dpi

dpi - נקודות לאינץ' (dots per inch) היא יחידת מידה של כושר ההפרדה (רזולוציה) בהדפסה, סריקה או באמצעי פלט דומים. זהו נתון לכימות הנקודות שאמצעי פלט (כגון מדפסת לייזר, או מכונה להקרנת גלופות לדפוס אופסט) מסוגל לייצר לאורך של אינץ' אחד (2.54 ס"מ).

השוואה בין הדפסת אובייקט ווקטורי ברזולוציה גבוהה וברוזולוציה נמוכה

dpi ואיכות הפלט

מדפסות עם רזולוציה גבוהה יותר, מסוגלות לייצר תוצאה בעלת פרטים רבים יותר. למדפסת אין בהכרח מידת dpi אחת. זה תלוי באופן ההדפסה ובהגדרות מנהל ההתקן (תוכנת ההדפסה של המדפסת). צפיפות הנקודות שכל מדפסת מסוגלת לייצר, תלויה בעיקר בסוג טכנולוגיית ההדפסה שלה. מדפסת סיכות, למשל, אשר עובדת בעזרת סיכות זעירות המכות על סרט דיו, היא בעלת רזולוציה נמוכה יחסית, בדרך כלל בטווח של 60 עד 90 dpi. מדפסת הזרקת דיו מרססת דיו דרך חורים זעירים, ומסוגלת להגיע לרזולוציה של 240 עד 1440 dpi. מדפסת לייזר מפזרת טונר באמצעות מטען אלקטרו-סטטי, ומסוגלת להגיע לרזולוציה של 600 עד 1800 dpi. לעומת זאת, מכונה לייצור גלופות או פילמים לדפוס אופסט, המייצרת נקודות על המצע באמצעות קרן לייזר, יכולה להגיע לרזולוציה של 2540 dpi ואף למעלה מזאת.

על התקן הפלט מוטלת הדרישה לייצג מספר סביר של גוני ביניים, כך שתמונות ואלמנטים גרפיים יוכלו להיות מודפסים באיכות מניחה את הדעת. כאשר מספר הגוונים קטן מדי, תופעות כגון פוסטריזציה, קיטועים במעברי צבע הדרגתיים ואובדן פרטים, מופיעות ומורידות מאיכות ההדפסה.

איכות אלמנטים וקטוריים

התקן הפלט בונה אלמנטים ווקטוריים לפי הנוסחה המתמטית שמתארת אותם, בעזרת נקודות בודדות אותן ההתקן "מצייר" אחת אחרי השנייה. להתקן אין אפשרות לצייר חצאי נקודות, לכן, ככל שהרזולוציה יותר גבוהה כך איכות הרפרודוקציה תהיה טובה יותר. כושר ההפרדה של המדפסת, קובע למעשה את גודל הפרט הקטן ביותר שהיא מסוגלת לייצר. ככל שיש יותר נקודות באינץ' - כך ניתן לייצר בהדפסה פרטים קטנים יותר. לכמות הנקודות לאינץ' יש קשר שונה לתמונות ולאלמנטים הווקטוריים בקובץ המודפס. במקרה של אלמנטים וקטוריים, ככל שצפיפות הנקודות לאינץ' גבוהה יותר, קצותיהם של האלמנטים הווקטוריים (כגון קווים, טקסט) יהיו חלקים יותר. אם הרזולוציה תהיה נמוכה למדפסת לא יהיו מספיק נקודות פוטנציאליות כדי לשרטט מהן אות קטנה בצורה חלקה, וקצוותיה של האות יהיו משוננים.

