M105

גלקסיה אליפטית

M105 (מ-Messier 105, נקראת גם NGC 3379) היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-35 מיליון שנות אור מכדור הארץ. היא הוספה לקטלוג מסיה רק בשנת 1947, 166 שנים אחרי גילויה, על ידי האסטרונומית הלן סויר הוג.

M105
מרכז הגלקסיה M105 בצילום של טלסקופ החלל האבל
מרכז הגלקסיה M105 בצילום של טלסקופ החלל האבל
מרכז הגלקסיה M105 בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אריה
שמות נוספים NGC 3379
מגלה פייר מאשן
תאריך גילוי 24 במרץ 1781
סוג גלקסיה אליפטית
בהירות נראית 9.76+[1]
סיווג מורפולוגי E1[2]
עלייה ישרה 10ʰ 47ᵐ 49.59ˢ
נטייה ‏53.8″ ‏34′ ‏12°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.4-
מרחק[2] 35,000,000 שנות אור
10,730,929.61 פארסק
קוטר 55,000 שנות אור
מסה ‎1.3×1011‎‏[3] M
הסחה לאדום 911[2] ק"מ/שנייה
0.003

היסטוריה

עריכה

M105 התגלתה ב-24 במרץ 1781, על ידי עוזרו של שארל מסיה, האסטרונום הצרפתי פייר מאשן, אך על אף שהתגלתה לפני M101, מסיה לא הכניס אותה לקטלוג. במכתב ששלח מאשן בשנת 1783 ליוהאן ברנולי השלישי סיפר מאשן על גילויה ארבעה ימים אחרי שגילה את הגלקסיות M95 ו-M96 הסמוכות לה, וציין את הקואורדינטות שלה.[4] מכתב זה התגלה על ידי הלן סויר הוג רק בשנת 1947. ויליאם הרשל צפה ב-M105 ב-11 במרץ 1784 בלי שידע על גילויה המוקדם יותר על ידי מאשן, וגילה לידה גם את שתי הגלקסיות הסמוכות NGC 3384 ו-NGC 3389. הרשל ציין שהיא הבהירה ביותר מבין השלוש. ג'ון הרשל צפה בה בשנת 1830 וציין שהיא בהירה מאוד, גדולה, עגולה ובהירותה גדלה בפתאומיות במרכזה. כשהוסיף אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים, הוא ייחס את גילויה לפייר מאשן.

 
טבעת מימן (כחול) סביב M105 (ימין) ו-NGC 3384 (שמאל למעלה) בצילום של טלסקופ החלל גלקס.
מתחת ל-NGC 3384 נראית NGC 3389 ובתחתית התמונה מימין M96

תצפית

עריכה

M105 נמצאת כ-4.9 מעלות מצפון-מזרח לכוכב ρ (רו) באריה, כ-9.6 מעלות ממזרח לרגולוס וכ-7 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב θ (תטא) באריה. עם בהירות נראית מדרגה 9.75 ניתן לראותה באמצעות משקפת איכותית רק כאשר תנאי הצפייה מיטביים. באמצעות טלסקופ חובבים ניתן לראותה בקלות ולהבחין בגרעין הבהיר יותר משאר הגלקסיה וכן ניתן לראות בקלות את NGC 3384 כ-7 דקות קשת מצפון-מזרח לה. NGC 3389 היא עמומה יותר משתי האחרות, אבל עם דרגת בהירות סביב 12 היא ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים כ-9.5 דקות קשת ממערב-דרום-מערב ל-M105. במרחק של כ-50 דקות קשת מדרום-דרום-מערב ל-M105 נמצאת M96 ו-M95 נמצאת כ-1.3 מעלות מדרום-מערב ל-M105.

תכונות

עריכה

M105 היא הגלקסיה האליפטית הבהירה ביותר בקבוצת אריה I (נקראת גם קבוצת M96). איתה בקבוצה חברות גם M95‏, M96 ו-NGC 3384 וכן גלקסיות עמומות יותר שקשות לצפייה באמצעות ציוד חובבים, אך NGC 3389 שנראית סמוכה אליה אינה שייכת ככל הנראה לקבוצה ונמצאת במרחק גדול בהרבה וגם הסחתה לאדום גדולה יותר מאשר ההסחה של חברות הקבוצה. אורכה הזוויתי של M105 הוא כ-5.5 דקות קשת שממרחק של כ-35 מיליון שנות אור שקול לקוטר של כ-55,000 שנות אור. מסתה של M105 מוערכת בכ-‎1.3×1011מסות שמש כאשר נראה שבמרכזה נמצא חור שחור שמסתו כ-‎1.4×108‎ מסות שמש.[5]

M105 ו-NGC 3384 מוקפות בטבעת ענקית של מימן נייטרלי (אזור H I) שקוטרה כ-650,000 שנות אור.[6] הטבעת התגלתה בשנות ה-80 של המאה ה-20 בתצפיות בגלי רדיו ונחשבה לשריד של ענן הגז שממנו נוצר צביר הגלקסיות אריה I. בשנת 2010 התברר שהטבעת מופיעה גם בתצפיות בתחום העל-סגול של טלסקופ החלל גלקס ונמשכת ממנה שלוחה שמגיעה עד ל-M96. כיום משערים שהטבעת נוצרה מהתנגשות של M96 עם NGC 3384 שארעה לפני כ-1.2 מיליארד שנים ושפזרה את הגז הנייטרלי שהיה בגלקסיות. הקרינה העל-סגולה מראה שבתוך טבעת הגז מתרחשת יצירת כוכבים חדשים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא M105 בוויקישיתוף
  • M105 באתר SEDS (באנגלית)
  • M105, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ SIMBAD: M105
  2. ^ 1 2 3 NED: M105
  3. ^ A. J. Deason, V. Belokurov, N. W. Evans & I. G.McCarthy: Elliptical Galaxy Masses Out to Five Effective Radii: The Realm of Dark Matter, p. 7
  4. ^ Pierre Méchain: Letter of May 6, 1783
  5. ^ K. L. Shapiro, M. Cappellari, T. de Zeeuw, R. M. McDermid, K. Gebhardt, R. C. E. van den Bosch, & T. S. Statler: The Black Hole in NGC 3379: A Comparison of Gas and Stellar Dynamical Mass Measurements with HST and Integral-Field Data, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, 370, p. 559–579
  6. ^ L. Michel-Dansac, P.A. Duc, F. Bournaud, J.C. Cuillandre, E. Emsellem, T. Oosterloo, R. Morganti, P. Serra & R. Ibata : A collisional origin for the Leo ring


  NODES