M52
M52 (מ-Messier 52, או NGC 7654) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קסיופאה הנמצא במרחק של כ-5,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קסיופאה |
| שמות נוספים | NGC 7654 |
| מגלה |
שארל מסיה  |
| תאריך גילוי | 7 בספטמבר 1774 |
| סוג | צביר פתוח |
| בהירות נראית | 7.3 |
| סיווג מורפולוגי | II,2,r |
| עלייה ישרה | 23ʰ 24.2ᵐ |
| נטייה | 35′ 61°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 3.6- |
| מרחק |
5,000 שנות אור 1,532.99 פארסק |
| קוטר | 19 שנות אור |
| מספר כוכבים | 200 |
  | |
היסטוריה
עריכההצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-7 בספטמבר 1774 בעת שצפה בשביט שעבר בסמוך ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים בתוך ערפילית". בשנת 1783 צפה בצביר ויליאם הרשל וציין שאין ערפילית סביב הכוכבים. בתצפית נוספת בשנת 1805 הוא ציין שקשה להפריד את הצביר מסביבתו וייתכן שמדובר בכלל רק באזור צפוף ועשיר במיוחד של שביל החלב. ג'ון הרשל ציין שזהו "צביר גדול עשיר שנעשה צפוף יותר במרכזו ובו כוכבים עם בהירות בדרגות 9-13".
לצביר דרגת בהירות נראית 7.3 כך שניתן לראותו באמצעות משקפת ואף להבחין בשני ענקים צהובים עם בהירות מדרגות 7.8 ו-8.2 שהם הבהירים ביותר מבין כוכבי הצביר. טלסקופ חובבים יאפשר להבחין בעשרות כוכבים עם דרגות בהירות עד 13, בהם מספר כוכבי הסדרה הראשית מסוגים ספקטרלים A ו-B. מיקומו של הצביר הוא בהמשך הקו המחבר את הכוכבים α בקסיופאה ו-β בקסיופאה, כ-6 מעלות מעבר ל-β בקסיופאה.
מאפייני הצביר
עריכהמרחקו של M52 ממערכת השמש מוערך בכ-5,000 שנות אור, אך מרחק זה אינו ודאי מכיוון שבאזור זה של שביל החלב יש חומר בין-כוכבי רב הגורם לפיזור מוגבר של האור הנפלט מכוכבי הצביר ומקשה על הערכת בהירותם המוחלטת. גודלו הזוויתי הנראה הוא כ-13 דקות קשת, מעט פחות מחצי קוטרו של הירח המלא, כך שקוטרו הוא כ-19 שנות אור, בהנחה שהערכת המרחק נכונה. הצביר כולל כ-200 כוכבים, רובם מסוגים ספקטרלים B ו-A וכן יש בו מעט מאוד ענקים כך שגילו מוערך בכ-35 מיליון שנים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- M52 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M52, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
