רעב המוני

מחסור במזון של אוכלוסיה נרחבת

רעב המוני הוא מחסור במזון שפוקד אוכלוסייה נרחבת, תוך כדי הבאת רבים לידי רעב, תת-תזונה, מחלות ומגפות, לרוב עד כדי העמדתם בסכנת מוות[1].

רעב המוני הנובע מפגעי טבע ניתן למניעה באמצעות התפתחות טכנולוגית וחברתית. עם זאת, וחרף ההתקדמות הטכנולוגית העצומה בעולם המודרני, מקומות מסוימים בעולם חשופים עדיין לרעב המוני, כתוצאה מפגעי טבע, ובפרט בצורת או ארבה וכן כתוצאה ממלחמה. האומדן האחרון בנוגע למספר האנשים בעולם הסובלים מתת-תזונה עמד על 923 מיליון בני-אדם[2], רובם באפריקה ודרום-מזרח אסיה. בימי הביניים היה הרעב נפוץ באירופה. המדינה הראשונה באירופה שהצליחה להגיע להתפתחות טכנולוגית המונעת רעב המוני היא הולנד, כאשר הפעם האחרונה שפקד אותה רעב בימי שלום היה בתחילת המאה ה-17.

רעב המוני נזכר בספרות חז"ל כעונש על חטאים שונים, כמו אי נתינת צדקה.

רעב בתנ"ך

עריכה

רעב היה נפוץ בעת העתיקה, במקרא מתואר סיפור ירידת אברהם למצרים בשל הרעב:

וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.

סיפור מוכר נוסף הוא אודות הרעב שדחף את יעקב ובניו לרדת מצרימה "לשבור שבר" - לקנות מזון מאסמי התבואה:

וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.

במדרש מוספר כי עשרה זמני רעב נגזרו על העולם מבריאת העולם ועד ביאת משיח. לדוגמה, בפרשת אליהו ונביאי הבעל בכרמל, אליהו עצר טל ומטר וגרם לרעב בארץ. תקופת הרעב העשירית טרם התרחשה, והיא מתוארת כנבואה בספר עמוס:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה.

מקרים נודעים של רעב המוני

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • מחברות מחקר לחידוש התאוריה הביקורתית בישראל, מכונת הרעב, הוצאת דרור לנפש

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רעב המוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  NODES
Done 1