמצא ב"גאוגרפיה" של תלמי, המזכיר קבוצה בשם "רוּטיבקלאיאוי" או "רוּגיקלאי" (קלאן הרוגיאנים) היושבת בין ממזרח לאודר ועד הויסטולה. גם יורדנס, היסטוריון הגותים, מזכיר את הרוגיאנים כאחד השבטים שעדיין נותרו בסקאנצה. למידע זה יש להתייחס בפקפוק מסוים משום שיורדנס כתב את דבריו במאה השישית, בתקופה בה היו רוגיאנים רבים באיטליה. שמו הישן של אזור מושבם היה ריגיאפילקה (Rygiafylke), כשה-y בשם צריכה להיקרא כמו ü ב-Rügen, מה שמחזק את הסברה שזה היה מקום מושבם בסקנדינביה.
הרוגיאנים נותרו משך זמן באזור פומרניה ובתחילת המאה הרביעית הם עברו דרומה והתיישבו באזור הונגריה של היום, בחלק העילי של נהר טיסה. מאוחר יותר, הוכנעו הרוגיאנים על–ידי ההונים ונטלו חלק במסעות המלחמה של אטילה, אך עם מותו מרדו ויצרו ממלכה משלהם בשטח אוסטריה של היום. הרוגיאנים הובסו על ידי המלך אודואקר בשנת 487 והצטרפו לאוסטרוגותים. מאוחר יותר הם הצטרפו למלך האוסטרוגותי תיאודריך הגדול כאשר פלש לאיטליה בשנת 489. הרוגיאנים כשבט מובחן נעלמו ביחד עם האוסטרוגותים.
