M56

M56 (מ-Messier 56; נקרא גם NGC 6779) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נבל, הנמצא במרחק של כ-32,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 100,000 כוכבים.

M56

M56 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	נבל
שמות נוספים	NGC 6779
מגלה	שארל מסיה
תאריך גילוי	23 בינואר 1779
סוג	צביר כדורי
בהירות נראית	8.27+
סיווג מורפולוגי	X
עלייה ישרה	19ʰ 16ᵐ 35.57ˢ
נטייה	‏05″ ‏11′ ‏30°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	7.4-
מרחק	32,900 שנות אור 10,087.07 פארסק
קוטר	85 שנות אור
מסה	230,000 ☉M
מספר כוכבים	100,000>

היסטוריה

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-23 בינואר 1779 בעת שצפה בשביט שעבר בסמוך, ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כערפילית עמומה וחסרת כוכבים. בשנת 1807 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר כוכבים וציין שכוכביו עמומים וצפופים יותר בכיוון המרכז ובשנת 1828 ציין ג'ון הרשל שלמרות שהכוכבים צפופים יותר במרכז הצביר, אין לו ליבה (שבה הכוכבים צפופים עד שלא ניתן להפריד אותם זה מזה).

בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 8.27 כך שקשה להבחין בו באמצעות משקפת ונחוץ טלסקופ כדי להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 13. הצביר נמצא על הקו המחבר את אלביראו עם גמא בנבל, כ-3.75 מעלות מצפון-מערב לאלביראו וכ-4.5 מעלות מדרום מזרח לגמא בנבל.

מאפייני הצביר

M55 נמצא במרחק של כ-32,900 שנות אור ממערכת השמש ומעט פחות מכך ממרכז הגלקסיה. קוטרו של הצביר כ-85 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-8.8 דקות קשת - פחות משליש קוטרו של הירח המלא, אך בעין ניתן לראות רק כשליש מקוטרו ורק באמצעות צילום ארוך חשיפה ניתן להבחין במלוא גודלו. מסתו של הצביר מוערכת בכ-230,000 מסות שמש ועוצמת ההארה שלו היא של כ-75,000 שמשות. הספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F5 ועד היום התגלו בצביר רק כ-12 כוכבים משתנים. המתכתיות של הצביר נמוכה ביותר - כאחוז אחד מהמתכתיות של השמש, דבר המרמז על גילו המוערך בכ-13 מיליארד שנים. הצביר מתקרב למערכת השמש במהירות של כ-145 ק"מ בשנייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא M56 בוויקישיתוף

• M56 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M56, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים