שאמו הזאי
הברון שאמו הַזַאִי (עד 1876 שמואל כהן; בהונגרית: Báró Hazai Samu; רימאבסקה סובוטה, 26 בדצמבר 1851 – בודפשט, 10 בפברואר 1942) היה ברון, קצין צבא מקצועי הונגרי-יהודי משומד, גנרל ארבעה כוכבים, חבר הבית העליון של הפרלמנט של הונגריה, שר ההגנה של ממלכת הונגריה בשנים 1910–1917. הוא היה בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבין הגנרלים ממוצא יהודי באימפריה האוסטרו-הונגרית.
לידה |
26 בדצמבר 1851 רימבסקה סובוטה, סלובקיה |
---|---|
פטירה |
13 במרץ 1942 (בגיל 90) בודפשט, ממלכת הונגריה |
שם לידה | Kohn Sámuel |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
השכלה | האקדמיה הצבאית לודוויקה (1876) |
תפקיד | שר ההגנה של הונגריה (17 בינואר 1910–19 בפברואר 1917) |
פרסים והוקרה | |
קורות חיים
עריכהלאחר סיום לימודיו בגימנסיה ובבית הספר למסחר, גויס כחייל במארס 1873. כישוריו הבולטים נתגלו עד מהרה והוא נשלח כבר באותו סתיו לקורס קצינים באקדמיה לודוביקה ((האקדמיה הצבאית המלכותית לודוביקה (בלטינית: Ludoviceum), בקיצור רק אקדמיה לודוביקה או לודוביקה, הייתה המוסד שסיפק את ההשכלה הגבוהה ביותר לקציני הצבא ההונגרי בהונגריה לפני 1945). משנת 1874 שימש הזאי כסגן משנה, ובשנת 1876 קיבל דרגת סגן. במקביל להטבלתו לנצרות שינה את שמו מקוהן (הגרסה הגרמנית-הונגרית של כהן) להזאי. בשנים 1878–1879 השתתף בקורס קצינים בכירים של הצבא ובשנים 1879–1881 למד באקדמיה הצבאית בווינה. בשנת 1881 הפך לשליש של מפקד חטיבה, קיבל דרגת סגן בשנת 1883 והועבר לשירות במשרד ההגנה ההונגרי בשנת 1886, שם קיבל את דרגת הסרן בשנת 1888. הוא לימד באקדמיה לודוביקה בשנים 1904–1989, משנת 1889 עד 1893 גם בקורס קצינים בכירים, משנת 1893 עד 1902 בקורס קציני מטה. הוא הועלה לדרגת רב-סרן בשנת 1895, סגן אלוף בשנת 1897, אלוף-משנה בשנת 1900, גנרל כוכב אחד בשנת 1907.
בשנים 1904 עד 1910 היה ראש אגף במשרד ההגנה. מיום 17 בינואר 1910 ועד 19 בפברואר 1917, עמד כשר בראש משרד ההגנה תחת שלושה ראשי ממשלה שהאחרון שבהם היה אישטוואן טיסה. עד מהרה קיבל את התואר "יועץ חשאי פנימי", ודרגת גנרל שני כוכבים; אז הוא הגיע לפרלמנט לראשונה כחבר פרלמנט מטעם מחוז לוצ'נץ. בשנת 1912 קיבל תואר ברון. בשנת 1914 מונה לגנרל חי"ר (גנרל שלושה כוכבים), ובשנת 1916 לקולונל-גנרל (גנרל ארבעה כוכבים). משנת 1917 עד 1918 היה ממלא מקום מפקד הכוחות של הצבא האוסטרי-הונגרי, ולכן נאלץ להתפטר מתפקידו כשר ההגנה ההונגרי. לאחר המלחמה שב לבודפשט ופרש לגמלאות. הוא נעצר תחת שלטון הרפובליקה הסובייטית ההונגרית והוחזק כבן ערובה במשך תקופה ארוכה. בתקופת השלטון של עוצר הונגריה האדמירל מיקלוש הורטי בחרו בו כמה בנקים וחברות גדולות אחרות כחבר בדירקטוריונים שלהם, ומשנת 1927 מונה כחבר בבית העליון. הוא נפטר בבודפשט בגיל 90.
חשיבותו
עריכהבתקופת ותחת שלושה ראשי ממשלה הוא פיתח את תפיסת ההגנה הלאומית של הונגריה על בסיס רעיונותיו. בתקופה שעמד בראש משרד ההגנה, תקופה של שבע שנים, יזם חקיקה מתקדמת. החוק המודרני והמתקדם של בתי הדין הצבאיים, הכנת רשימת הצעדים הממשלתיים יוצאי הדופן במקרה של מלחמה, והחשוב ביותר היה הקודיפיקציה והייצוג הפרלמנטרי של כוחות ההגנה בתקופתו. על כל אלה, העניק לו מלך הונגריה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה את תואר הברון. בנוסף למאמריו הרבים פרסם כמה עבודות צבאיות ((למשל: דיונים יישומיים מקרב שפיצרן (1897), גורמי מלחמה (1915)). עם בלה הלמאי תרגם את על המלחמה (1892-1894) של קרל פון קלאוזביץ.[1]
עיטורים
עריכה- Military Merit Medal in bronze (Austria-Hungary, March 1900) - for his services as an instructor.
