רסן הסוררתאנגלית: Scold's bridle) היה אמצעי ענישה[1] ששימש לעינוי והשפלה פומבית בשלהי ימי הביניים. הרסן הוא מסכת ברזל שהולבשה על ראשה של הקרבן וכללה לשונית ממתכת שהוחדרה לפיה כשהיא נלחצת על לשונה ומונעת ממנה אפשרות דיבור. לעיתים הלשונית הכילה גם קוצים ממתכת שהיו גורמים לפציעת הלשון כשהאישה ניסתה לדבר.

רסן מהמאה ה-18

השימוש המתועד הראשון ברסן הסוררת נעשה בסקוטלנד בשנת 1567. גם באנגליה השתמשו בו כאמצעי ענישה כלפי "נשות מדנים ציבוריות", אך ככל הנראה לא היה מדובר בענישה חוקית[דרוש מקור]. בסקוטלנד בתי משפט פיאודליים ובתי דין כנסייתיים השתמשו בו בעיקר כאמצעי ענישה של נשים שנחשבו פטפטניות, גסות, וכחניות, או חצופות יתר על המידה[דרוש מקור].

במאות ה-16 וה-17 רווח אמצעי ענישה זה בסקוטלנד ובאנגליה. בדרך כלל נענשו בעונש זה נשים מהמעמדות הנמוכים ולעיתים קרובות נשים שהואשמו בכישוף.[דרוש מקור] רסן הסוררת היה מולבש על ראשה של הקורבן, והיא הייתה מוצבת במקום ציבורי לשם השפלה פומבית, ולעיתים אף הייתה סופגת מכות.

במהלך המאה ה-16 התפשט השימוש ברסן הסוררת גם למדינות אחרות באירופה, כולל גרמניה, שם נהגו לתלות על הקרבן, בנוסף לרסן, פעמון מצלצל ממתכת, על מנת להגביר את ההשפלה הפומבית. בבתי מחסה בגרמניה הוסיפו להשתמש באמצעי ענישה זה עד ראשית המאה ה-19[דרוש מקור]. נעשה שימוש בסד גם בארצות הברית[2], ודווח על שימוש ברסן בווירג'יניה באמצע המאה ה-18 כלפי עבדים גברים ונשים שהושמו בסד.[דרוש מקור]

במאה ה-18 נעשה שימוש ברסן למטרת ענישה של עבדים, כפי שתואר על ידי אולאודה אקוויאנו בספרו: "ראיתי שפחה שחורה מבשלת את ארוחת הערב, והאישה המסכנה הייתה עמוסה באכזריות בכל מיני מתקני ברזל. במיוחד היה לה מתקן אחד על הראש שנעל את פיה חזק כל כך עד שבקושי יכלה לדבר, ולא יכלה לאכול או לשתות."[3]

בשנת 1856 רסן הסוררת היה עדיין בשימוש כאמצעי ענישה בבולטון לה מורס לנקשייר שבאנגליה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רסן הסוררת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ R Hull, HISTORIC SOCIETY OF LANCASHIRE AND CHESHIRE, Transactions of the Historic Society of Lancashire and Cheshire 160, 2011-01, עמ' 183–188 doi: 10.3828/transactions.160.11
  2. ^ {{{מחבר}}}, England and Wales, BMJ 2, 1926-12-25, עמ' 1238–1239 doi: 10.1136/bmj.2.3442.1238
  3. ^ אולאודה אקוויאנו, אדי זילצר (ע), תרגום: יעל ענבר, הסיפור המעניין על חייו של אולאודה אקוויאנו; או גוסטבוס ואסה, האפריקאי, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2018 - תשע"ח, עמ' 60, מסת"ב 978-965-06-1571-0
  NODES