איכות תמונות ביטמפ (מפת סיביות)

ביחס לתמונות דיגיטליות - על מידת ה-dpi של מדפסת או אמצעי פלט אחר, להיות שווה או גבוהה מצפיפות הפיקסלים לאינץ' (ppi) של התמונה. אך כדי לייצר פלט באיכות דומה לתצוגה על הצג, עליה להיות גבוהה באופן משמעותי, מכיוון שטווח הצבע האפשרי לכל נקודה הוא מוגבל בהדפסה. בתהליך ההדפסה של תמונה, על התקן הפלט לתרגם את המידע ממערך של פיקסלים, בו כל פיקסל יכול לדמות מיליוני גוונים אפשריים, למערך של נקודות - רשת halftone במקרים מסוימים, או מבנים אחרים של רשתות. נקודות הדפוס מורכבות רק מארבעה צבעי יסוד, וכן מוגבלות בגווני הביניים האפשריים לכל צבע על ידי צפיפות הרשת.

מבנה נקודת רשת בהדפסת halftone

מבנה נקודות רשת דיגיטליות בסולם ערכי צבע

כאשר התקן הפלט מייצר רפרודוקציה של תמונה בעזרת רשת halftone, הוא בונה כל נקודת רשת בעזרת נקודות זעירות בודדות, כשגודל נקודת הרשת משתנה בהתאם לגוון הנדרש באותו תא halftone. ככל שה-dpi גבוה, יותר נקודות מרכיבות כל תא halftone, וכמות גוני הביניים האפשריים גדלה. לדוגמה: מדפסת בעלת רזולוציה של 600 dpi שמדפיסה ברשת של 150 lpi, מסוגלת לייצר 16 גוני ביניים עבור כל תא ברשת. כל תא halftone מורכב מ-4x4 נקודות (600 חלקי 150), ובתוספת "צבע" הנייר הריק, כמות הגוונים האפשריים שמתקבלת היא 17. באותה צפיפות רשת, מדפסת בעלת רזולוציה של 1200 dpi תוכל לייצר 65 גוונים שונים.

תדירות רשת נמוכה מדי אינה רצויה, מפני שהיא לא מאפשרת הדפסת פרטים קטנים מספיק, ומכיוון שבמרחק צפייה נורמלי (30–40 ס"מ) המבנה שלה נראה לעין.

שימוש נפוץ ושגוי ב-dpi

עקב הקרבה בין המושגים, ישנן מספר טעויות נפוצות בשימוש במושג dpi בתחום הגרפי. לדוגמה, לא אחת מציינים את כושר ההפרדה בסריקה במונחים של dpi, על אף שיהיה זה מדויק יותר להשתמש ב-spi) samples per inch). בדומה, צפיפות הפיקסלים לאינץ' בצג מחשב או תמונה דיגיטלית, מתואר במקרים רבים ב-dpi, במקום ב-ppi) pixel per inch). הבלבול בין dpi ל-ppi הוא בלבול נפוץ ביותר, גם אצל אנשי מקצוע בתחום הדפוס והצילום. השימוש במונח dpi במקרים אלה הוא שגוי ומטעה, אף על פי שהכוונה לעיתים ברורה על פי ההקשר.

טעויות אחרות קשורות בהבנה לקויה של מהי המשמעות של dpi. כדי שהמדידה "לאינץ'" תקבל משמעות, יש צורך להגדיר את כמות האינצ'ים. תמונה דיגיטלית שנוצרה על ידי סורק או צולמה במצלמה דיגיטלית, היא בעלת רזולוציה מסוימת (בפיקסל לאינץ'), אך זו אינה בהכרח קשורה ב-dpi בו היא תודפס. למשל, תמונה של 1000x1000 פיקסלים, יכולה להיות מודפסת בגודל פיזי של 4x4 אינץ', וברזולוציה של 250 פיקסלים לאינץ', או בגודל פיזי של 10x10 אינץ', וברזולוציה של 100 פיקסלים לאינץ'. הגדרת הרזולוציה להדפסה אינה משנה כלל את גודלה בפיקסלים, או את איכותה של התמונה כקובץ, אלא רק את איכות ההדפסה שלה ואת גודלה הפיזי על הנייר.

קישורים חיצוניים

• המיתוס על ה-dpi
• The difference between DPI and PPI - ההבדל בין DPI ל-PPI (באנגלית) (מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is")