- Order of the Iron Crown, 3rd class (Austria, June 1904) - for his services in the military training
- Knight's Cross of the Order of Leopold (Austria, 10 April 1908)
- Grand Cross of the Order of Military Merit (Spain, 1909)
- Order of the Red Eagle, 1st class (Prussia, 1910)
- Order of Prince Danilo I, 1st class (Montenegro, 1910)
- Appointment to the Privy Council (December 1910)
- Order of the Iron Crown, 1st class (12 August 1913)
- Military Merit Cross, 1st class with war decoration (Austria-Hungary, 3 February 1915)
- Star of the Decoration of Honour for Services to the Red Cross (1915)
- Iron Cross of 1914, 1st and 2nd class (Prussia, 1915)
- Grand Cross of the Military Merit with Swords (Bavaria, 1915)
- Grand Cross of the Order of Leopold (June 1916); war decoration added on 10 August 1916
- Large Military Merit Medal in Gold (25 November 1916)
- Grand Cross of the Order of the Crown (Württemberg, 1916)
- Grand Cross with swords and golden star of the Albert Order, (Saxony, 1916)
- Order of the Medjidie, 1st class (Ottoman Empire, 1917)
- Gallipoli Star ("Iron Crescent", Ottoman Empire, 1917)
- Imtiyaz Medal in Gold (Ottoman Empire, 1917)
- Military Merit Cross, 3rd class with war decoration in diamonds (Austria-Hungary, 12 August 1918)
לקריאה נוספת
עריכהבשפת המקור:
- HU BFL - XVI.3 - fogoly - 1919 - 1918
- Hazai Samu életrajza (angol nyelven)
- Bölöny József: Magyarország kormányai. Az 1987-1992 közötti időszakot feldolg. és sajtó alá rend. Hubai László. 4. bőv., jav. kiad. Bp., Akadémiai Kiadó, 1992.
- Gudenus János József: A magyarországi főnemesség XX. századi genealógiája. Bp., 1990-1999.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. [Bp.], Béta Irodalmi Rt., [1937].
- Keresztény magyar közéleti almanach I-II. [3. köt. Erdély. 4. köt. Délvidék.]. Fel. szerk. és kiadó Hortobágyi Jenő. Bp., 1940.
- A magyar legújabb kor lexikona. Szerk. Kerkápoly M. Emil. Bp., 1930. Europa ny.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Magyar politikai lexikon. Szerk. T. Boros László. Bp., Európa Irodalmi és Nyomdai Rt., 1929.
- Don Péter: Magyar zsidó históriák. Anekdota lexikon. Szerk. és életrajzi lexikonnal kieg. Raj Tamás. Bp., Makkabi, 1997.
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929.
- Balla Tibor: A Nagy Háború osztrák-magyar tábornokai. Tábornagyok, vezérezredesek, gyalogsági és lovassági tábornokok, táborszernagyok. Bp., Argumentum, 2010.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. Bp., 1891-1914. Hornyánszky Viktor.
- Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
- Új Idők lexikona. Bp., Singer és Wolfner, 1936-1942.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
מתורגם לעברית:
- HU BFL - XVI.3 - אסיר - 1919 - 198
- לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי. שאמו הזאי.
- ביוגרפיה של שאמן הזאי (אנגלית)
- יוזף בולוני: ממשלות הונגריה. הוא עוסק בתקופת 1987–1992. והודעה לעיתונות. Hubai László. הרחבה 4, תקן ed. Bp., Akadémiai Kiadó, 1992.
- יאנוס גודנוס יוזף: אצולת הונגריה XX. גנאלוגיה של המאה. Bp., 1990-1999.
- פאל גוליאס: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. Bp., אגודת הספרנים והארכיונים ההונגריים, 1939-2002. עיתון כרך 7 להזמין. יאנוס ויסציאן.
- מי ומי? לקסיקון של בני דור. [Bp.], ביתא ספרותית ושות ', [1937].
- האלמנאך של החיים הציבוריים ההונגריים הנוצרים I-II. [3 כרך. בטרנסילבניה. כרך ד ' אזור הדרום. ]. Up. ed. והמפרסם Hortobágy Jenő. Bp., 1940.
- הלקסיקון של התקופה ההונגרית האחרונה. אד. Kerkapoly M. Emil. Bp., 1930. אירופה ניו יורק.
- הלקסיקון הגדול ההונגרי. Főszerk. László Ériesős (המאות 1–5) ), Gábor Berényi (מהדורה 6) ), Lászlóné Lány (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- לקסיקון פוליטי הונגרי. אד. T. Boros László. Bp., אירופה ספרותית ודפוס ושות ', 1929.
- פטר דון: היסטוריה היהודית ההונגרית. לקסיקון אנקדוטה. אד. ולקסיקון ביוגרפי. Tamás Raj. Bp., מכבי, 1997.
- לקסיקון יהודי הונגרי. אד. פיטר אוגווארי. Bp., לקסיקון יהודי, 1929.
- טיבור בלה: גנרלים אוסטרו-הונגריים של המלחמה הגדולה. אלוף, אלוף-משנה, חי"ר ופרשים, אלוף. Bp., Argumentum, 2010.
- הלקסיקון החדש של רוואי. Főszerk. הקולגה איסטוון טרסולי. שקסארד, תינוקות, 1996-.
- יוז'ף שיניי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. עמ '1891-1914. ויקטור הורניאסקי.
- לקסיקון העולם החדש של טולנה. Bp., טולנאי, 1926-1933.
- לקסיקון זמנים חדשים Bp., זינגר וולפנר, 1942-1942.
- אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית חדשה. Főszerk. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ (Carl Philipp Gottfried von Clausewitz; יוני 1780 - 16 בנובמבר 1831) היה תאורטיקן ואיש צבא פרוסי, מאבות תורת הלחימה המודרנית, אשר העלה לראשונה את האלמנטים הפסיכולוגיים והפוליטיים במלחמה.