F-84 ת'אנדרג'ט
F-84 ת'אנדרג'ט (באנגלית: Thunderjet; מילולית: "סילון רעם") הוא מטוס קרב מתוצרת חברת ריפבליק אוויאיישן. נכנס לשירות בחיל האוויר האמריקאי ב-1947. היה מטוס חד מושבי, בעל כנף ישרה עם מנוע טורבו סילון בעל מהירות מקסימלית תת-קולית.
 | |||||||||||||||||||
| ת'אנדרג'ט F-84E של חיל האוויר של ארצות הברית | |||||||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||||
| יצרן | ריפבליק אוויאיישן | ||||||||||||||||||
| טיסת בכורה | 1946 | ||||||||||||||||||
| תקופת שירות |
1947 – העשור של 1960  | ||||||||||||||||||
| צוות | 1, טייס | ||||||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 7,524 | ||||||||||||||||||
| משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית | ||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||
במהלך מלחמת קוריאה שימש כמטוס התקיפה המוביל. בסך הכל בוצעו במטוס מדגם זה 86,408 גיחות, ו-60% מהמטרות שהושמדו על הקרקע נזקפו לזכותו.
פיתוח
עריכהבשנת 1944 החל המעצב הראשי של חברת ריפבליק אוויאיישן לפתח מטוס קרב שיחליף את מטוס ה-P-47 ת'נדרבולט. הניסיונות הראשונים היו לשרטט מחדש את ה-P-47, כדי להתאים לו מנוע טורבו סילון ולשפר ביצועיו, אולם ניסיונות אלה עלו בתוהו.
ב-11 בספטמבר 1944, פרסם צבא ארצות הברית את המאפיינים הנדרשים למטוס קרב סילוני. המפרט כלל מהירות של יותר מ-966 קמ"ש, בטווח מינימלי של 1135 ק"מ, וחימוש של 6 מקלעים בקוטר 12.7 מילימטר או 4 מקלעים בקוטר 15.2 מילימטר. כמו כן נדרש להשתמש במנוע טורבו סילון של ג'נרל אלקטריק, מסוג TG-180 צירי, שיוצר בהתחלה כאליסון J-35.
באותה שנה (1944) הוזמנו 3 אבות טיפוס. אב הטיפוס היה בעל ביצועים משופרים כך שטיסות הניסוי התקדמו מהר מאוד וחיל האוויר האמריקאי הזמין מטוסים 25 מטוסי טרום-ייצור ו-75 מטוסים מדגם B. כאשר מנהל התעופה הפדרלי ביצע ניסויים במנהרת רוח, הוא גילה שהמטוס נכנס לאי יציבות, בשל מנועו החלש. ניסוי זה גרם לשנות את המנוע במטוס למנוע חזק יותר מסוג J35-GE-15 עם דחף של 4,000 ליברות (17.8 קילוניוטון).
היסטוריית שימוש
עריכהה־F-84 תנדרג'ט נמנה עם הדור הראשון של מטוסי קרב סילונים שנקלטו בחיל האוויר האמריקאי. הוא נכנס לשירות לאחר ה-F-80 והיה למפציץ הקרב ישר הכנף האחרון בשירות מבצעי.
מטוסי ה־F-84 נשלחו לקוריאה בדצמבר 1950 וטסו כליווי למפציצי ה־B-29 ולאחר מכן שימשו בתפקידי סיוע אווירי קרוב
דגם G הותאם לנשיאת פצצה גרעינית וכ-1936 מטוסים מדגם זה וכ-100 מטוסים מדגם E הותאמו לשימוש בחזית אירופה בתקופת המלחמה הקרה ושימש ככוח מרתיע במערב אירופה בשנים 1951–1957.
במבצע קדש פעלו מישראל מטוסי קרב-הפצצה של חיל האוויר הצרפתי אשר תקפו והשמידו את מפציצי ה־IL-28 המצרים שסיכנו את ישראל.
דגמים
עריכהF-84F תנדרסטייק הוא תכנון בעל כנפיים רחבות ומשוכות לאחור שפותח על בסיס ה-F-84 הראשונים בעלי הכנפיים הישרות. מנועו היה חזק יותר והוא השיג ביצועים עבר-קוליים. מתוך 2,713 מטוסים שנבנו, 450 נמסרו לחיל האוויר הגרמני שהוקם מחדש ועוד 900 למדינות אחרות באירופה.
מאפיינים טכניים
עריכהממדים
עריכה- צוות: 1
- אורך: 13.22 מטר
- מוטת כנפיים: 10.24 מטר
- גובה: 4 מטר (12 רגל)
- שטח כנף: 24 מ"ר (260 רגל²)
- משקל ריק: 5,500 ק"ג (11,470 ליברות)
- משקל טעון: 9,100 ק"ג (18,080 ליברות)
- משקל המראה מרבי: 12,300 ק"ג (23,340 ליברות)
- הנעה: מנוע אחד מסוג אליסון J-35-A-29 טורבו סילון עם דחף של 24.7 קילוניוטון (5,560 ליברות)
ביצועים
עריכה- מהירות מרבית: 1000 קמ"ש
- מהירות שיוט: 800 קמ"ש
- טווח: 1500 ק"מ (1000 מייל)
- טווח עם מכלי דלק נתיקים : 3,000 ק"מ (2,000 מייל)
- סייג רום: 15,000 מטר (45,000 רגל)
- קצב טיפוס: 19.1 מטר לשנייה (3,765 רגל לדקה)
- עומס כנף: 340 ק"ג / מ"ר
חימוש
עריכה- 6 מקלעים M3 בראונינג בקוטר של 12.7 מילימטר
- עד 2,720 ק"ג (4,450 ליברות) של פצצות, הכולל את הפצצה הגרעינית סימן 7
קישורים חיצוניים
עריכה