S5 0014 +81
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
S5 0014 +81 הוא קוואזר מרוחק, סופר זוהר, סוג של בלאזר, הממוקם באזור של קבוצת הכוכבים קפאוס.
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | קפאוס |
תאריך גילוי | 1981 |
בהירות נראית | 16.52 |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | −26.329 |
מרחק |
12,000,000,000 שנות אור 3,679,175,864.61 פארסק |
הסחה לאדום | 3.366 |
מאפיינים
עריכהs50014+81 הוא קוואזר ovv (משתנה אלים אופטי). זהו אחד הקווזרים המבהיקים ביותר הידועים, עם בהירות כוללת של מעל ל-41^10 וואט[1]. החור השחור המרכזי של הקוואזר בולע כמות עצומה של חומר, שוות ערך ל-4,000 מסות שמש בכל קוואזר. מרחק הקוואזר מכדור הארץ הוא כ-12.1 מיליארד שנות אור. בגלל מרחקו העצום, ניתן ללמוד עליו בעזרת ספקטרוסקופיה בלבד.
הכינוי של הקוואזר "s5" לקוח מן " Fifth Survey of Strong Radio Sources" ו-0014 + 81 הם הקואורדינטות שלו.
הגלקסיה המארחת
עריכההגלקסיה המארחת של S5 0014 + 81 היא גלקסיה אליפטית ענקית, ובמרכזה נמצא חור שחור על־מסיבי שעשוי להיות האחראי לפעילות האינטנסיבית של s50014+81.
מודלים אבולוציוניים, המבוססים על מסתו של החור השחור העל־מאסיבי של S5 0014 + 81, מנבאים כי יחיה בערך שנים.[דרושה הבהרה]
בשנת 2009, צוות של אסטרונומים השתמש בטלסקופ החלל סוויפט וצפה בפלט הזוהר של S5 0014 + 81, כדי למדוד את מסתו של החור השחור המרכזי. להפתעתם, הם גילו כי החור השחור המרכזי של S5 0014 + 81 גדול פי 10,000 מהחור השחור במרכז הגלקסיה שלנו (סגיטריוס A*). חור שחור כה גדול – שנוצר מוקדם כל כך ביקום, רק 1.6 מיליארד שנים אחרי המפץ הגדול – מעיד שחורים שחורים על־מסיבים נוצרו מוקדם מאוד.
קיימת מחלוקת בנוגע לכמה מדויקים הממצאים הללו. ראשית, השיטה ששימשה הייתה למעשה שיטת חישוב עקיפה, ולא הערכה קפלרית של מסלול. שנית, לצורך המדידה השתמשו בספקטרום הגלים הארוכים, ולא באור נראה. שלישית, הקוואזר מוקף בדיסקה גדולה, והוא קורן בכ-40% מבהירות אדינגטון.
קישורים חיצוניים
עריכה- קוואזר באתר מכון דוידסון
- S5 0014 +81, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ H. Kuhr, J. W. Liebert, P. A. Strittmatter, G. D. Schmidt, C. Mackay, The most luminous quasar - S5 0014+81, The Astrophysical Journal 275, 1983-12, עמ' L33–L37 doi: 10.1086/184166