תמיסת מלח

המונח "מלחית" מפנה לכאן. לערך העוסק בסוג של צמח, ראו מלחית (צמח).

ברפואה, תמיסת מלח (באנגלית: Saline; בתעתיק לעברית לעיתים: סליין, סיילין) היא תמיסה של מלח בישול (NaCl) במים.

תמיסת מלח נקראת גם מים פיזיולוגיים.

ריכוז המלח בתמיסת מלח סטנדרטית הוא 0.9% (9 גרם NaCl בליטר מים).

התמיסה חומצית (pH=5.5). קיימת גם תמיסה בריכוז מלח 0.45% לשימוש במקרים מיוחדים, למשל בילדים קטנים.

ניתן למדוד את ריכוז המלח בתמיסה על ידי שימוש במכשיר סלינומטר.

שימושים עיקריים בתמיסה:

עירוי נוזלים לאנשים מיובשים, לחולים ופצועים; עם זאת, במקרה של התייבשות חמורה לא מומלץ להשתמש בעירוי זה, אלא בעירוי של תמיסת הרטמן על מנת למנוע ערעור מאזן חומצה ובסיס (אצידוזיס, עלייה בחומציות הדם).
ביצוע דיאליזה בחולי כליות. הימצאות המלחים בתמיסה: למניעת בריחת מלחים מדמו של החולה, והחדרת מלחים נחוצים אם חסרים. התהליך נעשה באמצעות דיפוזיה של התמיסה בין דמו של החולה למכונת הדיאליזה (בהתאם לריכוזים).
הזרקת התמיסה לשתלי חזה חדשניים במקום סיליקון.
ניקוי עדשות מגע המשמשות לראייה.
מהילת תרופות.

ראו גם

מדיה וקבצים בנושא תמיסת מלח בוויקישיתוף