M30
M30 (מ-Messier 30, נקרא גם NGC 7099) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים גדי הנמצא במרחק של כ-26,100 שנות אור ממערכת השמש. זהו צביר כדורי ממוצע בגודלו, אך דחוס ביותר.
 | |
| M30 בצילום של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | גדי |
| שמות נוספים | NGC 7099 |
| מגלה |
שארל מסיה  |
| תאריך גילוי | 3 באוגוסט 1764 |
| סוג | צביר כדורי |
| בהירות נראית | 7.2+ |
| סיווג מורפולוגי | V |
| עלייה ישרה | 21ʰ 40ᵐ 22.03ˢ |
| נטייה | 44.6″ 10′ 23°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 7.3- |
| מרחק |
26,100 שנות אור 8,002.21 פארסק |
| קוטר | 90 שנות אור |
| מספר כוכבים | 100,000< |
  | |
היסטוריה
עריכההצביר התגלה על ידי שארל מסיה שתיאר אותו בקטלוג מסיה כ"ערפילית חסרת כוכבים, עגולה וקשה לצפייה". בשנת 1784 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר ובשנת 1814 ציין שמרכזו צפוף בהרבה משוליו וכי יוצאות ממנו שתי שורות של כוכבים בהירים יחסית לכיוון שוליו הצפוניים של הצביר.
בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 7.2 כך שניתן להבחין בו באמצעות משקפת. נחוץ טלסקופ כדי להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 12.1. הצביר נמצא כ-3.25 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לכוכב ζ בגדי.
מאפייני הצביר
עריכהצורתו של M30 היא עגולה עם שוליים לא סדירים, קוטרו כ-90 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-26,100 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-12 דקות קשת – כ-40% מקוטרו של הירח המלא. מרכזו של הצביר צפוף ביותר, כך שמחצית המסה שלו מרוכזת ברדיוס של 8.7 שנות אור בלבד. ליבת הצביר קטנה מאוד וקוטרה קטן משנת אור אחת. לעומת זה כבידתו של הצביר מחזיקה כוכבים במרחק של עד כ-140 שנות אור ורק מעבר למרחק זה גובר כוח המשיכה של שביל החלב על כבידתו של הצביר. הספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F3 ועד היום התגלו בו 12 כוכבים משתנים, כאשר בשנת 1983 זוהתה בצביר נובה ננסית.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
- M30 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M30, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ B. Margon & R. A. Downes, A second cataclysmic variable in a globular cluster, Astrophysical Journal, Part 2 - Letters to the Editor, vol. 274, Nov. 1, 1983, p. L31-L35