OLE

OLE (קיצור של Object Linking and Embedding) היא טכנולוגיה לקישור אובייקטים והטמעתם באמצעות פרוטוקולים שפותחו על ידי חברת מיקרוסופט. OLE מאפשרת להעביר בקרה של תוכנית מתהליך אחד לתהליך אחר, ובסיום התהליך השני להחזיר את התוצאות חזרה לתהליך הראשון. לדוגמה תוכנת הוצאה לאור שולחנית יכולה לשלוח קובץ טקסט לעריכה אל תוכנת Word, וכשהקובץ יעודכן בתוכנית המשנית (תוכנת הוורד), הוא מיד יעודכן בתוכנית הראשית - תוכנת ההוצאה לאור.

היסטוריה

הגרסאות המוקדמות: OLE 1.0, 1.1

מיקרוסופט יצאה עם טכנולוגית OLE לראשונה בשנת 1990 כהמשך לטכנולוגית DDE. גרסה 1.0 לא הכילה אפשרויות רבות, אך היא איפשרה את הפעולה העיקרית של הטבעת אובייקט מסוג מסמך אחד בתוך אובייקט מסוג מסמך אחר. לאחר מכן פורסמה גרסת 1.1 שהציעה כבר טכנולוגיה שונה לפעילות: COM. השיטה היא ששרתי OLE מתקשרים עם הלקוחות (כלומר, התוכנות המשניות) באמצעות טבלות פונקציות וירטואליות (VTBL). כך, ספרית OLESVR.DLL עובדת עם השרת וספרית OLECLI.DLL עם הלקוח.

OLE 2.0

בגרסה זו היו שינויים מזעריים לעומת לגרסה הקודמת. הדבר הבולט ביותר הוא שימוש מלא ב-COM במקום VTBL. כמו כן, נוספו אפשרויות לפעולות גרור ושחרר, אוטומטיות, הפעלה במקום ואחסון מובנה.

ActiveX

בשנת 1996 מיקרוסופט הוציאה גרסה מעודכנת ל-OLE בשם ActiveX. החידושים בגרסה זו כללו בקרות ActiveX, מסמכי Active, ו-Active Scripting, שהיו בנויים על בסיס אוטומציה של OLE. לאחר פרסום ActiveX התברר שבתוכנה נעשה שימוש בטכנולוגיה שהייתה רשומה כפטנט על ידי חברת Eolas עוד משנת 1994. בין שתי החברות התנהל משפט במשך כמה שנים, ובסופו חייבו השופטים את מיקרוסופט לפצות את Eolas. מיקרוסופט נאלצה לשלם ל־Eolas סכום של 521 מיליון דולר ולהסיר את התמיכה ב-ActiveX מהדפדפנים שלה. החל מאוקטובר 2003 בכל פעם שנעשה שימוש ב-ActiveX הדפדפן מבקש את רשות המשתמש להפעלת היישום. בפעולה זו מנסה מיקרוסופט להוכיח שהיא לא משתמשת בפטנט רשום, אלא בסוג אחר של הפעלת יישום אחד מתוך יישום אחר.